שיר שנכתב ב3 דק',באמצע הלילה,התוצאות לא על אשמתי...
הפרפר לא שכח
הצמרמורת לא עברה
הלב לא נח
הלהבה לא כבתה
הרצון לא פסק
הניצוץ לא עבר
הרגש לא נמחק
ואין לי כוח כבר....
השמש שקעה
והנה עוד יום נגמר
ושוב זריחה
ואתמול זה מחר
ושוב אני קמה
לצלילי השעון
ותוהה למה
התנפץ החלום...
מתרחצת בדמעות
לובשת מסכה
נועלת רגשות
ויוצאת מהתחלה...
בצעדים מהירים
איטיים...
בצעדים בטוחים
מפוחדים..
צועדת לאותו מקום
שאפ'עם אליו לא מאחרת
כדי לראות אותך בכל יום
עם אחת אחרת
הדמעה כבר לא יורדת
הדמעה רגילה להיחנק בפנים
ואני רק מחייכת
ושוב אתה לא מבין.
פוחדת להשבר
כי לא בטוחה שאוכל להרכיב
מנסה לספר
ויודעת שאתה לא מקשיב
נושמת נשימה עמוקה
שומרת על אנרגיות טובות
רק רוצה להרגע
להתנקות ממחשבות
מנפנפת בידי
כאות פרדה
ושוב בתוכי
מתחוללת סערה
הקנאה תוקפת, כי אתה איתה ביחד
האהבה מצד שני
המוח וההגיון מסכימים פה אחד
שהוא לא בשבילי
הלב מציע להלחם
הנשמה כבר נכנעה מזמן
ונותר לי רק להתעלם
לא לשמוע בעצתם
ולדחוק את זה עמוק
עמוק עד כמה שאפשר
ואת רגע ההחלטה שוב לדחוק
למחר...
הפרפר לא שכח
הצמרמורת לא עברה
הלב לא נח
הלהבה לא כבתה
הרצון לא פסק
הניצוץ לא עבר
הרגש לא נמחק
ואין לי כוח כבר....
עכשיו שאני קוראת את זה אני לא בטוחה שבא לי לפרסם
בושות...=]




