טוב, אז לפני שנתיים כתבתי סיפור, סיימתי אותו והבטחתי להמשיך אותו אך בינתיים לא המשכתי, יענו זה היה סיפור בלי סוף ברור תבינו בהמשך,
אומרים לי שאני בן אדם כישרוני יש לי בערך 100 שירים וכמה סיפורים שסיימתי והרבה סיפורים שלא סיימתי כי הייתי קצת עצלנית ולא היה לי זמן ועוד דברים, אבל הסיפור הזה, סיימתי אותו, אני רוצה שתקראו אותו ותגידו את דעתכם, ועם תרצו אני יכתוב לו המשך, מקווה שתגיבו, תודה 🙄
הערה נוספת: כתבתי את הסיפור לפני שנתיים הייתי רק בת 12 וחצי והיו לי הרבה טעויות וכאלה, אז בנוסף אני קצת ישנה אותו, אבל לא תשימו לב לכך, לא ניראה לי שמישו זוכר תסיפור פה..תהנו..
ת~ע~ל~ו~מ~ת----ה~ל~ב -----ה~ש~ב~ו~ר/ פרק 1
ככה זה החיים שלי ואפחד לא יוכל לשנות אותם, ככה נולדתי עם פגמים אבל עם כוחות, בחיים אפחד לא ידע על זה..יש לי כוחות אני ישתמש בהם לטובתי...השתמשו בי כחפץ אני ינקום בכול מי שפגע בי
הוא יסבול פי כמה פעמים כי נקמה שלי שווה הרבה יותר ממוות היא הרבה יותר כואבת.....
הכול התחיל כשעברתי לעליונה לכיתה י'...שמו אותי בכיתה ללא החברות שלי מחטיבת הביניים נשארתי לבד...אז הייתי צריכה להכיר אנשים.
קודם כול שמי מיה, יש לי שיער ארוך מדורג, חום כאדמה ועיניים ירוקות וחתוליות שפתיים מלאות, אדמות ורודות כאלה...יש לי גוף יפה, רבים אומרים שהייתי יכולה להיות דוגמנית אבל אני לא רוצה להיות כי זה פשוט לא עבודה...אז אני ימשיך לספר את הסיפור שלי
נכנסתי לכיתה שלי באותו יום לבשתי מכנס לבן ¾ , חולצת בטן לבנה
ונעלי ים כאלה חלק לבן וחלק כחול, עשיתי פן התאפרתי קצת נראיתי טוב אז נכנסתי לכיתה....ופתאום כול הבנים הסתכלו עליי...ופתאום ראיתי אותו עם מבט משועשע, והמבט המשועשע הזה הסתכל עליי
היו לו עיניים מטריפות אי אפשר להתנתק מהן היו לו עיניים חומות
היו לו קוצים והוא היה מחומצן כול הבנים כבר לא הסתכלו עליי, אבל הוא המשיך....אז התקרבתי אליו ואמרתי לו
"למה אתה מסתכל אליי?!"
"חחח נכון שאני לא נוגע...אז להסתכל מותר, חח סתם מותק איך קוראים לך?" הוא אמר לי במבט שבין רגע רציתי לטרוף אותו.
"קוראים לי מיה" אמרתי לו "מיה שם נורא יפה....קוראים לי עידן"
"אהה טוב.." אמרתי לו
ובינתיים חשבתי איזה שם יפה עידן, עידן השם רץ מחשבותיי והיופי שלו אבל אז הוא קטע את מחשבותיי "את רוצה אולי לבוא איתי אחריי בצפר לאנשהו? "בטח למה לא..." אמרתי לא
"סבבה, אולי תעשי טובה לאנושות ותשבי לידי?" הוא שאל
"חחח למה טובה לאנושות?" שאלתי... "כי האקסית שלי תשב לידי ואני לא רוצה לראות אותה..." הוא אמר לי... "טוב אני ישב לידך"
בינתיים המשכנו לדבר ופתאום נכנסה איזו ילדה לכיתה....היא לא הייתה ממש יפה, אבל ראו על הפנים שלה שהיא חשבה שכולם צריכים לחשוב שהיא יפה פתאום היא התקרבה עלי ואמרה
"אממ....סורי את צריכה לזוז מפה זה מקום שלי יודעת.."
