QUOTE (eliya_s @ 20/08/2005) וואוו.. מדהיםם..
המשךך
מסכימה איתך.! 😁
מדהים כרגילל המשךך דחוףףףףףףףף
תחמנית שכמותה..
חחח
המשךךךך!!!
ועוד משו-
את פשוט..
מוווווווווכשששששששרתתתתתתת
ליטאאאאאאאאאאאאאאאאלל
איך זה יפה!
המשך!
איזה יפפפפפפפפפפפפפפפפפפה!!!
ההמשךךךךךךךךךךךךךך אבל מה מהררררררר חחחחח
וווואי איך התגעגעתי לסיפור שלךךך
עכשיו קראתי הכול מה14 לחודש שלא הייתי כאן וואי איזה מדהיייים
המשךךךךךךךךךךךך
מהמםמםםםם..
יאלה תמשיכי..
תודה למגיבים ולמגיבות... מואההההההההה..
תהנווו😊
דפקתי על הדלת ופתחתי אותה...
אני-אממ אני צריכה את עינב..
יעל[המורה]-......................
יעל-שלום גם לך אושר.. מה זאת ההתפרצות הזאת? שאלה והגבירה את קולה..
אני-אממ סליחה.. אני פשוט צריכה את עינב..
יעל-אני מצטערת.. אני בדיוק מכתיבה להם את החומר למבחן בעוד שבועיים..
אני-נו זה חשוב יש לי אישור מרונית..
יעל-תראי לי.. ונכנסתי לכיתה.. בעע אני שונאת את זה.. אני מרגישה שכולם נועצים בי מבטים..
ויעל קראה בעיון...
אני-נו אפשר?
יעל-עינב את משלימה ת'חומר מובן לך?
עינב-כן כן בטח קראה מקצה הכיתה...
יעל-טוב את משוחררת..
עינב-תודה.. היא ישר אספה את חפציה וקמה עם התיק שלה.. ואז פתאום משום מקום..
שירן-אושררר..
אני-הא?
שירן-אני צריכה לדבר איתך..
יעל-שירן מה את חושבת שאת עושה? אולי תשמיני אותה גם לכוס קפה?
שירן-למה לא בכייף.. שוב חזרה להתהגנות המגעילה שלה..
יעל-סליחה?
שירן-לא סולחת...
יעל-עופי החוצה.. עכשיווווווו.. צעקה עליה
שירן-יאללה גם כן... קמה בהליכה הקבועה שלה ויצאה מהכיתה..
יעל-עינב.. תשלימי גם ת'שיעורים.
עינב-אין בעיה.. ויצאנו מהכיתה...
ראינו את סהר נישען על המעקה ואז שירן יושב על הספסל ממול ולא אומרת מילה..
עינב-טוב איך עשית את זה? שאלה מרוצה..
אני-מזה משנה איך? מה את לא סומכת עליי?
עינב-איייי מתה עלייך.. קפצה עליי בחיבוק ונשיקה.. ומה אתה עושה כאן? שאלה את סהר...
סהר-חחח סתם אין לנו שיעור אז חשבנו להוציא אותך..
עינב-חח אין עלייכם... יאללה לאן?
סהר-לסיפרייה..
עינב-יאללה בואו..
אני-תתקדמו אני כבר באה..
עינב-אין בעיה... והם הלכו להם ואני בנתיים התיישבתי לייד שירן..
אני-על מה רצית לדבר איתי?
שירן-על ליאור..
אני-אהה.. אוקיי.. דברי.. הייתי קרירה אליה..
שירן-אממ... ניפגשתם אתמול?
אני-אממ כן.. אבל לא במכוון..
שירן-כן אני יודעת..
אני-הוא סיפר לך?
שירן-אממ בערך.. הוא אמר שהוא היה במסעדה והוא פגש אותך..
אני-וואלה..
שירן-דיברת איתו?
אני-אממ הוא דיבר איתי יותר נכון..=/
שירן-הוא אמר לך מה עובר עליו? הוא התנהג מוזר?
אני-ת'אמת.. הוא באמת מוזר... בזמן האחרון כולם ניראים לי מוזרים... אז אני לא יודעת מה לענות לך..
שירן-חח אוקיי.. ציחקקה לה בצחוק עדין כזה.. לא כמו הצחוק המתנשא שלה על כולם..
אני-שאלת אותו מה עובר עליו?
שירן-אממ לא..
אני-למה?!
שירן-כי הוא לא ירצה לספר לי.. אני מכירה אותו...
אני-חבל..
שירן-כן...
אני-אז רגע.. איזה מין חברים אתם אם אתם לא מספרים אחד לשניה דברים?
שירן-לא יודעת.. אמרה ומשכה בכתפיה..
אני-טוב שיהיה.. אז אני אזוז..
