QUOTE (Kariniiii @ 02/03/2006) קולולולולולולולולולולולו
בתופים במחולוווווווווווווווווות!!
300 עמוווודייים?!
כאילו את קולטת?
300 עמודייים
יהווווווו
😁😁😁😁
דיי דיי
ליטטטל
את כזאת מוכשרתתתת!!11
&%%$@!#%$^
התאהבתי בך סוווופית😍
גרררר..
ולמה להחזיר לה את המחלה למהההה?😢 😠
אוהבתך מאוווד
מה שהיא אמרה!!
המון המון המון מזל"ט ותמשיכי בסיפור המושלם הזה
מווואה 🙄
חודש... חודש מאז שהדבר הזה קרה לי פתאום... חודש עבר מאז שהחיים שלי השתנו בשנית..
חודש.. חודש והכל קרס שוב... חודש שעבר לי כמו שניה.. שהרגיש כל כך ניפלא.. כאילו חיי חזרו לסדרם..
חודש והינה שוב.. כאילו כלום... כאילו הכל היה סתם... חודש שהייתי בטוחה שאני עוד אכבוש את העולם..
חודש מלא חלומות שנועדו להתגשם.. חודש בלתחנן לי ת'עתיד לתחנן איך לחיות את החיים כמו שתמיד רציתי..
חודש.. וזה ניגמר.. זה כאילו העירו אותי מחלום מושלם והחזירו אותי למציאות הקשה.. למציאות שכל כך שנאתי.. למציאות המרה...
חודש.. שחשבתי שאין.. מה שהיה היה... אבל חשבתי לא נכון.. כולם לא חשבו נכון.. אפילו הם.. המבינים הגדולים...
חודש.. חודש הם נתנו לי לחיות ככה באי ידיעה שזה עוד יכול להשתנות.. הם לא הזהירו אותי.. הם לא הסבירו...
חודש.. חייתי ככה סתם.. העברתי את החודש כשיגרה... חודש אחד עבר והינה התנפץ הכל... תוך שניה.............
אין דרך חזרה... זהו זה ניקבע וזה סופי.. נועדתי למות בגיל 16 וחצי.. נועדתי לפספס את החיים...
אתמול כשקרסתי לא האמינו שזה בגלל זה.. לא חשבו שזה קשור לסרטן...
הובילו אותי לבית חולים במהירות האפשרית... עשו לי את כל הבדיקות.. ופשוט קבעו שזה לא עבר...
הטיפולים האחרונים שהיו בשביל לדחות את המחלה סופית לא עזרו... הגוף שלי הפסיק להגיב לאותם טיפולים שהיו אמורים להשכיח מגופי את המחלה...
הם אמרו לי שמערכת החיסון שלי לא יכלה לעמוד בכל זה ומשהו השתבש...
השתבש.. הם הצטערו וקיוו לטוב... כי שום דבר אחר לא נותר להם לעשות... כי את החיים שלי אי אפשר להציל..
עייני עצומות עכשיו... אני מנסה להחזיר לכל הגוף שלי את הכוח שהוא איבד... אני מנסה להבין איך דבר כזה יכול לקרות אחרי הבשורה שקיבלתי לפני חודש.. שהכל בסדר.. שהבראתי..
אני שומעת את הקולות... את הבכי.. את הניחומים שכבר הכרתי...
הבכי של אמא צורב את אוזניי.. מכאיב לי.. בראש ובלב... ליאור.. ליאור לא בכה.. עינב אומרות שקשה לו לתקשר.. הוא במין דיכאון כזה...
הוא נמצא איתי כל היום... אבל אני רק ישנה.. מדיי פעם מתעוררת.. אך רק למספר שיות...
אני כל כך רוצה לפתוח את העיינים ולהביט בו.. ובכולם... אבל אני לא יכולה.. אין בי את הכוח הזה..
והינה.. שוב עינב מדברת אליי מקווה שאני שומעת.. היא לא יודעת שאני מסוגלת לשמוע..
עינב-אושר שלי... היא ליטפה את ידי... תתעוררי נו.. כולם צריכים אותך פה... את בטח מפחדת להתעורר נכון... אבל זה בסדר.. אושר זה בסדר למות... אני מצטערת שאני אומרת את זה ככה..
