חחחחחח טלוששש
מדהימה אחחחחת
חחחחחחחחח מדהימות אתןן אחת אחתת
התחלתי לכתוב את הפרק, כתבתי ממש קצת..
אני חייבת ללכת עכשיוו
כשאני אחזור אני אמשיך
ובעזרת השםם יהיה היום המשך..😊
אוהבת אתכןןןןןןןןןןן הכי הכי שיש
חנושש=))
יואוווווווווווו עוד פרק מדהים.....חיחיחחי
המשךךךךךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףףףףף 😉
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךך שלמות שליייייייייייי
המשךךךךךךךךךךךךךךךך דחוףףףף
איזה יאפההההההה 😉
גליה: בננותתתתתתתת יאללהה בואו לאכול.. צעקה גליה..
"ראית כבר את חבר של אמא שלך והבן שלו..?" שאלתי את גל
"לא.." ענתה לי בהתרגשות.. "בואי ניצא.." הוסיפה, טמנה את ידה בידי ויצאנו שתינו מהחדר לכיוון המטבח..
כשהגענו ראינו את גליה מדברת עם אב ובנו, שהיו עם הגב אלינו..
ראיתי על פנייה של גליה שהיא מתרגשת, מתרגשת כל כך.. התקרבנו עוד קצת.. גליה שמה לב שהגענו וחייכה אלינו..
"גל, שאנל תכירו זה שי והבן שלו, מור.." אמרה ושניהם הפנו את מבטם אלינו..
תחילה הסתכלתי על שי, חבר של גליה.. ואז במהירות עברתי עם עיניי לכיוון מור..
הוא היה עם עיניים כחולות אפורות כאלו, ממש יפות.. ועם שיער שחור,קוצים מבולגנים כאלו,
שנראים כאילו קם עכשיו משינה, אבל בעצם עבד עליהם איזה שעתיים, מכירות..!?
הוא לבש ג'ינס וחולצה שחורה מכופתרת, היא הייתה צמודה על גופו והבליטה כל חלק ממנו..
אני וגל הסתכלנו אחת על השנייה וחייכנו, חשבנו בדיוק אותו הדבר-כמה בנאדם יכול להיות מושלם!?
"נעים מאוד.." אמרנו שתינו ביחד..
"נעים מאוד.." אמר שי וחייך, ומור!? מור רק הסתכל על שתינו במבט כובש וחייך חיוך שהראה את
גומותיו..
גליה:בואו נשב לאכול... אמרה והלכנו כולנו לשולחן..
שי ישב בראש השולחן משני צדדיו ישבו גליה וגל.. אני לי גל ומור מולי.. אני שונאת שבנים יושבים מולי, תמיד יוצאים מצבים מביכים שמסתכלים אחד לשני בעיניים.. תמיד תמיד תמיד..!! וכך גם קרה באותה ארוחת חג.. הרבה פעמים מבטינו נפגשו..
אני תמיד השפלתי את ראשי.. תמיד היה לי קשה להביט לבנים בעיניים..
אבל מור?! למור כנראה לא הייתה בעיה, כל פעם שמבטינו נפגשו הוא היה מסתכל עלי, כאילו מחכה שאני אהיה זו שתוריד את מבטה קודם, ואכן כשהייתי משפילה את ראשי, ומור היה מחייך לעצמו..
כשסיימנו לאכול כולנו עזרנו לגליה לפנות את הכלים ולסדר הכול במקום..
"היה מאוד טעים, כמו כל מה שאת מכינה.. תודה!" אמרתי לגליה ונתתי לה נשיקה בלחי וחיבוק
"בכיף בובה שלי.." ענתה לי עם חיוך פרוס על פניה.. שי וגליה התיישבו בסלון ואני מור וגל נכנסנו לחדר של גל.. מהשיחה שהייתה בשולחן הבנתי שמור ושי ישנים פה היום..'הולך להיות שמייחחח=))'
חשבתי לעצמי..
