😢..
תקראי...
הנה ההפתעה הבאה שלך:
ערב טוב לפרינסס שלי..המדהימה שלי..המושלמת שלי..
שאני הכי אוהב בעולם..
רוצה אני אשיר לך שיר ערס??..
תמיד שהייתי קטנה..אמא שלי הייתה שרה לי את השיר..
מכירה?..
הנה המילים:
לילה לילה מסתכלת הלבנה
בפרחים אשר הנצו בגינה,
בפרחי היקינטון בגננו הקטון
לילה לילה מסתכלת הלבנה.
ואומרת הלבנה לעננים
תנו טיפה ועוד טיפונת לגנים
שיפרח היקינטון בגננו הקטון
כך אומרת הלבנה לעננים.
בא הגשם וצלצל בחלוני
שר ניגון עליז לפרח בגני.
וענה היקינטון בשמחה ובששון.
למטר אשר צלצל בחלוני.
ומחר נצא כולנו אל הגן
ונראה שם את הפרח הלבן,
ולכבוד היקינטון, בני ישיר את הפזמון
ושמחה גדולה מאוד תהיה בגן.
יא..איך אני אוהב את השיר הזה..שזה לא יאומן..
עד היום אני שר את השיר הזה לאח שלי הקטן..מקשיב למילים..מנסה להבין אותם..קורא את התווים..ואני פשוט מאוהב בשיר הזה...טוב עזבי..התחרפנתייייי..
יפתי..שיהיה לך..לילה טוב..
ורציתי לשאול אותך
איך עבר עליך היום מושלמת שלי?...
טוב?...רע?...אני מקווה שמאושר..
הגיע הזמן לשעת סיפור=]..
תהני..
היום הסיפור הוא על ארתור..
קריאה נעימה!!!
סוף סוף לארתור התנדנדה שן.
הוא נדנד אותה עם הלשון.
הוא נדנד אותה עם האצבע.
הוא נדנד אותה כל הזמן.
יום אחד כשארתור נדנד את השן שלו בשיעור חשבון, הוא שמה צעקה חזקה:
פרנסין קפצה מהכיסא.
"נפלה לי עכשיו שן על השולחן," היא קראה.
"תלמידים, לכמה מכם כבר נפלה שן?" שאל המורה.
כולם, חוץ מארתור הרימו יד.
כשארתור חזר הביתה, הוא לא רצה לשתות חלב ולאכול עוגיות.
"מה קרה ארתור?" שאלה אמא שלו.
"רק לי מכל הכתה, עוד לא נפלה אף שן" הוא בכה.
"אל תדאג לפני שתשים לב, כל השנים יפלו לך ויהיו לך שנים תותבות כמו לסבתא טורה." אמרה לו אחותו גילי..
ארתור שיכנע את אבא שלו להכין לו ארוחת ערב מיוחדת: סטיק, קלח תירס ותפוח.
"אני לא מאמין שכל כך קשה לשן אחת קטנה ליפל." אמר אבא.
למחרת, מופי הביאה את קופסאת השיניים שלה להראות לכולם.
"קיבלתי עשרה שקלים על כל אחת" היא אמרה.
"חמשה מאמא וחמשה מאבא. שמתי הכל בבנק כדי לצבור ריבית. (איזה ילדה מפגרת אימלה..) אני מצפה שההשקעה שלי תכפיל את עצמה."
"אני אני מבזבזת" אמרה פרנסין.
אחר כך הילדים ראו את הסרט "מר עששת נלכד ברשת"
הקרין פתח:
"בין הגילאים ארבע עד שבע שני החלב מתחילות ליפול לכולם".
"לכולם חוץ מארתור" צעקה פרנסין.
כל הכתה צחקה.
ארתור התכווץ בתוך הכסא. הוא נדנד את השן הכי חזק שאפשר.
בארוחת עשר פרנסין התאמנה על הטריקים החדשים שלה.
"תסתכלו, אני אמורה לשתות חלב עם קש בפה סגור" היא אמרה.
"ואני יכולה להשפריץ מים. כולם להסתדר לתחרות שפריצים- כולם חוץ מארתור. תינוקות עם שני חלב לא יכולים להשפריץ מים."
למחרת ארתור היה משוכנע שהשן המתנדנדת לא תיפול לעולם.
החברים ניסו לעזור.
בסטר הביא לו גזרים לארוחת צהריים.
