לא זוכרת אם הגבתי כבר..אבל הסיפור הזה יפה ביווותרר..
המשךך
אני יודעת שזה פרק עלוב אחד הפרקים העלובים..
אבל מצטערת בשביל התצוגה אני רוצה פרק ארוך פרק שאני ישקיע את כל כישוריי.. (חעחעחע מצחיקה שכמוני "כל כישוריי" חחחח).
אני חושבת שהפרק של התצוגה יהיה ביום חמישי אני יכתוב וביום שישי אני יפרסם, אני יודעת שזה מבאס לשמוע שרק עוד יומיים שלוש יהיה המשך אבל אני בטוחה שאתן מעדיפים פרק מושקע ולא פרק חפיפי כזה.
הא ובקשר לתגובות אין אתן כל כך מדהימות!! תודה תודה.. ולכל הקוראות החדשות וגם לישנות
אז שתהיה לכן קריאה נעימה! 😊
המשך פרק 24:
לאט לאט התקדם לעברי תוך כדי שירה... עד שהוא הגיע עליי ועדיין שר...
ואז התקרב, התקרב לקבל נשיקה.. ואני זרמתי יחד איתו.
ושהתנתקנו לאחר כמה דקות, ראיתי את מבטו של אסף -מבט כועס מאוכז עצוב פגוע, פגוע ממני.
הסתכלתי ישר לתוך עיניו וחייכתי עליו את חיוך מיליון דולר שלי ידעתי שפגעתי בו עוד יותר ממה שהוא נפגע, אבל כמה שהוא יותר נפגע ממני ככה אני יהיה יותר שמחה, מגיע לו!!!.
--------------------
"נווו ענברי את באה??" שאל אותי בקול פקאצי עידו.
"חחח.. רק רגע" החזרתי לו צעקה, והפנתי את מבטי לאיתי "אתה בא?" שאלתי אותו והוא משך בידיי והתחלנו ללכת יד ביד לכיוון הדשא.
כשהגענו לשם חיכיתי שאיתי ישב ראשון כדי שאני יוכל להתישב עליו, וכך עשיתי התיישבתי עליו באיזשהו תנוחה שהחצאית לא תתלכלך.
"את/ה בא/ה היום בטוח נכון?!" התחלתי לשאול כל ילד בנפרד וכל ילד ענה לי בחיובי ואני הייתי מבסוטה.
לידור התחיל לספר בדיחה כמו מטומטם ואני הרסתי לו באמצע "זיןןןן באמא שלךךךך.. חח לא מצחיק!" וכל שאר הילדים התחילו לצחוק לא ממנו אלא ממני.
פתאום היה צלצול והתחלנו לקום וללכת לכיוון הכתה...
זאת הייתה שעה אחרונה בשבילי להיום בבית הספר, נכנסו לתוך הכתה ומורה הייתה בלי שהיא תשים לב נכנסו כולנו מאחוריה אבל עודד הדביל נתקע מאחוריה והתחיל לעשות תנועות כאילו הוא מזיין אותה כל הכתה נקרעה מצחוק ומורה הסתובבה לאחורנית וראתה את עודד, "מה אתה עושה?!?" צעקה כל כוחה ועודד קפץ מהמקום וטס למקום ישבתו.
את שאר השיעור ישבתי ליד ליטל והתכתבנו על השולחן.
ליטל-"חח תגידי מה נסגר עם איתי??"
אני-"חחח סתם חמוד! אבל דוגרי לא מתאים לי חבר כרגע בכל זאת הכוסון הזה שפגשתי במסעדה חייב להיות שלי היום!!"
ליטל-"בואנה את לא מפסיקה לדבר עליו מה הוא עד כדי כך נכנס לך ללב?! חחח"
אני-"חחחחח נראה לך?!"כתבתי לה אבל בתוך תוכי ידעתי שיכול להיות שהיא צודקת יכול להיות שהוא באמת נכנס לתוך לבי אפילו בלי להכירו מספיק.