גל: אנחנו יוצאים היום, ואתה בא!! הציבה למור עובדה..
מור:סבבה.. ענה לה, תשובה שממש הפתיעה אותי.. ובמיוחד את גל, שכבר הכינה את עצמה למסע שכנועים..
אני: חח חמוד.. אמרתי בזמן שהסתכלתי למקום אחר..
מור:תודה, גם את.. אמר ובכך הפנה את מבטי אליו.. הוא שוב חייך, את אותו חיוך מדהים..
חיוך שהזכיר לי את ניר.. בשנייה נהייתי עצובה והחיוך שהיה עד לפני שנייה על פני נעלם כ-לא היה..
גל:שאנליי... אמר גל בקול מתוקי וחיבקה אותי אליה..
אני:אני אוהבת אותו.. אמרתי בקול חנוק וכבר הרגשתי גל של דמעות שעוד שנייה יפרוץ מעיניי,
אבל עצרתי אותו, עצרתי באותו בזמן..
"אני הולכת להביא לך כוס מים.." אמרה גל ויצאה במהירות מהחדר..
"שאנלי, מה קרה?" שאל מור ברכות והתיישב לידי, על המיטה
"סתם.." אמרתי והסתכלתי על נקודה מסוימת במיטה, לא מוזיזה ממנה את מבטי
"ברור שקורה לך משהו, אם תרצי תספרי לי.." אמר וחיבק אותי אליו.. חיבוק שהזכיר לי את ניר,
הריח שלו, הריח של מור הזכיר לי את ניר.. יש להם אותו בושם.. בושם שאני כל כך אוהבת..
הרחתי אותו, הכנסתי את ריחו אל ראותי.. כאילו זו הפעם אחרונה שאריח את אותו הריח, הריח
הכל כך אהוב עלי.. לאחר כמה דקות גל חזרה עם מגש ועליו היו 3 כוסות מים ו-2 קערות,
אחת עם ביסלי והשנייה במבה.. היא הניחה את המגש על המיטה והתיישבה בצד השני שלי..
גל: את בקרוב תשכחי אותו.. אמרה והביאה לי כוס עם מים.. שתיתי את כולה והחזרתי אותה למגש..
אני:השאלה היא כמה קרוב..?! נמאס לי.. אני בטוחה שהוא לא יושב עכשיו ובוכה עלי, הוא נהנה ומאושר מהחיים.. ואני!? אני, סתם דפוקה שיושבת בבית וחושבת עליו כל הזמן..
מור:נכון, בגלל זה מעכשיו את לא תחשבי עליו יותר.. כפישש?! אמר ברצינות שהצחיקה אותי
אני: חח כן חח המפקד חח.. "אני לא בטוחה שזה יצליח.." הוספתי לאחר כמה שניות..
מור: אני מבטיח לך שכן.. אמר בביטחון מלא..
אני:מבטיח..!? שאלתי עדיין מהססת..
מור: מבטיח מבטיח מבטיח...
מור: יופי, משוחררת!! אמר גאה בעצמו..
אני:אז,גל לאן יוצאים היום..?
גל: סתם אין מה לעשות בערב חג אז לפארק חדש קרוב לפה..
אני: חח טוב בובית..
העברנו לנו בכיף שעה, שבה כמו שמור הבטיח לא חשבתי על ניר..
רק נהניתי כמו שלא נהניתי מאז שאני וניר נפרדנו..
כמה שצחקתי באותה שעה שעברה במהירות רבה..
לגל היה טלפון ואחרי כמה צלצולים היא ענתה..
"הלוו?"
------------------------------------------------------
"כן.. איפה אתה?"
-----------------------------------------------------
"אנחנו יורדים.."
-----------------------------------------------------
"ביי ביי גם אני אוהבת אותך.." אמרה בחיוך ונתקה..
"רועי למטה, בואו נרד.." אמרה ובאה לצאת מהחדר.. אני תיקנתי את האיפור קצת ויצאנו מהחדר..
