אלירןןן!!! =]]
המשךךך
והשירן הבת זונה הזאתתתתת איייי אם זה היה אמיתי היא הייתה מתה
יששששששששששששש עכשיו היא תהיההה עם ליאור
חחחחח אני לא אוהבת את ירון במיוחד
תמשיכיייייייי
איזה פרק מושלם!!!! 😊
😢 ועצובב....
דייי....
זה בטח אלירןן
המשךך דחוףףףףףף
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםם
מי עמדדדדדדדד?
אמאאא...
+מרגש
+מהמם
+כישרוני
+מדהים
+מושלם..
המשךךךךךךךךךךךך דחוף דחוף דחוף..
אוהבתותךך מידןן 😊
לא יודעת על מי לכעוס קודם..על שירן או על ירון סעמק??!
המשך!!!!
אאאאמאא....איזה מרגששש....התחלתי לבכות!!!
המשךך דחוף!!!!
אני-לא פההה... צעקתי מבין הדמעות...
....-אושר..
אני-תלך מפהההההה....
...-אושר תפתחי ליייי... בבקשה...
אני-לא רוצהההה... הבכי התחזק... לא רוצההה..
...-נו בבקשה.. אמר הקול והדלת נפתחה לאט ובפתח עמד................
ירון..
אני-ירון תעוף מפה אני לא רוצה לראות אותך..
ירון-נו אושר לא התכוונתי שנסיים את זה ככה..
אני-מאוחר מידיי... לך לך לשירן שלך היא בטח צריכה אותך מסכנה.. אמרתי בציניות מהולת דמעות וכאב..
ירון-מה קרה לשירן?
אני-אלירן זרק אותה.. להבדיל ממך הוא כניראה הבין מי זאת שירן.. אומנם באיחור אבל הבין...
ירון-למה הוא זרק אותה?!
אני-מה אתה באמת דפוק או מה? הוא שמע הכל על מה שהיא עשתה איתך.. ועל מה שהיא אמרה עליי.. והוא פשוט לא הסכים שהיא תעשה לי את זה וזרק אותה.. הבנת ירון? הוא לא הרשה לה לפגוע בי.. להבדיל ממך..
ירון-אז.. אז אולי באמת לא הייתי צריך להאמין לה..
אני-אולי.. אבל זה לא ישנה עכשיו כלום.. המשכתי לבכות..
ירון-אושר נו אני מצטער..
אני-לא באת לפה כדי להצטער.. באת לפה כדי לסיים את זה יפה לא?!.. אז יופי.. הכל טוב ויפה אתה יכול ללכת עכשיו..
ירון-אושרררר.. תפסיקי שניה... תפסיקי לבכות ותפסיקי לצעוק.. תרגעי...
וכמו סתומה הקשבתי לו.. התישבתי על המיטה מנסה לעצור את הדמעות שסירבו להעצר..
נשמתי עמוק.. מקלה על הכאב שעיק על גרוני... נירגעתי..
והוא.. הוא הלך מצב לצד.. חושב.. אין לי מושג על מה.. אבל הרגשתי מפגרת.. הרגשתי פשוט מפגרתת
הוא בטח חושב על מה שהוא עומד להחליט.. להחליט?! אני לא צריכה שהוא יחליט.. אני כבר החלטתי..
אני לא רוצה אותו... מי שלא מאמין לי ועוד קורא לי שקרנית לא ראוי להיות איתי.. לא ראוי לקבל ממני אהבה..
בלי ששמתי לב הוא כבר התישב על הכיסא ממולי והביט בי.. רגליו לא רגועות.. רועדות.. נוקשות על הריצפה ומשמיעות רעש מעצבן..
ירון-טוב אושר.. אמר בקול סמכותי.. אולי טעיתי.. אולי הקינאה התסיסה אותי יותר ויותר..
אני-מזה אולי טעית? אתה טעית ירון.. אבל דיי אני לא רוצה אותך יותר.. אתה התנשקת איתה...
אתה אפילו לא חיכית לשמוע ממני הסברים אתה פשוט קפצת על המציאה והתנשקת איתה... אתה מבין ת'משמעות של זה? בגידההה... ואני לא בגדתי בך...
ירון-אהה אז כאילו את עכשיו זורקת אותי?
אני-זה לא משנה עכשיו.. אל תהיה תינוק.. זה בסדר ירון עכשיו אתה יכול ללכת לשירן.. תנחמו אחד את השניה...
