טוב לפני שאני מתחילה אני חייבת לציין שלא בטוח שאני ממשיכה..
אני מקווה שאני ימשיך..
טוב אז קריאה נעימה..!!
אוהבת המון המון
גלוש
😊
פרק 1:
"יש לי פחדים שאני אעצום את עיניי ואחרי דקה שאני אפתח אותם.....
כל מה שעשיתי בשבילי לא יהיה עוד...
שאני אעצום את העיניים ואז אפתח וכל השקרים הרמאות המזימות הנקמות יתגלו לכולם...
שאני אעצום את העיניים ואז אפתח ויראה שחבר שלי כבר לא שם ושאין לי כבר חברות וידידים...
שאני אעצום את העיניים ואז אפתח ויראה שאני הכי מקובלת מלכת המקובלים כבר אפס האפסים עם קבוצת החנונים..." כתבה ענבר לתוך יומנה
"כן... כן.. באמת לא חשבתי שככה זה יהיה שאני מלכת המקובלים יפרוק את כל התסכולים שלי בתוך יומן... באמת כאילו אני ענבר שכטר תפרוק את כל הבעיות שלה בתוך יומן.. זה נשמע מגוחך...!"
כתבה ענבר לתוך יומנה שבאמת לא הבינה מה היא כותבת בתוך שתי כריחות עם דפים את הבעיות שמציקות על ליבה... ואז המשיכה ענבר לכתוב פשוט היא לא שלטה בזה כאילו היד זזה לבד...
אבל המוח לא אמר לה להזיז הרצון לא אמר אז מי אמר?!?
"אני לא יודעת מה עובר עליי! אני בזמן האחרון כל-כך מבואסת שהייתי צריכה לפרוק את זה איכשהו...
ולא יודעת למה לא אמרתי לחברות הטובות שלי פשוט לא יודעת חשבתי שהן לא יבינו אותי.. מבין יומן?" ענבר הסתכלה מה היא כתבה והתחילה לצחוק אני שואלת את היומן שאלה?? כאילו פאקקק מה קרה לי?!
"תבין אני לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון כאילו יש לי חברות ידידים משפחה שאוהבת ותומכת כסף אני יוצאת כל חמישי ושישי וחבר שאני אוהבת אותו יותר מאת עצמי! מה עוד ילדה צריכה בשביל להיות מאושרת??? כאילו אני צריכה להיות מאושרת לא??? אוףףף מה הבעיה איתי? תענה לי יומן..!! נו.. ת=ע=נ=ה=!" כתבה ענבר מורגזת וסגרה את היומן מהר
היא ידעה שהוא לא יענה לה ולא יכתוב לה אבל בכל זאת היא ציפתה אולי לנס...
היא ישבה בחדרה מעוררת וחושבת על מה שקרה לה הרגע...
חשבה וניסתה לגלות מה מציק לה על ליבה...
בסוף פתחה שוב את היומן וכתבה "יומן אני יודעת שזה לא הגיוני אני בת-אל! מה אני כותבת יומן? באמת שאני לא מבינה את עצמי! חשבתי שאני יוכל להתמודד עם הבעיה שאין לי מושג מה הבעיה!" זהו התייאשה ענבר היא לא יכלה עוד להאמין שהיא כותבת יומן אפילו שזה נתן לה הרגשה קצת טובה...
ענבר קמה והתחילה ללכת לכיוון הדלת...
עד שהיא פתאום שומעת את אמא שלה "ענבררר..!!!!" צועקת אליה
"מה עשיתי עכשיו?" שאלה את אמה "לאן את הולכת?" הציצה אמה מתוך המטבח
"לעשות סיבוב ואולי אחר-כך לאסף אז אני הולכת ביי ביי אני עם הפלאפון" לפני שאמא שלה הצליחה להגיד מילה ענבר יצאה מהבית כמה שיותר מהר...
טוב זהו..
תגידו לי מה אתם חושבים על זה
אני חושבת שזה נחמד לא יותר מזה..
אוהבת המון המון
גלוש