אבל את בטח כבר מבינה שאין את עומדת למות... העבירו אותך למחלקת טיפול נמרץ.. אומרים שיש מזל שאת עוד נושמת בכוחות עצמך... אושר.. תתעוררי נו בבקשה... היא נשקה לי כלות על המצב...
כל כך רציתי להגיד לה כמה שאני אוהבת אותה.. ולהגיד לה תודה על הכל.. על שתמיד הייתה לצידי שהייתי צריכה אותה.. שהיא תמיד דאגה לי והייתה לי לאמא שניה...
אבל לא יכולתי.. וזה רק יאש אותי יותר ויותר...
צעדים... פתאום נשמעו צעדים כבדים...
ליאור-איך היא? נשמע כולו וגרם ללב שלי לרצות לברוח מהגוף האומלל שלי...
עינב-היא בסדר.. המצב יציב... איך אתה?
ליאור-בסדר.. אמר ללא בריירה והכאב שנשמע ממנו הכאיב גם לי...
עינב-אתה נישאר לישון פה? והבנתי שלילה בחוץ..
ליאור-כן..
עינב-איפה אלירן?
ליאור-הוא בחוץ.. ביקשתי ממנו להיות איתה קצת לבד...
עינב-אוקיי..
ליאור-איך את חוזרת הביתה?
עינב-אני אתקשר לאמא שלי...
ליאור-אוקיי... היא עזבה את ידי וצעדיה נשמעו כיוצאים מן החדר..
שמעתי את ליאור סוחב כיסא ומקרב אותו אליי.. הנחתי שהוא יושב עליו עכשיו... אצבע בודדה מכף ידו טיילה על ידי... לאט לאט... עד שידו נטמנה בידי..
ליאור-היי.. אמר בקול צרוד.. וניחשתי שקשה לו.. אני לא יודע אם את שומעת אותי..
טוב בטח את לא שומעת אותי.. אבל אני מקווה שזה יעזור.. אז אמממ... הוא נשם נשימה עמוקה...
רציתי להגיד לך ש... שזה בסדר... שאם אין לך כוח יותר.. את יכולה ללכת.. כי אני חושב שאת רק מכאיבה לעצמך... את אולי לא מרגישה כלום... אבל אבל אני בטוח שכואב לך.. וכואב לכולם..
אבל את יודעת.. וכולם כבר יודעים.. ש..זהו.. אמר וקולו החל לרעוד.. אז את יכולה ללכת אושר... ולהשאיר אותי פה.. לבד... בעולם המחורבן הזה... תשמרי עליי טוב? הוא בכה.. תשמרי עליי כמו שתמיד את שומרת עליי... הוא עצר...
מלאך שלי.. הוא הוסיף לאחר מספר שניות.. מלאך שלי... חזר על המילים האלה שגרמו לי לכאב בכל הגוף..
את יכולה ללכת אוקיי.. אל תחשבי אפילו לשניה אחת להתאמץ כדי להשאר בשבילי... טוב אולי אני נשמע קצת אגואיסט.. כי אני לא מרכז החיים שלך.. אבל את.. את מרכז החיים שלי...
את חשובה לי יותר משאני חשוב לעצמי.. ואת יודעת שאני אוהב את עצמי.. וצחוק נפלט מבעד לבכי..
אני אוהב אותך המון... אני יכול להבטיח לך שאני אוהב אותך לנצח... תמיד תמיד תמיד את תהיי בלב שלי..
את תהיי קרובה אלי גם אם בעצם לא תהיי פה יותר...
אני אחשוב עליך.. אני אחלום עליך... כל שניה וכל לילה...
אושר.. בבקשה תתעוררי לשניה.. שניה אחת.. רק כדי לדעת ששמעת אותי... שאת יודעת כמה את חשובה לי..
ששמעת את מה שחשוב לי שתדעי... שזה בסדר... אל תקשי על עצמך... כי אני לא רוצה שתסבלי...
אז בבקשה אושר.. תתעורי רק לשניה.. בבקשה.. בשבילי... אמר ונשק לידי נשיקה ארוכה וחמה...
רציתי לבכות.. ולצרוח.. רק שידע שאני כאן ושאני שומעת... אבל.. אבל אני לא יכולה.. הגוף שלי..