ירון-נו אושררר.. התחנן.. אושר שלי..
אני-אני כבר לא שלך... מצטערת.. אני לא חושבת שמתישהו אני אסלח לך..
ירון-לא נוכל להישאר ידידים? פתאום קלט שאין דרך חזרה.. אני והוא כבר לא ביחד.. וזה סופי..
אני-כניראה שלא... זה רק יקשה על שניינו.. לפחות עליי...
ירון-אני לא מתכוון לאבד אותך..
אני-כבר אמרתי שמאוחר מידיי?!
ירון-אל תהיי קשה..
אני-אז תפסיק להיות מפגרררר.... אני לא רוצה שום קשר איתך.. שום קשררר
ירון-חבל אושר.. חבל לי.. לך.. לנוווו... הוא ניראה כואב מתמיד...
אני-חבל על מי שמת... אמרתי מתאפקת לא להתפוגג מהמבט שלו...
ירון-אז זהו? הכל ניגמר? היה לנו כל כך טוב ביחד..
אני-היה טוב וטוב שהיה.. המשכתי לעקוץ..
ירון-אושר אני לא יודע איך אני אוכל לחיות עם זה...
אני-תבקש משירן עזרה.. אני בטוחה שהיא תעשה את זה בשמחה..
ירון-אני אוהב אותךךך...
אני-גם אני אותך.. הייתה שתיקה.. אבל זה לא משנה כלום..
ירון-אני בחיים לא אפסיק לאהוב אותך.. בחיים שלי
אני-טוב כדאי שתלך.. אמרתי בקול חנוק שעמד לסחוף איתו שוב דמעות..
ירון-אם מתישהו תתחרטי אני פה אושר.. אני מבטיח לחכות...
אני-ירון אתה לא מבין כלום או שאתה משחק אותה? ה'... עזוב תלך.. פשוט תלךךך...
ירון-ביי.. קם ויצא מהחדר שלי.. עם טריקת הדלת הדמעות התפרצו החוצה ללא מעצורים...
לא יכולתי לשמור אותן יותר...
הוא לא מבין את המשמעות של הבגידה... הוא פשוט לא מביןןן... ועוד עם שירןןןן....
ה'.. למה למה למה למהההההה? נישכבתי על המיטה מביטה בתיקרה.. והראש שלי ריק..
והלב שלי עוד יותר ריק... מאהבה... השינאה אליו התחילה לצוץ בי.. השינאה לאדישות שלו.. לדיבור שלו..
להתנהגות שלו.. לטיפשות שלו... להכלללל... אני מתחילה לשנוא אותו...
וכאב לי.. כאב לי שאני מתחילה לשנוא את הבן אדם שהכי אהבתי בעולם עד לפני כמה שעות..
הוא הדבר היחיד שהייתי בטוחה שישאר שלי לנצח.. שאף אחד לא יצליח להפריד בניינו...
אבל כניראה שרק אני הייתי בטוחה... כי הוא ממש לא... כי אם זה היה חשוב לו הוא לא היה ממהר לקפוץ על מסריחה הזאת...
הדמעות הפסיקו.. או שפשוט כבר לא היה לי כוח לבכות...
כל כך רציתי שאלירן יהיה עכשיו איתי... הוא תמיד יודע מה לעשות או להגיד בזמן כזה.. בזמן שאני מרגישה כל כך לבד.. כל כך פגועה...
הוא תמיד ידע איך לעודד אותי.. לעלות לי על הפנים חיוך.. אפילו אם הוא היה ממש קטן...
לפחות.. לפחות אלירני יחזור אלי עכשיו.. אולי סוף כל סוף הדבר הזה פתח לו תעיינים... הלוואי וזה ככה...
הלוואי והוא יכנס עכשיו ויקרא את המחשבות שלי כמו תמיד וידע לענות עלייהן אפילו בלי שאבקש...
הלוואיייי.....
התגלגלתי על הבטן ועצמתי את עייני... ניסיתי לחשוב על כלום.. פשוט על כלום... ונירדמתי..
נירדתי עם ההרגשה המגעילה הזאת בתוך הלב...
התעוררתי ליום חדש... השמש כמו בכל בוקר הציפה את החדר באור... התמתחתי מעט.. והתישבתי על המיטה.. וניזכרתי.. ניזכרתי מה שהיה אתמול... והלב שלי כאב... פעימות ליבי החלו להאיץ מעצמן...