ליטל-"טוב מה שתגידי.. אז היום הוא בא??"
אני-"אני חושבת (:"
ליטל-"טוב" אמרה הפעם בקול ולא בכתב.
ואז היה את הצלצול הגואל שאומר לי את סיומו של אותו יום ולאחרים זה אומר לצאת להפסקה.
אמרתי "להתראות" לכל חברי וידידי והאלה שקיבלו ממני הזמנות אמרתי "נתראה בערב כן?!".
את שאר דרכי מכניסת בית הספר עד השער של השומר עשיתי במהירות, נתתי את האישור לשומר והוא שחרר אותי הביתה.
בדרך חזרה הביתה התחלתי ללכת כמו דוגמנית -דוגמנית על מסלול.. ולא היה אחד שנמצא ברחוב ולא הסתכל עליי ויצא לו הריר.. :]
שסוף כל סוף הגעתי הביתה נכנסתי במהירות לתוך המקלחת התקלחתי ושיצאתי לבשתי סתם בוקסר חמוד וגופייה כחולה של פוקס,אחרי שסיימתי עם המקלחת ולהתלבש כיוונתי לעצמי את השעון מעורר ל5 וחצי בצוהריים ונכנסתי במהירות לתוך המיטה והחלומות לא איחרו להגיע....
~אל תשכחו להגיב!~
פפשייייי פרק מעללףף שתקיייי
המשך זריזותתתת בובה
אוף רק תגובה אחת!? איזה ביאוס.. 😢
פרק עלוב?!
מה את רוצה מכות?!?!
זה פרק מושלםםםםם
מדהיםםםםםם=]
המשךךךךךךך
אבל למה כזה קצרררררר?😢
**
חחחח המשך!!!
יצא נוראאאאאאאאאאאא יפההההההההה..
ממש ממש ממש סזיפור יפה..((בפעם ה-1000 אולי..חח))..
^מחכה להמשל דחופפיי^
אורוש.. 😊
כתבתי המשך לא ארוך מדיי ולא קצר מדיי אבל בלילה בכל זאת יש לכם עוד המשך..!!
שמתי לב שעוד תגובה אחת אנחנו ב300 תגובות!! והכל בזכותכןןן..!! תודה תודה אוהבת אותכן כל כך!!
אז שבת שלום וקריאה נעימה לכולם!
אוהבת המונים
גל. 😊
פרק 25:
והחלומות לא איחרו להגיע....
---------
ילד גבוה שזוף, לבוש רק עם מכנס גלישה ראו כבר את הריבועים שלו מרחוק, היה לו שיער שטני ועיניים שלו היו בצבע חום דבש, כל דבר אצלו בגוף היה נראה מתאים בדיוק כמו שצריך, הוא שיחק עם איזה מישהו מטקות ואני עברתי שם בצד עם הבגד ים השחור שלי עם שיער פזור מתנופף ברוח, הסתכלתי עליו לא הורדתי ממנו את המבט.. לפתע הכדור נחת ממש לידי והוא רץ לקחת ירד עם הגוף אבל הפנים היו עליי....
----------
"טרררררררר" נשמע הקול השעון ברקע.. קפצתי מרוב בהלה וכיביתי את השעון במהירות.
לאחר מכן נשכבתי שוב עם מבטי על התקרה מנסה לשחזר את אותו חלום החלום היפה שקרה.
"אוי התצוגה!!" אמרתי לעצמי בקול וקפצתי תוך שנייה מהמיטה לוקחת איתי את החלוק ונכנסת איתו למקלחת, התקלחתי במהירות לא היה לי זמן בכלל.
שיצאתי מהמקלחת התופעה בחלוק רצתי במהירות אבל עדיין מנסה שלא להחליק איכשהו פתחתי את הארון ולקחתי גופייה ורודה וטרנינג שחור לקחתי תחתונים לבנים וחזייה לבנה (ככה ביקשו).
