וואיייייי פרק מדהיםםם!!!!!!!!!!!!!!!...
באמתת מקסיםםם מקסיםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!..
יפפיפההההההה..
המשךךך דחוףף!!
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםם 😛
מהררר המשךךך חחחח
יאאא הליאור הזהה לאכול אותו
וווואאאאיייי נדירררר
המשך הכי דחוף שיכול להיות 😊
יאיייי כמה תגובותתתתת...
תודה מדהימות שלי...
הוספתם לי אושר ליום המושלם שעבר עליי....
קיבלתי 100 באזרחות... והיום הורים עבר בשלוםםםםםםםםםם=]
אפילו קנו לי מתנות.. חיחי איזו אמא חמודה יש לי..
חחח עזבו אני בגל של אושר..
משהו עובר עליי... כולי הפי...
בעזרתתתת ה' בערב יהיה המשך...
פשוט אני קצת עסוקי עכשיו...
אוהבתתתתתתתתתתתתתתתת הכי שישששש
מואה מואה מואהההההההההה
לילוששש=]
כללל הכבודדד על ה-100 באזרחות 😊
תותחיתת
חחחח עםכל כך הרבה מצב רוח בבקשהה שימי המשךך
ושיהיה טוב כן? את יודעת 😉
אזרחות זהלא כיתה ח'?
מזל טוב על ה100 ועל שעברת את אסיפת ההורים בשלום
מתי המשך?.......
אזרחות זה ט'.. וזה יב'.. =\
*יב' עם אני לא טועה*
יפה לך ליטלי P:
המשךך!! D:
שמחה שאת מאושרת ואני יהיה מאושרת אם יהיה המשך =)
לאב יו מותק =)
אנחנו לא למדנו בט' אזרחות 😊
תמשיכייי
100 באזרחות!? יפהה יפהה
גם לי היה שנה שעברה אזרחות
והשנה ((כיתה ט' )) איןן😊 😊 😊
לילושש תמשיכיי בוביתת
ואני שמחה שאת שמחה חח
מוואה ענקיתתתתתתת
שמחה בשבילך מתוקה 😁,
תמשיכיייי
ליאור וסהר התקרבו... ועל פיו של ליאור ניפרס חיוך ענק... הרי היה מרוצה מהקניה שעשה..
עינב-תראה לי.. שאלה כדי לא להחשיד..
וליאור הראה לה.. הביט עלי ושלח לי חיוך שגרם לי להפשיר טיפה מכל המתח...
אך החיוך נעלם אחרי שניה בדיוק... בהתחלה לא הבנתי למה..
אבל היה מספיק לסובב את מבטי לאחור ולהבין בדיוק מה גרם לחיוך היה שלו להעלם.. הרי הסיבה היא..............
כמו שניחשתם... ירון...
עינב-מה הוא קשור עכשיו? לחשה לי... הסתובבתי חזרה לליאור.. 'אני חייבת לעשות את זה.. בעיקר עכשיו..' שיכנעתי את עצמי...
אני-ליאורי.. תחדש מאמי.. התקרבתי אליו ונשקתי על שפתיו... נשיקה ארוכה.. אך יבשה...
ליאור-תודה מאמי שלי... אמר וחזר לפניו החיוך.. ואז הבחנתי בירון חולף על פניינו.. כאילו מתעלם..
עינב-טוב מי בא לאכול? אני רעבה...
סהר-בואי.. אמר ומשך אותה אחריו הרחק מאיתנו..
ואני וליאור הלכנו אחרייהם בלי להחליף מילה..
עינב-טוב אני קונה לי מקדונלס.. מישהו רוצה?
אני-לא אני לא רעבה..
סהר-אני רוצה.. והלך איתה.. ואני וליאור נישארנו ישובים לבד..
ליאור-חח אושר.. עשית את זה בגלל ירון נכון?
אני-לא נכון.. אמרתי במין כעס..
ליאור-את לא חייבת לשקר.. אמר מרגיע אותי..
אני-ליאור.. עשיתי את זה כי רציתי.. ואולי גם כדי להראות לירון שהתגברתי עליו..
ליאור-ובאמת התגברת? שאל בתקווה..
אני-ניראלי שכן..
ליאור-אני אמור להיות שמח עכשיו.. אבל משום מה אני לא..
אני-למה לא?!
