כיוונתי לי שעון מעורר והלכתי לישון...
בבוקר השעון מעורר צלצל ב-7 וחצי.. בדיוק שעה לפני שמתחילים ללמוד.. כיביתי אותו וקמתי למקלחת.. שטפתי פנים וצחצחתי שיניים.. ירדתי למטה וראיתי את אמא ודורון שותים קפה במטבח..
אני: בוקר טובב אמרתי להם והוצאתי לי שוקו בשקית מהמקרר
דורון: בוקר טוב מתוקה..
אמא: את מתרגשת? יום ראשון בבצפר החדש.. רוצה אולי שאני אבוא איתך??
אני: חחחח ברור שלא.. הגזמת!!אני כבר כיתה ט'.. וחוץ מיזה אני עם ניר ודניאל בכיתה, אל תדאגו לי..
אמא&דורון: לא דואגים..
אני: חח יופי=)).. תגידוו איפה עדן?! מה הוא עדיין לא התעורר?
דורון: חח לא.. עדן הוא מאלה שרוצים לישון כמה שיותר, לוקח שנה להעיר אותו.. עליתי אליו כבר פעמיים, ואין אני יוצא מהחדר ואחרי שנייה הוא נרדם..
אני: חח שאני אלך להעיר אותו??
דורון: חח אם בא לך.. אולי כשאת תעירי אותו הוא יסכים לקום..
אני: לא תהיה לו ברירה.. אמרתי ועליתי במהירות לחדר של עדן..
"עעעעעעעעעדדדדדדדדדדדןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן בוקרררררררררררררר" דפקתי צעקה
"אה?! מה?? 😯 " אמר וקם בבהלה
"בוקר=))"
"איזה משוגעת אתתתתת"
"חח יאפפ.. יאללה קוםם"
"חח אוקיי"
"יופי.. זה היה מהיר=))" אמרתי והלכתי לחדרי.. לבשתי את הבגדים שאתמול בחרתי עם רון דניאל
וליגל—גופיה ורודה וחצאית מיני שחורה.. והתפללתי ל-ה' שלא יהיו לי בעיות בגלל התלבושת על היום הראשון.. לקחתי 2 זוגות כפכפים.. ורודות ושחורות והלכתי לחדר של עדן, עם כפכף ורוד ברגל ימין ושחור ברגל שמאל..
"עדןן מה יותר יפהה??" שאלתי אותו בזמן שהוא שם את החולצה עליו..
"איזהההה כוסיתת=)) ואממ הורוד ברור" אמר בקול של פקצה
"חח לייק דא?! וגם לך לא חסר.. אח מ-ו-ש-ל-ם שלי"
"חח תודה.. מתי רון באה לפה??"
"אין לי מושג.. אני אלך להתקשר אליה" אמרתי וחזרתי לחדרי.. חייגתי במהירות את הטלפון של רון, אחרי כמה שניות היא ענתה..
"הההההההההלוו?"
"רונושששששששש?"
"אהה יפה שליי מה קורה??"
"בסדר=)) את מוכנה כבר??"
"חח איזהה עוד 10 דקות ככה"
"מההההההה?? אבל נאחרר"
"שאנל?!" אמרה בקול רציני
"אה?"
"סמכי עלי.. אוקי?"
"כה בטח.. טוב אבל תנסי להגיע יותר מהר טוב?"
"טוב מאמי.. יאללה ביי"
"ביי ביי"
ניתקתי ואחרי כמה שניות היה לי טלפון..-()- בעלי –()- היה רשום על הצג
"ניריייייייי"
"שאנללל יאאפה שלי את מוכנה??"
"יאפפ בערך.. אתה בא לפה??"
"כה מאמי עכשיו אני יוצא"
"אוקיי ביי יפיוף"
"ביי מותק"
ניתקתי את הפלאפון ועשיתי פן מהיר בפוני.. שמתי את משקפי השמש על ראשי לקחתי את התיק וירדתי למטה..עדן היה במטבח, וכרגיל?! אכל!!
"יש קפיטריה בבצפר נכון?" שאלתי אותו ליתר ביטחון
"יאפפ קחי כסף"
"חח חכם=))" שמתי בקבוק מים בתיק ועליתי במהירות לקחת כסף.. כשירדתי רון וניר כבר היו שם..
"רונרון תאפרי אותי מהר.. כבר 8:25.. וב-8:30 צלצול לא?!"
"שאנל שאנל דונט ווארי בי הפי (( אל תדאדגי תיהיי שמחה..))"