שירן-חכי שניה... ממתי את וליאור התחלתם לדבר?
אני-לדבר? לא ממש מדברים..
שירן-שיהיה.. ממתי זה?
אני-אממ מיום חמישי...
שירן-חח צחקה קלות.. זה מהיום שבו הוא התחיל להתנהג מוזר.. מה עשית לו? ושמתי לב שהטון שלה משתנה.. חושד..
אני-כלום.. סתם רבו כמו כל יום..
שירן-בטוחה שזה רק זה?
אני-כן.. אל תדאגי שירן.. אני לא מעוניינת בחבר שלך...
שירן-פחח כן בטח.. שוב נישמעה כמו סטן..
אני-אם את לא יודעת יש לי חבר.. הרבה יותר נחמד מליאור.. אז את ליאור אני משאירה לך..
שירן-אז תעני לי מה יש לו... אני יודעת שאת יודעת..
אני-אני לא יודעת... אולי במקום רק להתחמן כל היום כדאי שתתחילי להתעניין בו...
שירן-למה את רומזת?
אני-חבר זה לא רק בשביל חירמונים.. חבר זה במלא מובן המילה.. אבל עזבי.. מה אני מתאמצת בכלל..
'היא הרי לא יודעת כלום הטיפשה הזאת.. היא חברה שלו רק בשביל המעמד'
שירן-יודעת מה.. אני לא מבינה למה אני מדברת איתך בכלל.. אני כזאת מפגרת..'יופי שהיא נזכרת'
ה'.. תת רמה... אני מדברת איתך.. והתסכלה עליי בגועל...
אני-שירן תרדי ממני.. אני לא עשיתי לך שום דבר.. אני פשוט אומרת לך להתחיל להתעניין בחבר שלך בעצמך אם הוא כל כך חשוב לך..
שירן-שיהיה... ידעתי שהיא הסכימה איתי.. היא ידעה שאני צודקת... טוב ביי לך...
אני-ביי... היא נישארה לשבת ואני הלכתי לספרייה שהייתה בקומה למטה..
נכנסתי לספרייה השקטה ושמעתי ציחקוקים... המשכתי ללכת לכיוון השולחנות..
ולא האמנתי למה שראיתי... בחיים שלי לא ציפיתי לראות חזיון כזה.. אפילו בחלום...
פשוט נעמדתי מולם ושתקתי.. וכך גם הם.. בעיקר הוא... הוא השפיל את ראשו..
ראיתי שהוא רצה לברוח משם..
אני-מה... מה מה אתם עושים פה? כאילו אתה...
ליאור-אממ סתם..
אני-תלך מפה..
עינב-אושר מה עובר עליך?
אני-ליאור תעוף מפה..
ליאור-מה עשיתי לך?
אני-אתה בדיוק למה אני אומרת לך לעוף.. אמרתי לך שזה לא יעזור לך.. אתה עושה טעות.. טעוווות..
ליאור-אבל מה אכפת לך? זו בעיה שלי... אם את שונאת אותי זה לא אמור לעניין אותך..
אני-אתה רוצה לפתור ת'בעיה שלך.. סבבה.. אבל לא על חשבוני ועל חשבון חברים שלי...
סהר-מה קורה?
ליאור-אני לא עושה את זה על חשבנוך ועל חשבונם... אני פשוט אני...
אני-על מה אתה מדבר?! מה אתה חושב שעכשיו בגלל שבידרת אותם רבע שעה אז הם חברים שלך?
ליאור-לא.. זה לא קשור.. אני פשוט מנסה להיות יותר נחמד..
אני-אם אתה רוצה להיות כל כך נחמד אז לך לחברה שלך היא למעלה העיפו אותה מהכיתה..
ליאור-כבר אמרתי לך שהיא.. ועצר את עצמו..
אני-שהיא? נו תמשיך..
ליאור-דיי כברררר.. צעק פתאום..
עינב-היי היי תרגעו.. מה יש לכם?
ליאור-נימאס לי שאת מתנהגת אליי ככה..
אני-אני אתנהג אליך איך שאני רוצה..
ליאור-אבל למה?
אני-דייייי כבר דיייי... כמה אפשר להסביר לך? מה אתה לא קולט? לא רוצה תחברה שלך...
ליאור-אושר אין לך שום סיבה מוצדקת להתיחס אליי ככה?
אני-אה באמת? שנתיים של סבל והשפלה זה לא מספיק?
ליאור-אני כבר ביקשתי סליחה.. וסלחת..
אני-אבל זה לא אומר ששכחתי...
ליאור-אף אחד לא אמר לך לשכוח.. פשוט לנסות להבין אותי..
אני-אני לא חייבת..
עינב-למה את מתייחסת אליו ככה?
אני-עינב אני יודעת מה אני עושה.. תודה..
עינב-לא לא לא את לא תשתיקי אותי...
