כפורייייי המשךךךךךךךך דחוווופי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
השלמתי עכשיו 2 פרקים ואואוווו איזה שלמותת!!
וגררר איזה דפוקקקקק מה זה עזבי את לא תביני?!
אני אפליץץץ עליווו חחחחחחחח!!
אוהבתותךך מי אמוררררררררר
צ'לךךך
יפיתי
חנושש בובהה התגעגעתיי חיחיחיח
וואיי הנירר הזהה
איזהה טיפשששש
שישלימווו כבר חיחיח
כרגיללל הפרקק היהה מושלםםםםםםםם ביותרר יפהה שלי
ומחכהה להמשךךךך
אוהבתת'תך מלאא
מאייייושש
אנ'לא מבינה אותךךךךךךךך
רוצה להרוג אותי?!
תמשיכייייי ו-מ-י-ד-ד-ד-ד-ד-ד-ד-!
ומה עובר על ניר?!
גרררררררררררר..
ושירן.. מוזרה =/
תמשיכיי מאמי,
-ניבו'ש- 😊
חנו'ששששששששששששש תמשיכי
אני במתחחחח
בננותתתת
תודה על התגובותת נישמותיי😊
התחלתי ליכתוב היום המשךך
אם אני יוכל אני אסיים
אותו ואם לא אז מחר..
ניבושששששששש===>> פרינססה שליי מה עם המשך בסיפור שלך!? 😠
אוהבת אתכןן
מוואהה ענקיתתתת
חנוש=))
חנושששששש
אני מתחילה לקרוא את כל מה שהפסדתיייי=]
חיחיחי
מואאאאאע
שחרוששששש===>> קבלי מוואה ענקית ענקית ענקיתת בוביתת שליי
בתאליייי===>> יש יש יש ישששש😊
רשמתי כבר המשך,אבל
אני ישים אותו מחר כי בא לי להמשיך עוד..
שיצא ארוך ארוך😊
אוהבת אתכןןןןןןן😊
חנושש=))
חיחיח אניי מחכה למחר יפה שלי
אוהבתתך מוצ'וו
לאאאאאאאאאאאאא=[
למה נגמררררררררררר?!
למההההההההה
אני רוצה עוד המשכיםםםםםם
נווווווווווו
בשבילייייייייייי=]
חחיחיחי
דייייייי חנוווווש הסיפור הזה ככככל ככככך מושלםםםםםם!!
איןןןןןן הוא מדהיםםםםםם.!
ישבתי וקראתי כל מה שפספסתיייייי..ואיןןןןןן נכנסתיייייייי שווווב מחדששש
ובא לי להרביץץץץץץץ לטמבל הזהההההה!
אני במקומה לא הייתי פוזלתת לעברווווווווו
ואם כןןן זה רק בשביל לזרוק עליו לשנייה כפכףףףףףף
וזהוווווווו
בן זנוניםםםםם יופי שהיא נישקה אותך י'מכוערררר
כאילו שלא רציתתתת ימתרומםםםם!!
חיחיחי כבר אמרתי לך שנכנסתי חזק?!
חיחיחי=]
המששששך מהרררררררר
בתאלוששששש
חנוש אהובתי זה מושלםםםם
חנוש שלי...כל כך תודה על אתמול, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך
אני אוהבת אותך יפה שלי!
חנננננננננננוש =] תמשיכי מאמי..
בננותתתתתתתת
תודה על התגובותתתתתתתתתת😊 😊
ההמשך מוקדש לגולייי היפה שליי--->>
אני מקווה שהכל יסתדר, ותזכרי כללללל מה שאמרתי לך
התכוונתי לכל מילה!! אוהבת אותךךך הכי שישש
אני מקווה שההמשך יצא ארוך כמו שרציתי😊 😢
המשכנו ללכת הביתה ולאחר כמה דקות הגענו.. פתחתי את הדלת וראיתי את
דורון, מה הוא עושה פה?!, הוא אמור להיות בעבודה עכשיו..!
דורון: שאנל, ורועי בואו לאכול.. אמר בחיוך והביט בגאווה על השולחן, הוא היה ערוך ל-4..
כנראה הוא הכין את האוכל.. אני ורועי התיישבנו ועדן ירד והתיישב גם הוא..
דורון: בתאבון לכם..
