יש לי חבר כבר שנה...יש ביינינו הבדל גילאים של 5 שנים..
היחסים בינינו טובים, אנחנו מאוד קשורים אחד לשני, מתראים כל יום, ואני ממש מרגישה כבר שהוא חלק בלתי נפד ממני.. אבל זה מפחיד אותי.. אני רק בת 16 , ואני רוצה לחוות עוד מערכות יחסים בחיי, אבל אני לא מבינה איך אני יכולה להפרד ממנו, זה יהיה כאילו שיתלשו לי יד או רגל.
בנוסף יש מישהו שבעבר אהבתי מאוד ,ועכשיו הוא מאוד רוצה להיות איתי וכל הזמן מתקשר... ואני כל פעם נאלצת להגיד לו שיפסיק להתקשר כי יש לי חבר והכל..
אני כלכך היתי רוצה להיות עם הבחור הזה...אבל אני יודעת שאם אני אהיה איתו אני לא אפסיק לחשוב על החבר הנוכחי.
בקיצור אני ממש בדיכאון כבר מזה..ואין לזה פתרון.. אני פשוט לא מבינה איך אפשר להפרד מבן אדם שאני איתו כלכך הרבה זמן..אני מרגישה שאנחנו נשואים שנים רבות, ויש לנו ילדים ומשפחה מאושרת..ופתאום בא לי איזה מאהב מהצד. זה כלכך קשה😢
ואפילו אם אני נשארת עם החבר? עד מתי באמת אני אהיה איתו? כל החיים? זה פשוט מפחיד...
כתבתי כבר פעם משהו דומה לזה... ושוב הבעיה הזאת עולה.. אז אם מישהו מוכן לכתוב את דעתו בעניין אני אשמח לשמוע....
טוב דבר ראשון תשאלי את עצמך את באמת אוהבת את החבר שלך??..או שאולי זה כבר עבר והוא חלק בלתי נפרד ממך ויענו זה שיגרה בשבילך אבל בעצם אין לך כלום כלפיו?
אנ חושבת שעם ההית אוהבת אותו לא היה אכפת לך מאחרים וזה לא היה מטריד אותך.
ממ אני מקווה שהבנת משו' כי קצת קשה לי להסביר תצמי בקטע הזה.
בהצלחה עם כול ההחלטות שתקבלי 😉
אוקי דבר ראשון את בת 16!!! מה את כבר חושבת על להיות עם אותו בן אדם כל החיים!!?!!
אני יודעת שעכשיו שאת נמצאת איתו זה דבר שנראה לך כל כך הגיוני שאתם תהיו בלתי נפרדים למשך כל חייכם!.. אבל תשמעי אנ חשבתי שאח שלי וחברה שלו שהיו ביחד המון זמן ונראה שהם ממש עומדים להתחתן ולא נראה משהו אחר הגיוני..אבל הם נפרדו .. כן כן הדבר הבלתי יאומן!.. (וד"א אני ממש לא מאחלת לך דבר כזה!)
והם עוד היו יותר גדולים בגיל....
אז אל תמהרי לחשוב ואולי להיות מתוסכלת על דברים בעתיד איתכם...חתונות והכל (למרות שזה נחמד לפנטז..)
תחיי את הרגע... אם את אוהבת להיות איתו ואת מאושרת איתו אז למה את חושבת על דברים שיתסכלו אותך! מה שיקרה יקרה אין מה לעשות!..
עכשיו.. אני חושבת שאת רוצה להיות כל כך עם הבחור השני, בגלל כל המחשבות שיש לך לגבי זה שאת רוצה להתנסות בעוד מערכות יחסים...
אז זה פשוט מבלבל אותך.. כי את לא יודעת אם את באמת רוצה מערכת יחסים איתו או שזה בגלל זה שאת מרגישה שזה חסר לך...
אני מקווה שהצלחת להבין(כן...קצת לא ברור) ושעזרתי לך!..
שיהיה בהצלחה!
אוהבת אביה..! 😉
קודם כל תרשי לי להביע דעה ולהגיד (שלדעתי ) הפרש של 5 שנים בין חברים בגיל כזה (16 ו21 ) זה הרבה.. ולפעמים זה נוגד אינטרסים.. אבל אם את מסתדרת עם ההפרש הזה אז סבבה..