אני-מה?!
עינב-הילד מבקש ממך עזרה... אני לא יודעת למה בדיוק אבל אם הוא מתחנן אליך בצורה כזאת אז סימן שזה באמת חשוב.. וזה לא סתם..
אני-אז תעזרי לו בעצמך..
עינב-אני לא יעזור לו.. את תעזרי לו... יש בנייכם בעיה תפתרו אותה... את לא מרחמת עליך?
אני-מרחמת? חח בטח שאני מרחמת... תראי איזה מין בן אדם הוא..
עינב-אבל רבאק הוא רוצה להשתנות... אושררררר..
סהר-עינב אל תתערבי..
אני-זהו באמת אל תתערבי..
עינב-בא לי... יאללה מזה פה... לא כואב לך לראות אותו ככה? והביטה על ליאור שניראה שבור מתמיד..
הוא השפיל את ראשו.. ולא צייץ...
וגם לי לא היה מה להגיד.. לא יודעת למה.. אבל זה אולי בגלל שכן כאב לי... אבל רציתי להתכחש לזה..
כי זה ליאור... ליאור הילד שאני כל כך שונאת... כל כך שונאתתתתת...
הרגשתי מחנק... עינב צודקת? לא היה לי מושג.. החברה הכי טובה שלי מצדדת באויב שלי...
מרחמת עליו.. מסנה לעזור לו...
אם זה לא היה ליאור הייתי עוזרת.. בכייף.. אבל רק בגלל שזה הוא..
למה הוא היה חייב לדבר איתי באותו בוקר? למה הוא היה צריך להיות נחמד ולא לקלל אותי?
למה דווקא אני למהההההההההה?!
לא ידעתי מה לעשות... השתיקה הביחה אותי ובעיקר את ליאור... אז העדפתי לצאת משם..
לא רציתי להרגיש רע... אז יצאתי מין הספריה.. ונעצרתי..
הבטתי מסביב כאילו חישפתי משהו.. כי חיפשתי משהו.. חיפשתי את ירון...
את החיבוק שלו שכל כך מרגיע אותי... אוווווף... הוא לא היה שם.. אז יצאתי לחצר..
לנשום אויר... הלכתי בהליכה מהירה...
רציתי לבכות.. אבל לא ידעתי למה... זה קורה לי הרבה.. הרצון הזה לבכות ללא סיבה..
זה משחרר... אבל לא היה לי כוח...
השמש החמה ורוח הקרירה העבירו בגופי צמרמורת... עברתי לייד המחששה והיו שם כמה שעישנו
שנעצו בי את עייניהם.. והמשכתי ללכת בלי לשים לב.. והתישבתי על הספסל שלנו...
השמש מאותו מקום הייתה רבה יותר חמה... היה לי ממש חם... וקר.. וחם וקר..
לא ידעתי למה.. הרגשתי מוזר...
נישכבתי על הספסל ובהיתי בכתה צוציקים משחקים כדורגל במגרש הכימעט ריק...
והינה הוא שוב... כאילו עוקב אחרי.. לא רוצה לעזוב.. לתת לי אויר לנשום.. לחשוב... ליאור!
הוא התיישב לקצה רגליי המקופלות ולא אמר דבר..
אני-עד מתי?
ליאור-מה? הביט עלי וסונוור מעט מין השמש החזקה..
אני-עד מתי תרדוף אחרי ותציק לי עם זה..
ליאור-עד שתעזרי לי..
אני-אוווף למה אנייייי... לא שאלתי אותו.. לא שאלתי אף אחד.. ניסיתי להבין לבד.. אבל הוא ענה בכל זאת..
ליאור-לא יודע למה את... זה כבר לא העיניין שאת פתחת לי ת'עיינים... אני פשוט יודע שאת היחידה שתסכימי לעזור לי..
אני-חח זה כבר לא ניראה ככה.. לך לעינב..
ליאור-לא עינב לא יודעת עליי מה שאת יודעת..
אני-אז תספר לה..
ליאור-אבל זה שונה..
אני-במה בדיוק?
ליאור-בה לא פגעתי במשך שנתיים..
אני-וואו אז במשך חצי שנה.. מזה משנה..
ליאור-זה לא רק זה... פשוט לך היה את האומץ להגיד לי הכל בפנים..
אני-טוב יודע מה.. ניכנעתי... מה אתה רוצה?
ליאור-אני לא רוצה שתכנעי.. אני רוצה שתרצי לעשות את זה...'פייי שיגיד תודה מה עוד?!'
והתיישבתי ליידו...
אני-טוב אני רוצה... בסדר?
ליאור-את באמת רוצה את זה?
אני-כן...'העיקר שירד ממנייייייי'
ליאור-את רצינית?
אני-כן.. אבל יש לי תנאי..
ליאור-כל תנאי..