אני& רועי& עדן: תודה..
התחלנו לאכול, ת'אמת!? היה ממש טעים.. דורון הוא לא מהאבות המבשלים, עד היום אני לא יודעת אם הוא הכין את האוכל או שהוא הזמין.. כשסיימנו לאכול עזרנו לדורון לפנות את השולחן ולשים הכל במקום..
אני: היה טעים, תודה
דורון: שמח שהיה לך טעים=] ואין על מה..
עדן: אנחנו למעלה.. אמר ומשך אותי ואת רועי אחריו.. כשהגענו למעלה נכנסנו לחדר שלו, עדן סגר אחריו את הדלת והתיישב עם חיוך ענק על המיטה..
אני: למה את כל כך מאושר?
עדן: אבא שלי..
אני:וואלה?! אני לא יודעת אם יש לך סיבה להיות כזה מאושר, אני בחדר.. אמרתי ויצאתי מהחדר..
נכנסתי לחדרי ונזרקתי על המיטה.. 'דורון באמת השתנה..!?, או שעדן סתם משלה את עצמו..
אני לא רוצה שאח"כ הוא יתאכזב, כמו כל הזמן!' המחשבות על דורון לא עזבו אותי לרגע..
אחרי חצי שעה בערך נכנסתי למקלחת, התקלחתי במהירות.. כשיצאתי לבשתי סתם בגדים של בית..
חזרתי לחדר של עדן והוא ורועי היו על המחשב..
אני:סליחה עדן.. אמרתי והשפלתי את ראשי
עדן: בקטנה.. אמר אך ידעתי שלא התכוון לזה.. באמת פגעתי בו הפעם, הגזמתי..!
אני:עדן תסתכל עלי שנייה.. אמרתי ולאחר כמה שניות הוא הסתובב עם הכיסא אלי
עדן: מה?
אני: אני ממש ממש מצטערת.. אני מפחדת שאתה משלה את עצמך, ותיפגע שוב!
עדן: אני לא..!
אני: אני מאוד מקווה שאתה צודק!, סולח לי?.. שאלתי כשחיוך פרוס על פני
עדן: בטח אחותי.. אמר וחיבק אותי חזק..
אני: תודה, אוהבת אותך!!
עדן: גם אני אותך מאמי..
ישבתי קצת עם עדן ורועי בחדר, ואחרי שעה בערך היה צלצול בדלת..
אני: שיטט=// אמרתי, קיוויתי שהרגע הזה לא יגיע, הרגע שבו רועי חוזר לבת ים..
רועי:שאנליי... אמר בקול מתוק וחיבק אותי..
עדן: בואו למטה אולי זה לא ההורים שלך..
אני רועי ועדן ירדנו למטה.. ההורים של רועי ישבו בסלון יחד עם דורון ואמא.. רועי הלך וחיבק אותם..
הם הודו לנו המון המון.. נפרדתי מרועי, עם קצת דמעות והם הלכו..
עדן: אל תדאגי מאמי, עוד שבוע תיפגשו שוב.. אמר וחיבק אותי אליו
אני: בעזרת השם..
"תקשיבי מאמי.." התחיל לומר לי כשנכנסנו לחדר שלי.. "אממ.. ניר צריך עוד מעט לבוא לפה.." הוסיף בהיסוס, כאילו פחד מתגובתי..
"טוב" עניתי בפשטות.. ניסיתי להסתיר את הכאב שעדיין היה, ולא נראה לי שיעלם בקרוב..
"את בטוחה?" שאל, למרות שידע את התשובה..
"לא=// תיראה עדן, זה גם הבית שלך ואתה יכול להזמין את מי שבא לך.."
"אני יודע, אבל אם יכאב לך אני יגיד לו שלא יבוא.."
"קבעתם כבר?"
"כן.." אמר והשפיל את ראשו
"אז אל תבטל.. תפגשו ותהנו=]" אמרתי עם חיוך מאולץ..
"איזה חיוך מזויף.."
"אוףף אני שונאת אותךך =))" אמרתי והפעם חייכתי חיוך אמיתי.. "וואי איך אתה קורא אותי.."
"כמו ספר פתוח.." השלים אותי..
"כמו ספר פתוח.." הסכמתי איתו.. היו דפיקות בדלת למטה.. "תלך לפתוח בטח זה ניר..