ניסיתי להרגע.. ניסיתי להרגיע את הדמעות שעמדו לצאת.. והצלחתי...
קמתי כמו סמרוטט מהמיטה ונכנסתי למקלחת.. שטפתי את פניי שניראו כל כך מזוויעות... הן היו נפוחות..
העיינים אדומות... השיער שלי ניראה מגעיל... הייתי זקוקה למקלחת רצינית.. מרגיעה..
מילאתי את הג'קוזי הורדתי את בגדיי.. נכנסתי אל המים החמים שהציפו את החדר באדים...
מתרגלת לטמפרטורה הגבוהה...
עוצמת את עייני ומתחילה להרגע... אבל זה לא הלך כל כך... וחשבתי לי שאין טעם שאני אנסה להשאר פה ולהרגיע את עצמי... אז יצאתי.. התנגבתי ונכנסתי לחדר..
התלבשתי בזריזות וירדתי למטה...
מהמדרגות האחרונות הייתי יכולה לראות אותו.. את אלירן בסלון קורא עיתון... עיניו התרוממו אלי..
ועייני ניתקלו בשלו..
עייניו היו עצובות.. עצובות מאוד... נעמדתי באמצע הסלון ממולו... לא ידעתי מה לעשות.. מה להגיד.. פשוט עמדתי שם כמו פסל... והוא הביט בי במבט תמים.. קיפל את העיתון ונעמד מולי...
התקרב אליי ופשוט חיבק אותי אליו.. חיבק ענק.. מתגעגע.. כואב.. תומך.. הכל ביחד... ואז הדמעות השתחררו.. פשוט בכיתי.. בכיתי על הכל.. מכיתי בגעגוע.. מכאב לב.. מאהבה.. משנאה.. מהכללל...
אלירן-דיי קטנה אל תבכי... ויכולתי להשבע ששמעתי קולו בוכה..
אני-אלירן אני מצטערת.. אמרתי מבין הדמעות..
אלירן-אין לך על מה להצטער.. סליחה אחות קטנה.. סליחה שלא האמנתי לך.. שלא הקשבתי לך... סליחה..
אני-אלירןןןןן... חיבקתי אותו חזק יותר כדי שלא יעזוב אותי...
אלירן-הינה אני כאן.. מבטיח אני בחיים לא עוזב אותך יותר...
אני-אני יודעת.. אחים זה לנצח.. הוא התנתק ממני והביט בי.. התקפוף אלי וניגב לי את הדמעות..
אלירן-אל תבכי... כשאת בוכה את לא יפה.. את לא.. יפה.. התחיל לשיר לי בקול צרוד את השיר שתמיד היה שר לי כשהייתי בוכה...
אני-חח אלירניייי.... אמרתי וקפצתי עליו לעוד חיבוק.. והוא הרים אותי...
אלירן-אייי כמה התגעגעתי אלייך... איךך איךךךךך הייתי מסוגל ככה להכאיב לאחותי הקטנההה.. איךךך
אני-באמת איך... התערבב הצחוק עם העצב...
אלירן-חחח טיפש אני.. טיפשש.. אמר והוריד אותי חזרה לריצפה... והתישבנו על הספה...
אני-אתה לא.. אתה פשוט מאוהב...
אלירן-כבר לא..=/
אני-אלירן זה בסדר.. אתה יכול לאהוב אותה..
אלירן-אבל אני לא.. אולי אהבתי בהתחלה.. שעוד הכל היה טרי ויפה.. אבל היא קטנה מידיי בשבילי..
אני-באמת קטנה מידיי... אמרתי מנגבת את הדמעות האחרונות...
אלירן-אז מה.. הצמיחה לי קרניים הכלבה הזאת..
אני-בטח קרניים.. אפילו שיצאנו לחגוג את היומולדת שלי היא הייתה שם עם מישהו...
אלירן-באמת?! הייתי בטוח שהיא אצל דודים שלה..
אני-דודים בתחת שלי...
אלירן-ומה איתך... איך את עם כל זה?
אני-בסדר.. =/ צריך להתמודד.. לא?
אלירן-נתמודד עם זה ביחד...=] שלח אלי חיוך מעודד..
אני-אתה מאמין שירון היה מסוגל לעשות כזה דבר?!