ליאור-כי אולי אני לא באמת מאמין לך.. אמר מצטער...
אני-עזוב.. אתה לא חייב.. אמרתי מאוכזבת.. והוא השפיל את ראשו.. כאילו התחרט שלא האמין לי...
אחרי 10 דקות של דממה.. פשוט דממה.. עינב וסהר חזרו והחדירו בנו שוב את הדיבורים..
עינב-טוב אושר אני חייבת לך פיצה..
אני-עזבי אני לא רוצה את הפיצה..
עינב-למה?!
אני-כי עשיתי את זה מרצון.. אמרתי ונעצתי את עייני בליאור.. שהוא כמוני הביט בי..
עינב-רוצה לדבר על זה?! שאל בחשש
אני-לא.. כי אני כבר מתחרטת על זה.. אמרתי רומזת לליאור..
עינב-למה?!
אני-אמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה.. הוצאתי את העצבים שלי על עינב..
סהר-היי בנות תרגעו..
אני-מצטערת.. אין לי מצב רוח לכלום...
עינב-דברי איתי כשתרגעי.. ויכולתי לחוש את הביאוס שלה דרך הקול שלה..
אני-טוב אני הולכת ליקנות לי משהו..
עינב-ביי.. אמרה בקרירות.. וסהר תקע בה מבט של 'אולי מספיק?!'
לקחתי את השקית שלי והתהלכתי לכיוון חנות השוקולדים האהובה עליי...
נכנסתי לחנות וריח השוקולד הציף את אפי בריח מענג..
לקחתי שקית קטנה והתחלתי לדחוס בה כל מיני שוקולדים טעימים ו.. משמינים... ניקשתי למוכרת שילמתי ויצאתי... לא היה לי כוח לחזור אליהם.. עינב סתם תתנהג אלי כמו אל אחת שהרגע העיפה לה סטירה..
אז התישבתי לי על אחד הספסלים נטושים ברחבי הקניון ממש ממול לחנות השוקולדים שלי..
התחלתי לאכול שוקולד אחר שוקולד לא נהנתי מהטעם.. פשוט טחנתי אותם מעצבים..
הרגלים שלי החלו לרעוד.. גרררר רציתי לצעוקקק...
נשיקתי אותו.. אני רומזת לו שאני מעוניינת בו.. והוא לא מאמין לי.. כאילו הלוווו זה הרגע שחיכית לו לא?!
אתה צריך לקפוץ על המציאה ושפוך את ליבך..
יאאא איזה אטוווום... איזה אטום?! הוא סתם משחק אותה.. שונאת בנים כאלה...
כאילו מה?! הוא רצה שאני גם אתחנן אליו כדי שיענה לנשיקה שלי... לא ניראליייייייי....
משחק אותה קשה אז אני אהיה עוד יותר קשה...
עייני לפתע עלו לכיוון פתח החנות.. ושם ראיתי את ליאור.. 'חושבים על החמור והוא כבר מופיע'..
הוא ניראה כאילו מחפש משהו... כאילו אותי..
הוא הסתובב סביב עצמו שולח מבטים סוקרים לעבר כל מקום.. עד שהוא נעצר בי...
שלח פרצוף גאה לעצמו והתחיל להתקרב אליי...
ליאור-אפשר לשבת? שאל כאילו הוא באמת צריך רשות..
זזתי טיפה הצידה כדי לאשר לו את בקשתו.. והוא התיישב..
ליאור-קרה משהו?!
אני-לא.. 'בטח שכן.. גררר מפגר'
ליאור-בטוחה?
אני-בטוחה מאיי פעם.. שיקרתי..
ליאור-את כועסת?
אני-כן..
ליאור-על עינב?
אני-גם..
ליאור-ועלי?!
אני-לא.. 'ממש לא... הלווו יש שם מישהו?! אתה עיוור או מהההההההה?!'
ליאור-על ירון?
אני-כן.. 'חהחה שאלה במקום.. ותשובה עוד יותר במקום'..
ליאור-למה?! שאל מאוכזב..
אני-כי אפילו מבט הוא לא שלח אליי..
ליאור-אז כן נישקת אותי כדי למשוך את תשומת ליבו...
אני-תחשוב מה שאתה רוצה.. נתתי לו להחליט מה שהוא רוצה.. חיחי
ליאור-נו אושרררר.. נכנע
אני-מה ליאור?!