(אני בת 18 ואני מוכנה לצאת עםבנים שהם עד גיל 21.. שזה הגג של כל הגגות)
אוקיי דבר שני..
תביני דבר אחד- בכל קשר יש פרידה.
פרידה שלא נובעת בהכרח מבגידה , אלא בגלל שכבר אבד הניצוץ, ובגלל שכבר הרגש אותו רגש, או שבכלל כבר נפסקה האהבה.. ועוד מאה ואחת אלף סיבות שונות..
אבל חשוב להזכיר שכל קשר, כל עוד הוא לא חתונה תקולית, מסתיים מתישהו.
לכן אם את רוצה להפסיק אותו בגלל שאת לא אוהבת תעשי את זה ..
אם הסיבה שלך לפרידה זה בגלל שאת רוצה להכיר אנשים אחרים.. נו.. זו גם זכותך..
עכשיו נדון בבחור מהצד..
אני הכי שונאת שפתאום מופיע החבר מהעבר והוא מבין שהוא טעה ובלה בלה ורוצה לחזור וכל מיני שטויות..
זה ביידים שלך, לך בטח טוב עם ההרגשה שיש מישהו מהצד שמחזר ומתקשר.. מישהו שהוא לא החבר.. מישהו שחושב עלייך, אני מכירה את ההרגשה.. (וזה לא אסור ) אבל את צריכה לקבוע גבולות, בכל זאת יש לך חבר.. את לא רוצה הרי לבגוד.. לכן תחשבי על כל העיניין מההתחלה..
ותראי, לגבי פרידה.. כמו שאמרתי לך, זה בדרך כלל משהו שבא תמיד עם הזוגיות..
נכון, בהתחלה זה קשה מאוד.. וכן, לא משנה מאיזה צד את.. מרגישים שמאבדים משהו, כי בכל זאת.. זה מישהו שהיה איתך הרבה שחווית איתו דברים, ועברת איתו רגעים.. זה קשה ..
אבל זה לא סוף העולם..
ויש עוד כ"כ מה דברים שממתינים לך ..
אני מקווה שתעשי את הבחירה הנכון..
מקווה שעזרתי 😊
-שירן
אני מסכימה עם התגובה של שירן ורוצה להוסיף משהו.
רשמת שאתם מתראים כל יום. אני מציעה לך שתתחילו להפגש פחות. בסוף היחסים שלכם יהיו משעממים ולא יהיה בהם גיוון. תפגשו פעמיים בשבוע משהו כזה לא צריך כל יום. ככה את הופכת להיות תלוייה בו. אתם צריכים קצת מרחק אחד מהשניה ולא להיות אחד בתוך השני. אולי בגלל הנוכחות המרובה שלו איתך את מרגישה שהוא חלק בלתי ניפרד מימך. תנסו להפגש פחות זה יותר בריא לשניכם תאמיני לי.
אני מסכימה עם התגובה השניה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (SeXy_BaRbIe @ 02/08/2005) אני מסכימה עם התגובה של שירן ורוצה להוסיף משהו.
רשמת שאתם מתראים כל יום. אני מציעה לך שתתחילו להפגש פחות. בסוף היחסים שלכם יהיו משעממים ולא יהיה בהם גיוון. תפגשו פעמיים בשבוע משהו כזה לא צריך כל יום. ככה את הופכת להיות תלוייה בו. אתם צריכים קצת מרחק אחד מהשניה ולא להיות אחד בתוך השני. אולי בגלל הנוכחות המרובה שלו איתך את מרגישה שהוא חלק בלתי ניפרד מימך. תנסו להפגש פחות זה יותר בריא לשניכם תאמיני לי.
נכוןןןןן 🙄
אני עם התגובה הראשונה...
אגב, שימי לב למה ששירן אמרה ולמה באור הוסיפה!(גם עם זה אני מסכימה..חח)
בהצלחה,
*~ענבל~*
טוב תראי מאמי..