התלבשתי במהירות הסתרקתי ואספתי את השיער לגוגול הבטתי במראה 'אוף בעע איך אני נראת!! מזל שאמא לוקחת אותי.. ' חשבתי בתוכי "אמא" אמרתי בקול "אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקתי
ושמעתי צעדים על המדרגות ולאט לאט הצעדים נשמעים יותר ויותר קרובים עליי ואז נפתחה הדלת ונעמדה שמה כמה צפוי אמא.
"מה קרה ילדה שלי?!" אמרה לי תוך כדי שהיא סורקת אותי.
"אני צריכה שתקחי אותי לתצוגה!!" אמרתי לה.
"טוב.. אבל למה את לבושה ככה?!" שאלה אותי לא מבינה.
"כן גם אני חושבת שזה מגעיל.. נראה לי אני יחליף לג'ינס שקנית לי לפני כמה ימים" אמרתי
"אז אהבת את הלי קופר שקניתי לך, יופי יאללה לכי תלבשי תארגני תיק ותבואי למטה" אמרה ויצא מהחדר וסגרה איתה את הדלת.
הורדתי את הטרנינג ולקחתי מהשקית את הג'ינס ולבשתי אותו הסתכלתי במראה והוא היה יפה עליי
ואז הורדתי את הגוגול והחלטתי לעשות צמה שאני יראה יותר נורמאלי.
יצאתי מהחדר והלכתי לקולב של התיקים לקחתי משם שקית של "אקסטזי" וחזרתי עם זה לחדר.
שמתי שם גרביים נעליים לקחתי עוד גומייה וגם בגדים לאחר כך, כי אני הולכת כנראה אחר כך עם ידידים שלי למסיבה בחוף.
הלכתי למחשב לשנות אוואי וגילתי איזה 30 הודעות שנשלחו אליי.
לא היה לי כוח לפתוח אותם, חלצתי עם העכבר על שינוי אוואי וכתבתי במהירות.
"ממש לא כאן!!
בתצוגה שליי =))"
כתבתי בקצרה אני יודעת אבל שמחתי כל כך שלמה שחיכיתי המון זמן הגיע, הגיע היום הזה.
לקחתי איתי את התיק וירדתי למטה, ואז הלכתי לכיוון הדלת ושמתי את כפכפים הפשוטות בצבע שחור.
קראתי לאמא שלי שוב והיא באה עם המפתחות ויצאנו החוצה לכיוון האוטו.
נכנסו עליו ונסענו למקום של התצוגה.
ירדנו במהירות ונכנסו לאותו אולם ראיתי מרחוק את איציק מדבר עם האיש תאורה התקרבתי עליו יחד עם אמא שכבר כנראה הספיקה לחנות את האוטו והתקדמה יחד איתי.
"איציק" קראתי בקול רגוע.
"או ענברי הגעת.. חיכינו לך" אמר תוך כדי מתקרב עליי.
"חחחח.. טוב" צחקתי
"כן כן.. יאללה בואי בובה את צריכה שיאפרו אותך שיעשו לך תסרוקת ובכלל שיבואו לך את הבגדים שלך" אמר תוך כדי שהוא לוקח ממני את השקית ומעביר לאמא ולוקח אותי יחד איתו למאחרי הקלעים, ראיתי שם את כל הבנות שמשתתפות יחד איתי בתצוגה כולם אחת אחרי השניה אמרה לי שלום פלוס נשיקה אמרתי לכולן "אין אתן מדהימות!" בחיוך רחב, ואז ראיתי את ויקי המאפרת את שמואל הספר ואת אורית, רן, ליאור ורותי המעצבים , ניגשתי עליהם יחד עם איציק , וישר שמואל לקח אותי והושיב אותי על הכיסא של הספרים ומסביבי עמדו איציק, ויקי המאפרת, אורית רן ליאור ורותי המעצבים מחליטים מה לעשות לי בשיער.
~אל תשכחו להגיב אבל המוןןן~