ליאור-אל תהיי כזאת.. מה את ילדה קטנה?!
אני-תשאל את ירון.. תאמין לי הוא יודע את התשובה..
ליאור-עזבי.. אני יודע מה ירון חושב.. והוא טועה..
אני-אז למה אתה שואל?!
ליאור-זאת שאלה רטורית..
אני-נגיד.. אמרתי והעפתי את מבטי לכיוון אחר.. מתעלמת..
ליאור-טוב נו אני מאמין לך..
אני-אתה עושה לי טובה אתה חושב?! ליאור.. המשחק הזה שלך רק מוכיח שאתה בדיוק כמו כל שאר הבנים..
ליאור-אם את רוצה לחשוב ככה אז את יכולה לחשוב מה שאת רוצה.. אבל שניינו יודעים שאת טועה..
אני-אז מה הקטע שלך?! אני מנשקת אותך.. כאילו מה אתה רוצה שאני יעשה עוד?
ליאור-לא יודעעע.. מה פתאום באמצע החיים את מנשקת אותי.. ועוד לייד ירון.. מה את רוצה שאני אחשוב? זה כל ההוכחות לזה שאת יעני משחקת בי..
אני-ואתה חושב שאני משחקת בך?
ליאור-לא יודע..
אני-הבנתי אותך.. לך לך לשירן.. היא באמת לא משחקת בבנים.. קמתי והתחלתי ללכת לכיוון מקום הישיבה של עינב וסהר..
ליאור-נו אושרררר... קרא לי עדיין יושב מהספסל..
אני-ליאור.. עזוב אותי.. אתה סתם משחק בעצמך ובי..
ליאור-טוב בואי רגע.. שבי נווו... וחזרתי להתישב ליידו..
אני-מה אתה רוצה?
ליאור-אני רוצה לדעת למה נישקת אותי...
אני-כי רציתי..
ליאור-סתם כי רצית?!
אני-לא סתם..
ליאור-אז למה?
אני-עזוב זה כבר לא חשוב..
ליאור-זה כן.. בשבילי לפחות..
אני-זה לא ניראה ככה.. כאילו הייתי בטוחה שאתה בכלל חושב שאני משחקת בך...
ליאור-אושר דיי נו..
אני-דיי אתה בעצמך... תודה שעשית את זה סתם כדי להוציא ממני דברים.. תודה..
ליאור-מודה אוקיי?! מודההה.. מצטער אושר.. פשוט הראש שלי ריחף לו בזמן שנישקת אותי..
אני-היה קשה?
ליאור-לא.. אמר עם חיוך מתוק ומתנצל..
אני-חחח צחקקתי..
ליאור-חחח מה את צוחקת?
אני-סתם.. חח
ליאור-את אוהבת אותי? והפכתי רצינית תוך שניה.. הלב שלי התחיל לפעום כמו אחרי ריצת מרטון.. לא ידעתי איך להגיב.. ואם להגיב בכלל.. רק העיינים שלי נעצו בשלו ומפי.. מפי לא יצאה מילה...
אני-בוא.. אמרתי ולקחתי את ידו ביידי והלכנו לכיוון עינב וסהר..
ליאור-הם כבר נסעו הביתה.. ענה מאוכזב..
אני-למה?
ליאור-כי עינב הייתה עצבנית...
אני-בעע הבנתי... טוב בוא.. אני מתה לחזור הביתה... ויצאנו לתחנה המרכזית.. ותפסנו אוטובוס שהיה כמעט ריק..
התישבנו מאחורה.. לבד...
ליאור-אושר.. למה לא ענית לי?! שאל נבוך
אני-על?
ליאור-עזבי לא משנה.. הבנתי לבד..
אני-לא הבנת כלום..
ליאור-מה?
אני-אני אסביר לך יותר מאוחר... והוא לא ענה.. רק תקע את מבטו על מעבר לחלון....
ואני בדיוק כמוהו.. רק בצד השני...
אחרי רבע שעה הגענו הביתה.. ובחצר ראינו את..............................................
טוב זהו להיום.. יצא נחמד.. לא יותר מזה=/
תגיבוווווווווווווווו והמוןןןןןןןןןןןןןן
אוהבתתתתתתתתת הכי הכי הכיייייייייייייייי
מואההההההההההה
לילושש=]
אתר האהבה הישראלי