ותזכור את הדלת שלי פה טוב? לא רוצה לראות אותו.." הוספתי ושוב העצב השתלט עלי
"טוב מאמי.. ביי ביי מתתתתתתת עלייך" צעק יצא מהחדר וסגר אחריו את הדלת..
התגעגעתי לגל.. הייתי חייבת לדבר איתה על כל מה שקרה עם ניר, היא כמו הפסיכולוגית שלי..
חייגתי את המספר שלה מהטלפון של החדר ואחרי כמה שניות היא ענתה:
"ביתתתתתתת משוגעים שלום=))"צעקה, מטורפת זאתי
"משוגעתתתתתתתת" צעקתי גם אני
"עאהעהאהה האהבה דפקה לי את הראש.. לילי להלה לולו" שרה לעצמה באושר..
'הלוואי וגם אני הייתי ככה שמחה עכשיו' חשבתי לעצמי
"חח ראית את רועי..?"
"כה כפרעליו עכשיו הוא יצא ממני.."
"חח אני מקווה שאני לא אהיה דודה עוד מעט.."
"שאנלל.." אמרה ושמעתי בקולה שהיא מסמיקה.. "דיי.." הוסיפה
"חח טוב חח הפסקתי.."
"יופי.. עכשיו ספרי לי עלייך בובה שלי.. אני מתגעגעת.." אמרה ופתאום כל האושר שהיה עד לפני שנייה נעלם..
"גם אני מאמי.. עוד שבוע!!"
"בעזרת השם.."
"אמן אמן אמן.. מהפה שלנו ל-ה'.."
"חחח אני רואה האהבה דפקה גם לך את הראש.."
"הלוואי וזה היה ככה.."אמרתי בקול חנוק
"מאמי? מה קרה?" שאלה אותי בקול מבין..
"אני וניר נפרדנו.."
"טחח כה בטח.." אמרה כ-לא מאמינה..
"באמת=//"
"באמתתתתתתתתתת??!!" דפקה צעקה..
"באמת באמת.."
"למה מאמי..?" שאלה.. התחלתי לספר לה הכל, מההתחלה.. כשסיימתי היא אמרה:
"אני לא מאמינה.."
"תאמיני.."
"וואייייי אני לא מרחמת עליו כשאראה אותו.. אמא שלו לא תזהה אותו!!" אמרה והעבריינות שבה פרצה
"גל.." אמרתי והדמעות כבר פרצו.. "אני לא יכולה יותרר.. אני רוצה למותתתתתתת" צעקתי לתוך הטלפון
"שאנל אל דברי שטויות.. שום למות ושום נעליים!! אף אחד לא שווה את הדמעות שלך.."
"אבל.." התחלתי לומר אך היא עצרה אותי באמצע
"אבל כלום! תבטיחי לי לנסות לשכוח אותו, תבטיחי לי שתנסי לא לבכות עליו יותר.. והכי חושב תבטיחי לי שלא תפגעי בעצמך בשום דרך.."
"אני לא הולכת להתאבד בגללו אל תדאגי..."
"אני דואגת שאנל, מאוד דואגת.. אף פעם לא שמעתי אותך מדברת ככה.. בחיים לא אמרת שבא לך למות.."
"אנשים משתנים.."
"נכון.. אבל אני לא אתן לך את שומעת אותי?! את לא תנסי אפילו להתאבד כפישש?! למה אני אבוא ואהרוג אותך בעצמי.." אמרה כאחת שאכפת לה, אחת שדואגת ומתעניינת.. "אל תנסי פחות עד שתבואי אלי טוב?!" אמרה והצליחה לעלות על פניי חיוך..
"תודה גולי.." אמרתי עדיין עם חיוך..
"אין על מה.. אני תמיד פה בשבילך טוב חיים שלי?! תזכרי תמיד.."
"אני אזכור מאמי.. גל אני אוהבת אותך, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך"
"היית עושה המון.."
"לא הייתי עושה כלום.." אמרתי עם חיוך.. "גוליי אני חייבת לנתק.." אמרתי כשראיתי הודעה מהבהבת במחשב.. "העלת לי את המצב-רוח, תודה יפיופה שלי.."
"אני שמחה שהצלחתי=)) ביי מאמי דברי איתי כה?! אל תעלמי.."