"מצטער, זה המקום שלה ביקשתי ממנה שתשב לידי" פתאום אמר עידן "עידנוש אח תדאג אני יודעת שאתה סתם אומר כדי לא להעליב את אממ.... היצור הזה!! מה קרה בלעת את הלשון?" היא אמרה
"כמו ששמעת את עידן הוא ביקש ממני לשבת לידו בגלל שאנחנו רוצים לשבת זה ליד זה הבנת יצור?" אמרתי לה בקול מורם שכבר כולם שמעו הכי טוב שאפשר את השיחה שלנו, היא עשתה פרצוף והלכה... "מי זאת הסנובית הזאתי?" שאלתי את עידן
" זאת מירי, האקסית שלי..." הוא ענה לי... "פשש אתה יודע לבחור חברות" אמרתי לו ואז הוא חייך את החיוך הממזרי שלו והסתכל עמוק בתוך עניי.
הסמקתי וסובבתי את הפנים שלי יוו מה הוא עושה בלב שלי כל כך טוב לי...יווו יש לי כמו דברים בלב...
"אמרו לך פעם שיש לך עיניים יפות..?" הוא שאל בסקרנות
"כן....ולך גם יש עיניים יפות כל כך עמוקות..." אמרתי לו...
"תודה....אני יודע.....אבל אני אוהב יותר את העיניים שלך" הוא אמר
ופתאום צעקו "עידן תשתוק כבר אפילו ביום הראשון אתה מדבר!"
צעקה מורה
מעניין איך היא כבר מכירה את עידן...לא חשוב.....השיעורים הראשונים עברו טוב...פתאום נשמע צלצול ההפסקה....ועידן אמר לי
"אולי נהיה ההפסקה הזאת לבד, את ואני" אמר במבט ביישן
"בסדר" אמרתי לו ואז הלכנו לשבת בספסל אחד וראיתי שכולם מסתכלים אלינו אבל ידעתי שזה לא קשור בגלל שאני יושבת עם עידן
"למה כולם מסתכלים אלינו...?" שאלתי אותו
"בגלל מירי" הוא אמר לי בקול עצוב "מה זאת אומרת בגלל מירי?"
שאלתי אותו "עם לא ידעת, היא המלכה עכשיו היא תמיד הייתה המלכה והכי יפה, והיא רכלנית אז היא אמרה לכולם על הריב והיא מקנאת בך בגלל שאת יותר יפה ממנה" הוא אמר לי
"אהה....לא חשוב...." אמרתי ופתאום נשמע צלצול פתאום הוא לקח לי את היד והחזיק אותה ופתאום חיבק אותי....התרחקתי ממנו ואמרתי
"מה קרה לך..." "כלום אני מצטער בואי נלך לכיתה" הוא אמר לי
חזרנו לכיתה וישבנו זה ליד זה אבל הוא היה נורא שקט, יותר טוב ככה
כך אני יוכל לחשוב....אבל למה הוא עשה את זה...למה הוא חיבק אותי, ועכשיו גם המירי המעצבנת הזאתי! הסנובית .... הקנאית הזאתי.
כול השיעורים שעברו לא הקשבתי הייתי שקועה במחשבות וכך גם עידן...פתאום נשמע צלצול .... זהו אפשר ללכת....ועידן אמר לי
"אז את באה אליי?" אמרתי "בטח!!!" והלכנו והוא שאל אותי "אני יכול להחזיק לך את היד" אמרתי לו " כן" הלכנו ביחד והחזקנו ביחד..
כול מי שראה אותנו חשב שאנחנו חברים ... הגענו אליו הביתה ונכנסתי לחדר שלו לקחנו ספרים והתחלנו ללמוד....עזרתי לו ללמוד כי היו כמה תרגילים קשים..אחר כך סיימנו והיינו עייפים עד ייאוש
ואמרתי לו "באמת צדקו כשאמרו שכיתה י' היא כיתה קשה"
"את כל כך יפה..." פתאום הוא אמר לי....והתקרב עליי וחיבק אותי
"יש לי חיים כל כך רעים...." שוב הוא אמר
"למה אתה אומר את זה, אתה ילד יפה, חכם ומקובל מה הבעיה איתך" שאלתי אותו
"מישהי שאני אוהב לא שמה עליי" הוא אמר לי
"ומי זאת...?" שאלתי בעצב...
"זאת......."
בינתיים הסיפור לא קשור לשם הסיפור,
העלילה עוד לא התחילה,
זו רק ההתחלה--> לא הסוף...
מצפה לתגובות 😉