"חח אוקעע"
רון איפרה אותי במהירות.. היא שמה לי קצת סומק, ליפגלוס פס שחור בעיניים ורימל..
"נו נכון יש לי גיסה כוסית?!" שאלה רון את ניר ועדן כשסיימה לאפר אותי
"נו בטח, ולי יש את החברה הכי מושלמת שישש" אמר ניר ונתן לי נשיקה קטנה בפה..
"יאללה ניצא?!" אמר עדן ויצאנו ארבעתנו מהבית..
בדרך לבצפר ראינו את אופק עומר דניאל וליגל.. והלכנו איתם.. כשהגענו לבצפר תוך שנייה כולם נעלמו לי, ונשארתי רק עם דניאל.. עשינו סיבוב בכל הבצפר ודניאל הכירה לי כל מקום ומקום, אפילו את המחששה..
"דניאל כבר 9 בואי נכנס לכיתה לא?!"
"חח מאמי צריך לדפוק איחור קטנטן.."
"חח דפקנו איחור די גדול לא?! של חצי שעה"
"חח יאפפ אז עכשיו אפשר להיכנס.."
"חח אוקיי"
התחלנו להתקדם לכיוון הכיתה..לבי פעם במהירות רבה.. פחדתי, פחדתי שלמרות שאני מכירה כבר כמה ילדים לא אוכל להשתלב עם כולם..
"הנה, זאת הכיתה" אמרה דניאל
"בואי נכנס" אמרתי לאחר שלקחתי נשימה ארוכה..
דניאל פתחה את הדלת..
"סליחה על האיחור" אמרה למורה ונכנסה לכיתה.. אני נכנסתי אחריה וכל הבנים התחילו לשרוק.. דניאל חייכה אלי.. חיפשתי את ניר בעיני וראיתי אותו יושב באמצע, בשולחן לבד.. ומסתכל עלי במבט לא מרוצה.. כאילו אני אשמה שהם שרקו לי..
המורה: את התלמידה החדשה?? שאלה אותי
אני: כן..
המורה: אוקי מתוקה, תמצאי לך מקום פנוי.. אני מירה ואני המחנכת שלך.. תלמידים זו שאנל, תתנהגו אליה יפה..
---: בטחח אל תידאגי המורה נתנהג אליה ממש יפה.. אמר סטייליסט אחד עם שיא הפוזה, שישב בסוף הכיתה..
"תודה המורה.." אמרתי והתיישבתי ליד ניר..
"לאן נעלמתם לי?? פתאום אני מוצאת את עצמי רק עם דניאל"
"סתם הסתובבנו בבצפר" ענה בקרירות
"מה קרה?!"
"כלום"
"מה בגלל שהם שרקו לי ולדניאל?! מה זאת אשמתי?!"
"לא, אמרתי שזאת אשמתך?!"
"אזז..??"
"אז כלום"
את המשך השיעור העברנו בשקט.. המורה התחילה להסביר שעכשיו אנחנו בכיתה שהכי צריך להשקיע בה.. שהיא תקבע לנו את העתיד.. 'לא הגזימה בכלל' חשבתי לעצמי.. ת'אמת!? !? חשבתי שהיום הראשון שלי פה יהיה יותר טוב.. אבל כבר התחלתי ברגל שמאל.. אחרי כמה דקות נגמר השיעור והייתה הפסקה של
5 דקות.. הנחתי את ידיי על השולחן ושמתי את ראשי עליהן..
"שאנלל?" שמעתי מישהו קורא לי.. הרמתי את ראשי וראיתי את אותו סטייליסט שאמר למירה לא לדאוג..
"כה?"
"אני נוי, נעים מאוד" פתאום הוא נשמע ממש חמוד.. הפוזה נעלמה בשניות..
"נעים מאוד"
"קרה משהו מתוקה?"
"אממ לא=/"
"כןן רואים שלא קרה לך כלום" אמר בציניות
"חח עזוב לא משהו רציני"
"עזבתי..אזז מה שנאליי מאיפה הגעת אלינו?"
"מבת ים"
"בת ים!?" שאל בהלם
"כה למה אתה כזה מופתע?" כל מי ששמע שאני מבת ים היה מופתע, ולמה?! כי יצא לה שם של עיר עם מלא ערסים ועבריינים.. וזה לא נכון! בכל עיר לא חסר ערסים ועבריינים..
"לא יודע חח" כנראה התבייש לומר את הסיבה..
"באמת שלא כולם שמה ערסים ועבריינים.."
"אה!?" היה מופתע, שהבנתי את סיבת ההלם שלו.. "חח מה את קוראת מחשבות??" הוסיף
"חח לא.. אבל כל מי ששמע שאני מבת ים הופתע.."