"ברור שלא.. ביי אוהבת אותך"
"גם אני אותך.." אמרה ונתקה, ניתקתי גם אני והנחתי את הטלפון על השידה שליד המיטה..
נשכבתי על המיטה ונזכרתי בזמן שגרתי בבת-ים.. הכל היה בסדר ומושלם.. נהניתי בכל יום,
ואף אחד לא ראה אותי בוכה או עצובה.. ניצלתי כל רגע בחיים.. ועכשיו?! פה בת"א, כמעט כל יום
אני בוכה.. ונמאס לי כבר, נמאס מדורון שמתאכזבים ממנו כל פעם מחדש.. ומניר, שהבטיח הבטחות
וכלום לא קיים..
הדמעות החלו לרדת, לא יכולתי לעצור אותן.. הן פשוט לא פסקו.. פתאום נפתחה הדלת, זה היה ניר..
הוא הסתכל עלי במבט המוזר הזה. שעדיין לא הבנתי את משמעותו.. הסתובבתי לצד השני,
כך שיצא שאני עם הגב אליו.
.
"שאנלי.." אמר ברכות והתיישב על המיטה, קרוב קרוב אלי.. הפרפרים הגיעו במהירות וחגגו להן בבטן..
"תלך מפה.. " אמרתי בקול חנוק מדמעות
"אני רוצה שנדבר.."
"וואלה יופי..עכשיו אתה רוצה לדבר?!.. אני לא..! אז תלך..!" אמרתי והצבעתי על הדלת..
"כואב לי.." אמר ועיניו נהיו מבריקות, דמעה ירדה מעינו והחלה לזלוג על לחיו עד שהגיעה לפה..
אחריה ירדו עוד כמה דמעות..
"ואתה חושב שלי לא..!?" אמרתי בכעס, והדמעות המשיכו לרדת..
"אני לא יודע,אני מקווה שלא.."
"אתה יכול להמשיך לקוות.. כי כואב לי, והמון.. אתה פשוט לא מתאר לעצמך כמה.."
"אני כן!!" אמר חד משמעית
"אתה לא ניר, אתה לא! אני בטוחה שבחיים לא ראית מישהי שאתה אוהב מתנשקת עם מישהו אחר
מול הפרצוף שלך!!, אני בטוחה שלא.."
"נכון, לא ראיתי.. אבל זה לא אומר שלא נפגעתי אף פעם.."
"ניר.." אמרתי בקול חלש, חלש..
"מה..?" שאל והתקרב אלי..
"תלך.." אמרתי שוב בלחש,מצד מקווה שלא ישמע.. ואולי לא ילך.. אך מצד שני רוצה שישמע,
רוצה לצעוק את זה.. שילך, שילך ויעזוב אותי בשקט!
"אבל.." התחיל לומר אבל עצרתי אותו באמצע
"אבל כלום!, בבקשה ניר.. תלך.."
"טוב.." אמר, נשק לשפתיי בעדינות ויצא מהחדר.. הנחתי את ידיי על שפתיי, כאילו לא רוצה שטעם
שפתיו של ניר יפוג.. רוצה שיישאר לנצח..
הלכתי למחשב, ההודעה עדיין הבהבה, ראיתי שהיא מניר.. כנראה שלח מהמחשב של עדן..
לא פתחתי אותה, התנתקתי מהאיסיקיו החלפתי בגדים לפיג'מה ונכנסתי מתחת לשמיכה, השעה
עדיין מוקדמת, כולה 9.. אבל הייתי עייפה, עצמתי את עייני ולאחר כמה דקות נרדמתי..
לאא יצא ארוך בכלל😢
בעע עליי 😠 😢
תגיבוו בגל זאת 😊
אוהבת אתכןןןןןןןןןןןןן המון המון המון
חנושש=))
יאאאאאאאאאאאאאאא..
איזה עצובייייי 😢
וחנווווווווווו'ש חחחח יא שמנה קטנה,
אין לי כוח לעשות המשך..
עייפתי מהלימודים, מהכל! בא לי לישון שנה שלמההה חחחח :]]
העייפות חוגגת אצלי..
אני אמשיך אותו מתישהו =]
ואת?!
מיד המשך!
חעחעחע :]
לאב יווו,
-ניבו'ש- 😊
אתר האהבה הישראלי