"רועי..?" לחש לי מור בדרך לדלת, כשגל לא הייתה לידנו
"חבר של גל.." עניתי לו בחיוך, הוא החזיר לי חיוך.. נפרדנו משי וגליה וירדנו למטה..
כשגל ראתה את רועי רצה אליו חיבקה אותו והביאה לו נשיקה ארוכה על הלחי.. חייכתי לעצמי,
הייתי כל כך שמחה בשביל גל, ובשביל רועי..
"האמ האמ.." "השתעלתי".. הם הועילו בטובם להתנתק לשנייה אחד מהשנייה ולהסתכל עלי
"שאנלללללללללללללל" צעק רועי ורץ אלי..הרים אותי, חיבק אותי וסיבב אותי באוויר
"אתה לא שפויי תוריד אותייייי"צעקתי ולאחר כמה שניות הוא הוריד אותי
"התגעגעתי.." אמר בקול מתוק.. והתחלנו ללכת לכיוון הפארק..
"גם אני.. מאודד אתה מה זה חסר לי.."
"כה בטח.." אמר בציניות ובפרצוף נעלב.. "עכשיו שאת וניר נפרדתם את פתאום מתגעגעת אלי אה?"
אמר והחזיר את העצב לליבי.. החזיר את המחשבות על ניר.. וגם את הדמעות..
הן ירדו בזו אחר זו מעיניי.. רועי קלט שאמר משהו לא במקום, לא במקום בכלל וחיבק אותי חזק חזק..
"לא התכוונתי.. אני מצטער.." אמר בקול דואג.. ונתן לי נשיקה ארוכה בלחי
"לא נורא.." אמרתי וניגבתי את הדמעות.. "אני עוד אשכח אותו.." הוספתי בנימה אופטימית
"בעזרת השם.." אמר.. "ובעזרת מור.." הוסיף עם חיוך ענקי
"לא לא.. רק בעזרת ה'.. מור לא יכול לעזור לי פה.."
"וואלה!? לי דווקא נראה שכן.."
"נראה לך לא טוב.." אמרתי והלכתי במהירות לגל ומור שהיו במרחק של כשלושה צעדים ממני ומרועי..
רועי הלך מהר אחרי והגענו אליהם.. הוא היה עם גל בצד, שם את ידו על כתפה והיא שמה את
ידה סביב מותנו.. שניהם הלכו מחובקים ואני ומור היינו לידם.. סתם דיברנו..
הכרתי אותו, הוא גם גר בת"א די קרוב אלי.. כמובן שהחלפנו מספרי איסיקיו וטלפון..
כשהגענו לפארק כולם היו שם, וכשאני אומרת כולם אני מתכוונת לכל הילדים שהיו איתי שנה
שעברה בכיתה, וגם לחלק די גדול מהשכבה.. היה כל כך כיפפ לראות את כולם.. התגעגעתי אליהם, המון!!
"בואי נעשה סיבוב.." אמר לי מור והושיט לי את ידו.. אחזתי בה והתחלנו ללכת..
הכרתי לו את כל האזור, עכשיו הוא יהיה פה הרבה..
"קרררר...." אמרתי וניסתי לחמם את עצמי בעזרת ידיי.
מוזר לא!? ראש השנה והיה די קריר..
'החורף כנראה יגיע מוקדם השנה' חשבתי לעצמי והתבאסתי, שונאת חורף!!
"בואי.." אמר וכרך את ידיו סביב מותני, חיבק אותי חיבוק, חיבוק שכל כך הייתי זקוקה לו..
התגעגעתי לחיבוקים כאלו.. חיבקוים שיכולתי למצוא רק אצל ניר, חיבוק ממישהו שאכפת לו, שדואג... חייכתי לעצמי, אהבתי את ההרגשה.. אנשים אומרים שאין על ההרגשה כשמתנשקים..
אבל על ההרגשה כשמתחבקים אף אחד לא חושב, למ?! חיבוק זה דבר נהדר,
שמביע בעצם המון רגשות.. אכפתיות, דאגה ואהבה..