"וואלה?!"
"וואלה וואלה.."
"את מכירה מפה כבר מישהו?? ראיתי שנכנסת לכיתה עם דניאל.. ראית אותה בדרך או שאתן כבר מכירות?"
"אנחנו מכירות.. מכיר את עדן לוי ((לא זוכרת אם רשמתי שם משפחה=/)) מכיתה י'?"
"כה"
"אני אחותו החורגת"
"כןן?!"
"כן חח"
"וואי מגניבב"
"חח יאפפ.. אז הוא הכיר לי כמה חברים וידידות שלו.. ונכון ניר?!"
"כן?!"
"הוא חבר שלי"
"רציניי?"
"חח כן.."
"חח אתם ממש זוג יפה"
"טנקסס"
"בואי אני אכיר לך את כולם.." התקדמנו לעבר כל הכיתה, כולם ישבו ביחד..רואים שהם כיתה ממש מגובשת.. נוי הכיר לי את כולם, הם נראו לי ילדים ממש חמודים.. הייתי איתם קצת ואז המורה הגיעה..
ניר בשיעור השני לא היה.. הוצאתי את הפלאפון מהתיק ושלחתי לו הודעה
=()= איפה אתה?? המורה כבר פה =()=
*&* לא בא לי להיכנס לשיעור *&*
=()= ניר מה קורה איתך? =()=
*&* המצב של בן דוד שלי מתדרדר *&*
"ה..מ..ורה אני ל..א מרגישה ט..וב א..פ..שר לצאת??" שאלתי את המורה
"כן בטח מתוקה.."
"תו..דה" יצאתי במהירות מהכיתה ושלחתי לניר עוד הודעה
=()= איפה אתה.?? =()=
*&* במחששה *&*
לניר לא עניתי יותר, שלחתי לדניאל הודעה:
=()= אני עם ניר במחששה.. המצב של דוד שלו התדרדר בואי עם כולם בהפסקה =()=
()**() כן בטחח ()**() ענתה לי
הכנסתי את הפלאפון לכיס של החצאית ורצתי במהירות למחששה.. כשהגעתי לשם ראיתי את ניר,, מעשן?! התקרבתי אליו וזרקתי לו את הסיגריה
"מה אתה עושה?! זה שתעשן לא יעזור לדוד שלךך"
ניר לא ענה.. רק השפיל את ראשו.. דמעות החלו לזלוג מעיניו היפות.. שנראו עצובות מתמיד..
"מצטערת שככה דיברתי אליך.. אבל אני לא יכולה ליראות אותך ככה הורס לעצמך את החיים עם סיגריות..
אל תדאג יפה שלי.. הוא יחלים.." אמרתי וחיבקתי אותו חזק חזק ישבנו ככה מחובקים במשך כל השיעור, ואז הגיעה ההפסקה.. דניאל עומר אופק רון עדן וליגל באו אלינו.. היו איתנו כמה דקות ואז הלכו..
"ניריי תאכל.."
"אני לא רעב.."
"אני הולכת ליקנות לך משהו.. מה אתה רוצה?"
"כלום, באמת שכלום.."
"טוב אני אמצא כבר מה לקנות לך.. אתה פה בינתיים?"
"כה"
"אוקעע כבר חוזרת" אמרתי והלכתי לקפיטריה.. היא הייתה מפוצצת.. לא היה לי זמן לחכות שעה בתור, וראיתי את נוי בתחילת התור.. הבאתי לו את הכסף ואמרתי שיקנה לי 2 טוסטים.. אחרי כמה שניות הוא הביא לי אותם..
"תודה" אמרתי לו
"אין על מה.. אני מקווה שאת לא לבד בהפסקה.."
"לא מאמי, אני עם ניר.. אני חייבת לזוז השארתי אותו לבד ביי ביי"
"ביי מותק"
יצאתי מהקפיטריה והלכתי למחששה.. ניר עדיין היה שם..
"קח, תאכל" אמרתי לו והבאתי לו טוסט
"תודה" אמר והתחיל לאכול..
"רוצה נלך אחה"צ לבית חולים?"
"כן.."
"אוקיי.. ומה עם ההורים שלך בסוף..? לא שולחים אותך לפניימיה נכון??" שאלתי וכל כך פחדתי מהתשובה שלו..
"לא.."
"יששש"
"חח מת עלייך..תודה"
"על מה?"
"על זה שאת פה, איתי.."
"בכיף.."