אין לו עוד כוח... אני מפחדת לאבד את עצמי כל רגע...הרי כל שניה נוספת שאני נושמת היא נס..
ליאורי שלי... אמרתי בתוך תוכי.. מתפללת שאיכשהו יבין מה עובר בי.. ליאור אני לא רוצה ללכת...
אני רוצה להיות איתך... לא יכולתי יותר.. הנשימות שלי החלו להגביר את קצבן..
ידעתי שאני חייבת להשתדל בשבילי ובשביל ליאור.. לפחות לשניה..
הרגשתי את כל הכוח שנותר בי נאסף לגוש אחד.. הוא נאסף לאט לאט... עייני החלו לרעוד..
ודמעה ירדה מהן... עייני נפתחו לאט...
אני-ליאור.. לחשתי בכוחות האחרונים... ליאור.. ניסיתי לומר יותר חזק כדי שישמע.. ניסיתי להוזיז את כף ידיי.. הוא התרומם פתאום.. ורכן מעליי...
ליאור-אושר שלי... אמר ונשק לשפתי נשיקה רכה.. שמעת אותי? את שמעת אותי נכון?! שאל וניגב את פניו..
אני-כ..כן.. ליאור..י.. הוספתי בעוד מאמץ אחרון...
ליאור-לא לא אל תדברי.. אני יודע שקשה לך... אושר שלי... אם שמעת אותי את בטח יודעת.. אושר דיי זה בסדר... את לא חייבת להשאר..
אני-ליאור... אמרתי ועוד דמעה ירדה מעייני...
ליאור-מלאך שלי.. אמר ונשק לידי נשיקות קטנות.. אך רטובות מדימעותיו..
אני-אני..א..אני... עצרתי.. עצמתי את עייני... נשמתי עמוק ופתחתי אותן שוב.. אוהבת אותך... אמרתי בנשימה אחת שהרגישה שלי כנצח... עצמתי את עייני באפיסת כוחות... ללא כל בריירה...
ליאור-אושר מלאך שלי... קול הבכי בקע ממנו שוב... אני יודע.. גם אני אוהב אותך.. גם אני אוהב אותך.. אמר וליטף את פניי....
טו...טו...טו...טו...
הציפצופים האלו החרישו את אוזניי.. כאילו חוררו אותן ממש.. כאילו הם מסמנים את השניות שעוברות ומובילות אותי אל הסוף...
הכל חשך עליי פתאום... לא הרגשתי דבר... וניחשתי.. שכמו בכל סרט עצוב.. הציפצוף המצמרר נישמע... מציף את אוזניו... מתערבב עם קולו.. עם דמעותיו... עם המגע האחרון שנגע בי עכשיו....
התערבב עם כאבו.. סבלו... עם צערו... הציפצוף שהתערבב עם אהבתו.. אליי...
וזהו... כוחותי התאפסו... נשימותי עצרו... הפעם הציפצוף המחריש לא בקע ממסך הטלויזיה...
זה היה סרט שונה...
זה הסרט שלי...
והסרט שלי...
אכן נגמר...
טוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו. . . . . . . . . . . . . . . .
__________________*&^&^&*ההההססססווווווףףףףף*&^&^&*_________________
טוב אני יודעת שלא ציפיתם שככה הסיפור יגמר... אבל זה מה יש..
ככה רציתי שיגמר.. לא לכל סיפור יש סוף טוב...
אז בובות שלי... מדהימות שלי... מתוקות שליייייייי...
אני מקווה שנהנתן מכל פרק ופרק בדיוק כמו שאני נהנתי לכתוב אותו עבורכן ועבורי...
תודה על התגובות המדהימות שהציפו אותי אושר כל פעם מחדש...
אוהבת אותכןןןןןןןןןןןןןןן.... המון המון המוןןןןןןןןןןןןןןןן....
מואההההההההההההההההה הכי ענקית שיששש....
ל*ל!w...😊
ווואו!
אני חסרת מילים
זה זה זה מדהים!
את מוכשרת בטירוף
בא לי להקיא..סערת רגשות אךך..למה??
לאא..😢 כל כך לא ציפיתי שזה ייגמר ככה..