כשמישהו עצוב מה עושים?! מנשקים אותו?! לא!! מחבקים אותו, חיבוק עושה טוב לכל אחד..
עמדנו מחובקים באמצע הפארק כשמסביבנו לא היה אף אחד, השעה הייתה די מאוחרת..
ולנו זה לא הזיז, אנחנו היינו בשלנו.. כאילו רק אנחנו בעולם..
"אתה חמוד.." אמרתי פתאום והסתכלתי בעיניו..
"חח תודה.." הסמיק.. "גם את.. מאוד" הוסיף..
"תודה=))" אמרתי בחיוך והלכנו להתיישב בספסל הקרוב..
"לא יודע מה קרה עם חבר שלך"
"לשעבר" קטעתי אותו באמצע משפט..
"לא יודע מה קרה עם חבר שלך לשעבר.." תיקן את עצמו והדגיש כל הברה במילה 'לשעבר'
"אבל לפי מה שהבנתי הוא פגע בך, ומאוד..אני בטוח שהוא מתחרט על זה עכשיו.."
"למה אתה כל כך בטוח!? אני בטוחה שלא.. לא נראה לי שהוא הזיל דמעה אחת עלי, ואני!?,
מה שראית זה כלום לעומת הימים האחרונים בהם לא הפסקתי לבכות.. מחיים ורודים ומושלמים החיים
שלי הפכו לחיים שחורים עצובים, חסרי שמחה ואושר.."
"והכל בגלל..!? ילד מטומטם שבכלל לא שווה את כל זה..?!, יודעת למה הוא מתחרט?!
כי רק אחרי שמאבדים מישהו מבינים כמה הוא היה חשוב לנו זה מה שקורה לו עכשיו.." אמר בביטחון מלא..
"אתה כל כך בטוח בעצמך, ואתה בכלל לא מכיר אותו..אין לך מושג מה קורה איתו עכשיו, ואתה אומר בכזה ביטחון מה הוא מרגיש וחושב.." אמרתי והוא זז בספסל באי נוחות, שלא הבנתי את משמעותה
"עצוב, אמרנו שאני לא אהיה עצובה היום לא!?" אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ..
"אמרנו" הסכים איתי.. "אבל תחייכי מכל הלב ולא חיוך כזה עלוב ומזויף.." אמר וגרם לי לחייך חיוך אמיתי"
אחרי חצי שעה בערך חזרנו למקום בו היו כולם.. ישבנו איתם ובערך ב4 חזרנו לבית של גל.. אני וגל היינו אמורות לישון בחדרה ומור בחדר אחר.. אבל לבסוף כולנו נרדמנו בחדר של גל..
בננותת שלייי
אני רציתי לעשות המשך ארוך אבל זה מה שיצא ליי 😢
אני מוייייייי מצטערתתת...
תגיבוו בכל זאת?! 😨
אוהבת אתכן המון המון
תודה על התגובות והסבלנות שלכןן
חנושש=))
חנושששש זה מדהיםםםםםםםםם
נ.ב - החזקת לי אצבעות וזה הצליח !!! אני נוסעתתתתתתתתת יאוווווו אני מאושרתתתתת
דברי איתי דחוף!!!
ואיי חנוש יצא לך פרק מעלללף :]
מדהיהיהיהים
קרררר...." אמרתי וניסתי לחמם את עצמי בעזרת ידיי.
מוזר לא!? ראש השנה והיה די קריר..
'החורף כנראה יגיע מוקדם השנה' חשבתי לעצמי והתבאסתי, שונאת חורף!!
"בואי.." אמר וכרך את ידיו סביב מותני, חיבק אותי חיבוק, חיבוק שכל כך הייתי זקוקה לו..
יאייי מזכיר לי דברים
המשךךךך
מתוקקקקקקקקקקקקקקק 😊
המשך מקסים 😊
אתר האהבה הישראלי