אני יכולה להגיד לך שאני נמצאת במצב בדיוק כמו שלך כרגע וזה די הצחיק אותי שראתי את מה שכתבת הרגשתי כאילו אני כתבתי את זה
גם לי יש חבר שגדול ממני ב-5 שנים ואני פשוטלא מסוגלת לראות את עצמי בלעדיו וגם אנחנו כבר שנה ביחד
ולפני כן אהבתי מישהו גם בערך שנה וזה לא הכי הסתדר בינינו ועכשיו הוא כל היום מתקשר ומתחנן שאני יהיה איתו ותמיד יהיה לי רגש אליו אבל אני יודעת שאם אני יעזוב את חבר שלי לטובתו אני יתחרט כי מי שאני באמת אוהבת זה החבר שלי אז מה שיש לי להגיד לך לפי איך שאני רואה את זה..זה שאנחנו בסך הכל ילדות ועכשיו זה נראה לנו סוף העולם כאילו שזה רק אנחנו לבד בעולם ואם ניפרד זה יהיה הסוף ולא יהיה עוד טעם לחיות אבל זה שטויות כל אהבה נראית כאילו זאת ה-אהבה עד שמגיעים לשנייה ואני חושבת שכל אהבה טובה יותר מהקודמת לה כי כבר אנחנו יותר מנוסים, פחות ביישנים יותר פתוחים להצעות ויודעים בדיוק מה זה כל דבר קיצר לומדים מהדברים שלא היו ברורים לנו בקשר הקודם וממנו למדנו את זה
אז קחי את זה לצומת ליבך ואל תחשבי יותר מידי פשוט תזרמי עם החיים ומה שצריך לקרות יקרה..
לי יש חבר שגדול ממני רק בשנתיים ואנחנו כמעט שנה ביחד...
אני מבינה מה את חושבת - אני עוד צעירה אני רוצה לחוות עוד...
גם לי זה קרה ולא ידעתתי מה לעשות.. להיפרד ולנסות משהו חדש? או מי אמר שחדש זה יותר טוב עדיף להישאר ולא לדעת מה הפסדתי?
זה בדיוק מה שקרה לי.. ואז אני והוא רבנו ונפרדנו למשך שבוע והרגשתי חסרת הגנה..
מה עכשיו כל משירצה פשוט יסתכל עליי? אני חופשיה ..מי ידאג לי? למי אני אדאג?
זה קשה ואז הבנתי שאף אחד אחר לא מעניין אותי ובסוף חזרנו והבנתי שבעצם אני לא מפסידה או מפספסת כלום.
אם את חושבת שהוא בדיוק בשבילך עזבי אותך מכל השטויות.. בסופו של דבר כל הבנים וכל הבנות אותו הדבר...
קודם כל .. לפי מה שרשמת לא נראה לי שאת הכי אוהבת אותו בעולם.. תקני אותי אם אני טועה
יש לי חבר שנתיים וחודש.. ואני כל יום רואה אותו.. ולא משעמם לנו ואנחנו בלי עין הרע אוהבים אחד את השני הכי בעולם כמו בהתחלה ויש לנו עדיין את הקינאה הזאת של ההתחלה זה מה שכל הכייף בזה.. אם את מרגישה שאת צריכה לגוון ולחוות עוד דברים אז אני לא חושבת שיש לך מה לעשות עם החבר שלך.. אבל את יודעת אני לא נמצאת בתוך הלב שלך ולא יודעת מה הולך שם...
תעשי חשבון נפש עם עצמך אפילו תבקשי הפסקה פסק זמן לא יודעת משהו כדי להבין מה את באמת מרגישה..
תהיי קצת לבד ואז תוכלי לדעת אם את באמת אוהבת אותו..
בהצלחה
QUOTE (wish @ 04/08/2005) קודם כל .. לפי מה שרשמת לא נראה לי שאת הכי אוהבת אותו בעולם.. תקני אותי אם אני טועה
יש לי חבר שנתיים וחודש.. ואני כל יום רואה אותו.. ולא משעמם לנו ואנחנו בלי עין הרע אוהבים אחד את השני הכי בעולם כמו בהתחלה ויש לנו עדיין את הקינאה הזאת של ההתחלה זה מה שכל הכייף בזה.. אם את מרגישה שאת צריכה לגוון ולחוות עוד דברים אז אני לא חושבת שיש לך מה לעשות עם החבר שלך.. אבל את יודעת אני לא נמצאת בתוך הלב שלך ולא יודעת מה הולך שם...
תעשי חשבון נפש עם עצמך אפילו תבקשי הפסקה פסק זמן לא יודעת משהו כדי להבין מה את באמת מרגישה..
