ישששששששששששששששש סוף סוףף
המשךךךךךךךךךךךךךך
מדהים...מפרק לפרק...
אני רוצה המשך....בבקשה
אוףףף לא יכולהה להיות הבה זמן במתחח מקווה שהוא סוף סוף יספר לההה
😛
תהרגו אותייי.. אבל אי אוהבת את ירון ה-ר-ב-ה יותר..!!!!!
חחחחחח... ליטלוש מאמי תשאירי את ירוני עם אושר
=]
תמשיכי פרק מדהים..
בייייייי
מצטערת שלא כתבתי היום המשך..
פשוט היה לי יום עמוס..
והמצב רוח שלי התפוגג כבר מהצהריים..
אז אני מקווה שיהיה לי זמן לכתוב לכן מחר..
אוהבתתתתתתת המון המון
לילוש=]
😁 פרקק מהמםםם!!
המשךך דחוףףףףףף
אוהבתתתת
שבוע טוב
QUOTE (L-I-T-A-L @ 21/11/2005) מצטערת שלא כתבתי היום המשך..
פשוט היה לי יום עמוס..
והמצב רוח שלי התפוגג כבר מהצהריים..
אז אני מקווה שיהיה לי זמן לכתוב לכן מחר..
אוהבתתתתתתת המון המון
לילוש=]
שתתפני תשימי המשך :]]]
ומה קרה למצב רוח שלך?!
עם את צריכה לדבר עם מישהו אני תמיד פה בשבילך :]]
236654380
מקווה שזה יהיה מהר..
ותרגישי טווב..עם את מרגישה רע 😊
המשךך...
אורושק'ה..
ליאור-אולי את רוצה שאני אגיד משהו?!
אני-היי אל תזרוק אלי ת'כדור.. תגיד את מה שאתה רוצה להגיד וזהו..
ליאור-אני לא יודע על מה את מדברת.. העדיף להמשיך לשתוק..
אני-טוב.. עזוב.. אם אתה רוצה להתנהג ילד קטן אז תתנהג כמו ילד קטן... ושוב הוא שתק..
וזה עיצבן אותי.. גם שהוא לא ענה וגם על זה ששאלתי אותו בכלל.. 'אני כל כך טיפשההה' התעצבנתי על עצמי..
ליאור-טוב יודעת מה?! בסדר.. אני אגיד מה שיש לי להגיד.. אמר והסתובב על הצד והסתכל עליי..
אני-דבר..
ליאור-.............................
ליאור-אני אגיד לך ש.. העיינים שלך מטריפות אותי.. אמר בקול רך ושוב כאילו טבע בעייני.. ואני הפעם בחרתי לשתוק.. והוא המשיך.. השפתיים שלך כאילו קוראות לי כל פעם מחדש... הריח שלך גורם לי רק להתקרב אליו אפילו בלי להרגיש בזה..
אני-ליאור.. אמרתי בשקט עם פחד להפריע לשיטפון שיצא מפיו...
ליאור-אושר.. רצית שאני אדבר אז תני לי לסיים.. אמר באותה רכות.. ולא חיכה לתשובה והמשיך..
הנשיקה שהייתה לנו.. הנישקה כמעט הכי טובה שהייתה לי.. גרמה לי לחשוב על הכל.. ולגרום לרגשות שלי להשתנות.. אני לא יודע מה בדיוק אני מרגיש.. אבל את לא יוצאת לי מהראש.. לא את לא העיינים שלך.. לא השפתיים שלך.. לא הריח שלך ולא הנשיקה.. שכל פעם מחדש אני רוצה לחוות אותה שוב...
הוא דיבר ודיבר.. ואני רק הקשבתי.. הקשבתי לדברים שבחיים לא הייתי מאמינה שיצאו ממנו.. ועוד עלי?! עלייייייייי?
הוא היה כל כך מרוכז בדברים שלו.. ואחרי כל המילים שנאמרו הוא שתק.. הסתכל אליי והעיינים שלו.. המבט שלו השתנה.. כאילו הבחין בי פתאום.. כאילו לא הייתי ליידו עד עכשיו.. כאילו עשה טעות..
והוא פשוט קם והלך... ואני נישארתי כלא מאמינה למה שהוא אמר עכשיו..
'מה... מה היה פה עכשיו?' ניסיתי להבין בתוך הראש שלי שהוצף במחשבות.. 'למה אני צריכה את זה עכשיו.. למההההההה?' התחרטתי על שבכלל שאלתי אותו מה הוא רצה להגיד...
'זה בכלל נכון?! אין מצבבב.. זו כולה נשיקה שסיכמנו שלא נחשוב עליה.. והיא הייתה כלום.. פשוט כלום..
או שבעצם היא כן משהו.. בעייניו.. ובעייני?!' שאלתי את עצמי.. 'אני לא יודעת.. אני פשוט לא יודעת...