אלירן-לא.. נישבע לך שראיתי אותו פה אתמול לא ידעתי בגל מה להרביץ לו קודם.. בגלל שהוא בגד בך או בגלל שהוא התנשק עם חברה שלי..
אני-חח עזוב.. הוא לא שווה ת'מאמץ..
אלירן-נכון.. אז הוא להתנצל הכלב?
אני-אממ כן.. הוא עוד חשב שאני ארצה אותו חזרה.. אתה צריך לקלוט.. הוא ממש לא הבין איפה הטעות שלו..
הו שכח שהוא התנשק עם שירן.. הוא שכח שהוא בחר להאמין לה ולא לי...
אלירן-בן זונה...
אני-אמא שלו לא אשמה..
אלירן-חחח את תמיד מוצאת על מי לרחם..
אני-כזאת אני.. אמרתי גאה..
אלירן-אחחח כמה התגעגעתי... אמר והדביק לי נשיקות על הלחי.. ומחץ אותי..
אני-אייי... חחח שמן..
אלירן-את שמנהה..
אני-לא נכוןן.. =[
אלירן-חח סתם את ממש לא..
אני-אז איך היא הגיבה?
אלירן-בכתה.. יעבור לה..
אני-אמן ולא יעבור לה.. שתבכה את כל הדמעות שאני בכיתי..
אלירן-אבל מזה שווה אם זה בכי מזוייף?!
אני-וואלה.. לא שווה...
אלירן-אז מה את אומרת? הולכים להתלבש ויוצאים לפצות על הכל?
אני-ניראה לי שכן.. חח קמתי מהר מין הספה כשהוא רץ אחרי כל אחד נכנס לחדר שלו... החלפתי לג'ינס וחולצה שמתי מגפיים לקחתי את הפלא שלי.. ו...
20 שיחות שלא נענו..
ירון...
ליאור..
ועינבי...
'איך הוא מעז להתקשר אחרי הכל? שימותתתת' התעצבנתי..
'מה ליאור רצה?! מה הוא כבר יודע? לא טובבבב'.. התבאסתי..
'עינבייי.. אוווף כמה אני צריכה אותהה.. לספר לה הכל.. ' אבל לא היה לי כוח לדבר איתה עכשיו..
'מטצערת עינבי את תחכי קצת..' חשבתי לי וחייכתי חיוך שובב..
וירדתי למטה.. ואלירן היה במטבח..
אני-תביא לי שוקו..
אלירן-תפסי.. וזרק לי שקית קרה..
אני-תודה.. =]
אלירן-יאללה נזוז לנו.. יוגב יצטרף אלינו בהמשך..
אני-סבבה.. רק שתגע שמגיע ליוגב נשיקה מה נשיקה.. הוא היה איתי שאתה לאאא...
אלירן-מצטעררר..
אני-כבר סלחתי.. בוא.. אמרתי וסחבתי אותו אחריי לאוטו...
אלירן כהרגלו שם מוזיקה פול ווליום כמו שהוא אוהב... והתחלנו לנסוע לקניון..
ירון נישכח ממני בנתיים.. והייתי מרוצה.. לא רציתי לחשוב עליו ולמלא לי את הראש ואת הלב בכאב..
לא רציתי להכנס לכל המצב רוח המגעיל הזה בגללו... לא מגיע לי.. והוא לא שווה את זה..
ניסיתי לשמור על מורל גבוה.. אבל ההודעה שקיבלתי הרסה הכל...................................
חיחי איזו חמודה אני.. השתחררתי מבית ספר מוקדם [כי אני לא מרגישה טוב=[]
ובמקום ללמוד למבחן כתבתי לכן המשך...
זה דורש המוןןןןןןןן תגובווווווווותתתתתתתת...
אוהבתתתתת המוניםםםםםםםםםםם
לילוששש=]
חחח....גמאני השתחררתי מבצפר מוקדם...אנ'לא מרגישה טוב גם.... 😢
השלמתי עכשיו 3 פרקים...פשוט מהממם.....
כמה כייף שאת ואלירן שוב בסדר...אחח..כייף לי....
ירון?!?!למה הוא עשה את זה...איכס...גועל..שילך המגעיל הזה..... 😠
מהממם...פשוט מהממם...אני מכה להמשך דחוף...היום יש לי את כל הזמן שבעולם...חיחיחי
אוהבתותך מאוד מאוד מאוד...יא מוכשרת.... 😛
כמשך דחוף 😁
אתר האהבה הישראלי