תהיי קצת לבד ואז תוכלי לדעת אם את באמת אוהבת אותו..
בהצלחה
מסכימה....בהצלחה מאמי
גם אני שאלתי את עצמי לא פעם את השאלה הזאת אבל אף פעם לא הצלחתי למצוא תשובה..
אני כזה חושבת לעצמי,אחרי שנה של קשר, האם אני באמת אוהבת אותו או שאני פשוט כבר התרגלתי אליו ככה שהוא הפך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי..
קשה לתת תשובה חד משמעית לשאלה הזאת ככה שאת צריכה להסתכל קצת קדימה,לנסות לענות על השאלה הזאת ולהחליט מה את באמת רוצה כי בזה אנחנו לא יכולים לעזור לך..
ולגבי השאלה ששאלת, האם תהיי עם החבר שלך כל החיים,את לא יכולה לדעת את זה, גם אני חשבתי שזה מה שגם לי יקרה אבל עובדה זה השתנה, עם הזמן כבר תראי..
QUOTE (love-to-love @ 02/08/2005) קודם כל תרשי לי להביע דעה ולהגיד (שלדעתי ) הפרש של 5 שנים בין חברים בגיל כזה (16 ו21 ) זה הרבה.. ולפעמים זה נוגד אינטרסים.. אבל אם את מסתדרת עם ההפרש הזה אז סבבה..
(אני בת 18 ואני מוכנה לצאת עםבנים שהם עד גיל 21.. שזה הגג של כל הגגות)
אוקיי דבר שני..
תביני דבר אחד- בכל קשר יש פרידה.
פרידה שלא נובעת בהכרח מבגידה , אלא בגלל שכבר אבד הניצוץ, ובגלל שכבר הרגש אותו רגש, או שבכלל כבר נפסקה האהבה.. ועוד מאה ואחת אלף סיבות שונות..
אבל חשוב להזכיר שכל קשר, כל עוד הוא לא חתונה תקולית, מסתיים מתישהו.
לכן אם את רוצה להפסיק אותו בגלל שאת לא אוהבת תעשי את זה ..
אם הסיבה שלך לפרידה זה בגלל שאת רוצה להכיר אנשים אחרים.. נו.. זו גם זכותך..
עכשיו נדון בבחור מהצד..
אני הכי שונאת שפתאום מופיע החבר מהעבר והוא מבין שהוא טעה ובלה בלה ורוצה לחזור וכל מיני שטויות..
זה ביידים שלך, לך בטח טוב עם ההרגשה שיש מישהו מהצד שמחזר ומתקשר.. מישהו שהוא לא החבר.. מישהו שחושב עלייך, אני מכירה את ההרגשה.. (וזה לא אסור ) אבל את צריכה לקבוע גבולות, בכל זאת יש לך חבר.. את לא רוצה הרי לבגוד.. לכן תחשבי על כל העיניין מההתחלה..
ותראי, לגבי פרידה.. כמו שאמרתי לך, זה בדרך כלל משהו שבא תמיד עם הזוגיות..
נכון, בהתחלה זה קשה מאוד.. וכן, לא משנה מאיזה צד את.. מרגישים שמאבדים משהו, כי בכל זאת.. זה מישהו שהיה איתך הרבה שחווית איתו דברים, ועברת איתו רגעים.. זה קשה ..
אבל זה לא סוף העולם..
ויש עוד כ"כ מה דברים שממתינים לך ..
אני מקווה שתעשי את הבחירה הנכון..
מקווה שעזרתי 😊
-שירן
אוףףף
אני כל כך מסכימה עם המושלמת הזאתיי
בהצלחה
=]
תחשבי את מי את אוהבת יותר ...
תחשבי אם מי יהיה לך טוב יותר ובטוח בלי ריבים ופגיעות....
וכמו שכבר אמרו כל קשר מסתיים מתישהו אפילו אם זה אחרי 60 שנות נישואין זה יכול להסתיים עדיין..
אין מה לפחד מזה זה באמת כואב ועצוב לאבד בן אדם שהתרגלת עליו כבר אבל ככה זה בחיים ..
זאת הבחירה שלך ורק שלך מה לעשות בהם אם מי להשאר ואם מי לא