זה כל כך כל כך כל כך עצוב.. 😢
תודה על כל רגע שגרמת לי לצחוק,להזיל דמעה ולהנות מאוד מאוד מהסיפור שלך=]
מקווה שתכתבי לנו עוד סיפור..עם סוף טוב יותר 😊
ו..ו..הסיפור שלך היה בין האהובים עליי..
זהו..
לאב יו..
הילוש
באסה.. לא ציפיתי שזה יגמר ככה,
סוף עצוב ומרגש בהחלט!
חבל שהם לא התחתנו.. 😢
מחכה לסיפור הבא שלך..
אל תפסיקי לכתוב!
ווואוווווווווווווווווווווווווו..
זה פשוט...מדהים...
אין לי מילים..
סוף עצובב..
אבל זה היה סיפור מושלםםם..
מחכה לעוד סיפור שלך
דיייייייי לאאאאאאאאאאאאאאאא
איזהה סוףף עצובבבבבבבבבבב............. 😢 😢 😢
לא לא לא צ'ההה
דייי הוא מממממממש ממש עצובבייי 😢 😢 😢
לילושש מוכשרת קטנטנה שליליליליי
תמשיכיי לכתוב עודדד הרבהה..!!
מווואה ענקיתת
במילה אחת פשוט וווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווו!
אבל מילה אחת לא מספיקה לתאר כמה נהנתי לקרוא תסיפור שלך...
זה הסיפור היחיד שגרם לי לבכות, לצחוק והכל ביחד!! ככל נהנתי לקרא אותו מקווה שתמשיכי לכתוב !!!!!!!!!!1
מחכה לסיפור הבא
-דנדוש-
אוףף למהה כל הסיפורים באתר נגרמים במוות?$@#
למההה אני חייבת לבכות מיזה?$@#
תודההה עלל כל הדרך שעשית עם הסיפור אני יושבת פה ובשוק
מההה החיים האלה שווים אומנם זה לא סיפור אמיתי
אבל זה נכון זה קורה להרבה אנשיםם ואני יושבת ובוכה עד כמה הוא לא רוצה אותי
וזה לא הולך וזה לא הולך אבל בעצםם מה שחשוב
זה הבריאות וכל השאר עובר..😢
מקווה שתעשי עודד סיפור אבל שלא יגמר ככה
שאני לא ישב ויהיה לי עצוב
שיהיה לי טובב😁 אוהבתת אותך המון
השארת אותי פעורת פה =[
ה' יאוווווווו איזה עצובבב אולי תעשי סיפור המשך רק הפעם מהמבט של ליאור על הכל? חחח
דיייי איזה עצובבב אני עוד שנייה בוכה פה.. יותר נכון אני בוכה...
זזה אחד הסיפורים הכי יפים שקראתי אי פעם! הוא פשוט יפההה ואת מוכשרת ברמות!!!!!!!
אוהבת המון -זוהר- 😊
אמאאללהה
אני בוכהה
לא ציפתי לזה בכלל
כאילוו
למהה?!??!?!
לא רוצהה
בבקשה תתחילי דחוףף עוד סיפור ..אבל סיפור עם סוף טובב...
אוף אני עוד בוכההה 😢😢😢
אוהבת אותך מלא מלאאא
אורינ'וש
אני מסרבת להגיב לסוף כזה!!
המספרת לא יכולה למות אז איך היא מספרת??
לא רוצה אני דורשת סוף אחר!
wow !
מדהימה שכמוךךך
אשכרה גרמת לי לבכות דאמטט
סיפור ממש ממש יפה ואני אוהבת את הכתיבה שלך
תמשיכי לכתוב לנו סיפורים יפים כמו זה
מווואאאאאאה 😊
לאאאאאאאאאאאאאאאאאא
מאמי אני בכיתי כל כך...=\
זה היה סיפור הכי יפה באתר מאמי 😊
אני מקווה שאת תמשיכי לכתוב עוד סיפורים, כי את מוכשרת ברמותתת!!
קודם עם פאר-לי ועכשיו עם אושר...
את מדהימההה....
וואי אני עדיין לא קולטת שזה נגמר...
זה באמת נגמר בצורה שהכי לא ציפיתי לה...
אוהבבבבבבבבבבבבבת המוןן
סופה😊