אני-שלייד חברים שלך אם אתה לא רוצה להייחס אליי בכבוד אז לפחות אל תתיחס..
ליאור-אה... טוב... ומצטער על הפעם הקודמת..
אני-עזוב.. עבר... והבטתי בו.. והוא בי...
ליאור-חחח יש לך עיינים אפורות.. אמר בלי קשר לכלום..
אני-חחח אתה רציני?
ליאור-אף פעם לא שמתי לב לזה..
אני-כי אף פעם לא דאגת להסכל לי בעיינים..
ליאור-כי לא היה לי אומץ.. לא הגיע לי...
אני-איך זה קשור?
ליאור-כי אם אני לא יכול להסתכל בעיינים של מישהו זה בגלל שלא מגיע לי... אולי בגלל שהתייחסתי אליו מגעיל.. או שלא כיבדתי אותו... או שפשוט הרגשתי מגעיל עם עצמי על ההתנהגות שלי איתו..
אני-אההה.. אוקיי..
ליאור-זה לא עדשות נכון?
אני-חחח לא..
ליאור-חח טוב... אז מה הקטע של הבגדים אתמול תזכירי לי..
אני-אח שלי אמר שאם אני רוצה לבוא איתם אז אני חייבת להתלבש יפה..
ליאור-אהה נחמד... אז מה הבעיה שלך לבוא עם זה לבית ספר..
אני-כי אני לא רוצה להראות אחת מהן...
ליאור-משירן וחברות שלה... פירט את מחשבותיי..
אני-כן..=/
ליאור-את יכולה להתלבש כמותן אבל להתנהג איך שאת רוצה..
אני-אבל.. אבל אז יסתכלו עליי שונה... וחוץ מזה נוח לי עם איך שאני מתלבשת...
ליאור-חח גם חשוב.. בעצם הכי חשוב..
אני-לך נוח עם כל הכיסוי הזה?
ליאור-חח בערך...
אני-טוב.. בערך זה לא מרצה אותי.. אז אני ממליצה לך לעבוד על לוק שיתאים לך.. שתאהב אותו..
ושלא תכסה את עצמך בדברים רק כדי למצוא חן בעייני החברה..
ליאור-צודקת...
אני-אני יודעת.. חחחח
ליאור-חחח אבל זה יהיה קשה..
אני-כן אני בטוחה.. לא קל לזרוק הכל ביום אחד.. תעשה את זה שלב אחר שלב.. וחייכתי אליו חיוך מרגיע..
ליאור-יש לך חיוך יפה.. אמר ובא לדעת בפני אח התרחקתי ממנו..
אני-ליאור... יש לך חברה.. לי יש חבר.. שאני ממש אוהבת...
ליאור-כן כן בטח... סליחה..
אני-יופי... וסתם הייתה שתיקה.. הוא הביט בי ואני בו.. ולא הוצאנו מילה..
מידיי פעם חייכנו חיוך מביך כזה... של ביישנות...
ליאור-את יודעת שיש עוד פחות מחודש טיול שנתי נכון?
אני-כן... לדרום...
ליאור+אני-לא ניראה לי שאני יבוא.. חחחחחח
ליאור-חחח למה שלא תבואי?
אני-חחח לא בא לי... אין לי כוח לזה.. ולמה את לא רוצה לבוא?
ליאור-לא יודע.. אולי זו הזדמנות להיות לבד בלי כולם... חשבתי שזה יקל עליי קצת..
אני-כן.. יש סיכוי...
ליאור-אבל תלכי.. תספרי לי איך היה..
אני-חחח לא ניראה לי שאני אלך.. אתה יודע השנה זה עם יא'..
ליאור-וואלה.. נו אז בכלל כדאי לך ללכת.. תהיי עם ירון..
אני-לא ניראה לי שהוא הולך..
ליאור-אה...
אני-או שכן.. חח לא יודעת...
ואז הרגשתי את זה.. כאילו נועצים בי זוג עיינים... כאילו מחפשות את עייני...
הבטתי מסביב...
ליאור-קרה משהו?.. ולא עניתי.. המשכתי לחפש... הרמתי את ראשי לכיוון השיכבה שלנו..
וראיתי.. ראיתי את המבט הזה.. המבט של..............................................................
טוב יצא ממש ארוך... יצא פרק נחמד לדעתי... תגיבוווווווווו והמוןןןןןןןןן
מואהההההההההה חולה עליכםםםםםםםםםםם
לילוששש=]]
המבט של שירןןן =]]
חיחחיי
המשךךך
או ירון או שירן.. חח..
ככה ניראלי..
יצא מהמםממםםםםם..
חיחי.. אני שמחה שהם מתקרביםםםםםם.. (ליאור ואושר כאילו..)
יאלה תשימי המשך מהרמהרמהרמהמרמהררר...
אתר האהבה הישראלי