יש לי את ירון וטוב לי איתו.. אני לא רוצה דרמות ובלאגנים..' והמחשבות נעצרו...
'מהההה? מזה יש לי את ירון?! מזה לא רוצה דרמות ובלאגנים.. אני אמורה להגיד שאני אוהבת את ירון וזהו..
כן אני אוהבת את ירון... זה ברור.. גם לליאור זה ברור.. אז למה הוא היה חייב להכניס את עצמו לכל זה?!'
גרררררררררררררררררר רציתי לצעוקקקק... אבל התאפקתי.. כאילו בכל זאת אני לא בבית שלי.. לא בחדר שלי.. 'אההההההה אני עדיין בחדר של ליאורררר' קמתי מהר ויצאתי מהחדר שלו... הקשבתי לשקט..
ניסיתי לשמוע אותו... אבל לא שמעתי כלום.. ירדתי למטה והבטתי על חלל הסלון הריק... הוא לא היה שם..
אז העדפתי ללכת הביתה.. אולי עדיף שנדבר על זה מחר..
אבל אז ראיתי אותו יוצא מהמשרד של אבא שלו...
עיינינו ניתקעו אחת בשניה.. העיינים השחורות שלו הבריקו בחושך הן ניראו עצובות... והבנתי אותו..
ליאור-את הולכת? שאל בשקט..
אני-לא יודעת...
ליאור-את לא חייבת ללכת..
אני-אז אני לא אלך... העדפתי להשאר כדי שלא יחשוב שאני רוצה לברוח ממנו... זה סתם יפגע בו..
והייתה שוב את אותה הדממה שלא אהבתי... והוא פשוט הסתובב וחזר למשרד... ואני.. אחריו..
ראיתי אותו יושב על הספה הלבנה.. אז התיישבתי ליידו.. דיי בחשש.. אבל זה היה עדיף מלעמוד..
אני-ליאור..
ליאור-אני מצטער. קטע אותי..
אני-אין לך על מה... זה פשוט היה כל כך מהר.. ולא ידעתי איך להגיב.. מצטערת..
ליאור-חח לך בכלל אין מה להצטער.. התחיל בצחוק שהפסיק ברצינות רבה..
אני-לא אני מצטערת שגרמתי לך להגיד את הכל.. אני מרגישה כאילו לחצתי עליך לעשות משהו שבכלל לא רצית..
ליאור-לא אושר.. רציתי.. היה עדיף להגיד הכל מאשר לשמור הכל בבטן.. הרי את תמיד אמרת לי שהכי טוב לדבר על הכל.. שככה זה יהיה הרבה יותר טוב.. אבל אולי במקרה הזה זה יעשה רק יותר רע..
אני-לא.. ממש לא.. זה ממש לא הרבה יותר רע.. להפך..
ליאור-מה להפך?! אושר.. את לא תפרדי מירון בשבילי את לא תרגישי כמוני בחיים.. זה פשוט לא טוב..
אני-להרגיש כמוך? אמרת שאתה לא מרגיש כלום..
ליאור-אז כניראה שכן..
אני-אבל איך ליאור.. איך?! לפני פחות מחודש שנאתי אותך ושנינו יודעים שזה היה הדדי.. איך משנאה הכל יכול להפוך אצלך לאהבה? איך בדיוק?! זה לא הגיוני ליאור.. לא הגיוני..
ליאור-זה כן הגיוני אושר.. את פשוט לא מבינה.. לא מבינההה...
אני-אני כן.. זה פשוט לא ניראה לי מציאותי.. מה רק בגלל נשיקה הכל יכול להפוך משנאה לאהבה? ממש לא ניראלי..
ליאור-מה הקשר הנשיקה עכשיו? חח רואים שלא הבנת.. פיקפק במחשבותיי... בחיים לא שנאתי אותך.. בחייםםםם... הדגיש.. ניראלך שאני מסוגל לשנוא בן אדם סתם אפילו בלי להכיר אותו?!
אני-לא.. הצדקתי אותו..
ליאור-תמיד סיכרנת אותי.. תמיד רציתי לדעת איך זה לדבר עם אושר הילדה הכי מוזרה בכיתה.. שהייתה כמעט הכי שקטה בכיתה וקיבלה לאט ביטחון שהגיע עד השמיים.. תמיד הצחוק שלך משך את אוזניי..
העיינים שלך.. אושר העיינים שלך יכולות לשגע כל בןאדם...
אז פשוט החלטתי לפרק את כל החומות שהצבתי סבבי נגדך ולהתחיל לדעת מי את באמת.. וגליתי..
גליתי את המלאך שלי.. את הקטנטנה שלי.. אמר והגניב חיוך.. את הילדה שתמיד הייתה שם ברגעים הכי קשים.. שסבלה את הדמעות שלי.. את הקישקושים שלי.. וסתם היית שם בשבילי..
אני-א..אני אני לא יודעת.. זה מה שהיה לי להגיד אחרי הקטע המרגש הזה שנאמר כן מולי.. פשוט הייתי בהלם..
ליאור-אושר.. בין השנאה לאהבה שלי אליך הפריד רק האומץ.. הביטחון.. הפרידה חומה שהייתה שווה הריסה רק כדי להכיר אותך.. אפילו אם לא תחזירי לי אהבה.. היית שווה את הפרידה שלי ושל שירן..
היית שווה את כל הריכולים מכולם.. היית שווה את הירידה בסולם החברתי כמו שאומרים.. היית שווה את הכל.. ואת עדיין שווה...
אבל מזה משנה.. הגיע למשפט המסכם.. הרי את וירון תהיו ביחד.. ואני אהיה שם בשבילך תמיד בשביל שתספרי לי.. שתתיעצי איתי.. פשוט לצידך ובשבילך... רק בבקשה אושר אל תתני לכל מה שאמרתי להרחיק אותך ממני... אמר במבט מתחנן..
הקשבתי.. שתקתי.. ועכשיו החלטתי לענות בצורה עיניינית יותר..
אני-ליאורי.. הדברים שאמרת פה בחיים לא הגיעו לאוזניי.. אפילו ירון לא אמר לי דברים כאלה.. זה היה כל כך יפה.. ואני שמחה שסוף כל סוף אמרת את מה שיש לך על הלב.. הלוואי.. הלוואי והייתי מרגישה כמוך.. כי אני לא.. אמרתי עם צער מסויים.. אני חברה של ירון ובעזרת ה' גם אשאר עוד הרבה זמן..
ואין לך מה לדאוג.. אני בחיים לא התרחק ממך אפילו אם הייתי חייבת.. אני לא מתכוונת לוותר עליך.. הרי אתה המלאך שלי.. הקטנטן שלי... אתה תמיד היית פה בשבילי.. ואפילו דמעות ראית למרות שזה נדיר..
ואתה יודע מה.. אולי באמת הגבול בין שנאה ואהבה כל כך דק.. ואולי צריך להזהר ממנו.. ואולי לא..
אולי זה שווה את כל החרטות והסיכונים שלקחת עכשיו ואמרת לי הכל..
בקיצור ליאורי... אני בחיים לא אתרחק ממך שום רגש לא יגרום לזה.. שמעת?! והוא לא ענה.. שמעת?
ליאור-כן...
אני-יופי.. עכשיו אפשר חיבוק ענק ענק כמו שאני רגילה?
ליאור-חח בשבילך הכלללל... אמר וחיבקתי אותו חיבוק ענק ענק..
---------------------------------------------------------------------
יוגב-הולכת לישון?
אני-כן.. אמרתי ושוב פיהקתי..
יוגב-חח לילה טוב...
אני-אתה מעיר אותי מחר ב9 וחצי?
יוגב-בכייף...
אני-תודה.. ביי והלכתי לחדר שלי.. נישכבתי על המיטה ושוב הרצתי את כל השיחה שלי ושל ליאור..
וההרגשה שליותה אותי מאז.. ההרגשה מהגעילה חזרה.. שיקרתי...
למה שיקרתי אין לי מושג... אולי כדי לא לגרום לו לחשוב שיש בניינו סיכוי.. אולי כדי שאני לא אפרד מירון..
כי הוא בכל זאת החבר הראשון שלי..
אבל זה שהוא החבר הראשון שלי בעצם הופך אותו לחבר היחידי ובלעדי?!
התחרפנתי עם אותן מחשבות ותחושות... השקר שלי והאמת של ליאור גרמו לי להרגיש רע..
אבל למה לא סיפרתי לו... למה לא היה בי את האומץ לשפוך את הלב ולהגיד לו.. להגיד מה שיושב על הלב..
כמו שהוא עשה...
ועם המחשבות הניטחנות העדפתי לעצום את עייני.. הרי מחר אני וליאור נוסעים לתל אביב..
'אייי הלוואי והכל יעבור בשלום..' התפללתי בתוכי... ואז ניזכרתי.. מחר.. מחר ירוני חוזר.. ועלה על פני חיוך..
והוא נימחק מהרררר מאוד... 'למה הוא לא התקשר היום? בסדר.. נגיד הוא עייף.. אבל זו כולה שיחה קצרה..'
הפסקתי לחשוב.. כי ידעתי שאני סתם אתעצבן.. אולי סתם כמו בפעם הקודמת.. אז פשוט נירדמתי לי............................................
טוב מצטערת שזה קצר... אבל פשוט יש לי מבחן מחר אז אני חוזרת ללמוד...
תגיבווווווווווו והמוןןןןןןןןןןןןןן.... אוהבתתתתתתתת הכי שישששששש
מואהההההההההההה ענקיתתת
לילוששש=]