"אני מצטער על איך שדיברתי אלייך בבוקר, זה לא היה משהו נגדך.."
"זה בסדר, עכשיו אני מבינה מה קרה לך.. בהתחלה חשבתי שאתה כועס.. על זה שמתי שאני ודניאל נכנסנו לכיתה הבנים התחילו לשרוק"
"חח לא מאמי.. זאת לא אשמתך.."
"חח יאפפ"
אחרי כמה דקות סיימנו לאכול את הטוסטים, שהיו ממש טעים.. כבר ראיתי איך אני מתמכרת אליהם בקלות וכל יום קונה.. נגמרה ההפסקה.. ואני וניר חזרנו לכיתה.. וכמה שניות אחרינו נכנסה המורה להיסטוריה.. התחילה לדבר על מה שנלמד השנה.. ניר הוציא מחברת מהתיק שלו והתחיל לכתוב/לצייר.. ואני הנחתי את ראשי על השולחן ועצמית את עיניי.. פתאום לא יודעת מאיפה זה הגיע התחלתי לחשוב על אבא שלי..'מעניין אם גם הוא חושב עלי לפעמים.. ואם הוא רוצה לראות אותי כמו שאני רוצה לראות אותו, או אפילו יותר?!..
"שאנלי" ניר קרא לי לאחר כמה דקות.. הרמתי את ראשי מהשולחן והוא תלש דף מהמחברת שלו והביא לי.. היה כתוב עליו: 'ניר&שאנל=לנצח' בכתב ממש יפה.. תלת ממדי כזה.. וכל הדף היה עם לבבות אדומים..
"וואי ממש יפה.. תודה=))" אמרתי לניר, והוא?! הוא לא הספיק לענות לי.. כי המורה קלטה אותנו מדברים.. והוציאה אותי החוצה.. שנייה לפני שפתחתי את הדלת הסתכלתי על ניר.. שלחתי לו נשיקה באוויר ויצאתי.. מחוץ לדלת ראיתי את נוי.. יושב על הריצפה מחבק את רגליו וראשו מונח עליהן..
"נוי??" אמרתי לו והתיישבתי לידו.. הוא לא ענה לי.. רק הרים את ראשו.. עיניו הכחולות היפות, נראו נורא עצובות.. אך הוא לא בכה..
"מה קרה??" שאלתי אותו
"כלום..למה יצאת??"
"המורה ראתה שדיברתי עם ניר והוציאה אותי.. למה אתה בחוץ??"
"סתם,לא בא לי להיות עכשיו בכיתה.."
"מה?ככה זה אצלכם? אם לא רוצים להיות בכיתה פשוט לא נכנסים?!"
"חח ניראה לך?! פשוט יום ראשון לא עושים כלום.."
"אה הבנתי.. בא לי סוכריה בוא נלך לקפיטריה"
"אוקיי" אמר קם מהרצפה והושיט לי את ידו.. נעזרתי בה וקמתי גם אני.. הלכנו לקפיטריה קניתי סוכריה על מקל וסתם את המשך השיעור העברנו בחוץ.. נוי סיפר לי על עצמו.. אין לו חברה.. והוא אוהב מישהי כרגע כמו שלא אהב אף פעם.. והיום נודע לו שיש לה חבר.. לכן הוא היה ככה, עצוב...
"אל תדאג.. עוד תימצא את האחת" אמרתי לו
"חח אני מקווה"
"חח ואני מקווה בשבילך=))"
אני ונוי החלפנו מספרי איסיקיו ופלאפון ואמרנו שנשמור על קשר.. ובדיוק היה צלצול.. חזרנו לכיתה והייתה לנו עוד שעה עם המחנכת-מירה.. בשעה הזו לא עשינו כלום.. רק דיברנו איתה.. הבנתי שהגעתי לכיתה הכי הכי שיש.. כל השיעור היה ממש כיףף=)) אולי זה נישמע מוגזם, שכיף בשיעור עם המחנכת שבעיקרון לא עושים בו כלום.. אבל עם הכיתה הזו, אני חושבת שאף פעם לא יהיה משעמם.. השיעור עבר בטילל 'כשנהנים הזמן עובר מהר=))' יצאתי מהכיתה עם דניאל וניר וחזרנו שלושתנו הביתה.. לכל השאר היה עוד שיעור.. כשהגעתי הביתה נפרדתי מדניאל וניר ונכנסתי הביתה.. הבית היה ריק.. עליתי לחדרי ושמתי מוזיקה על פול ווליום.. התחברתי לאיסיקיו ולמסנג'ר.. הוספתי את נוי.. ושלחתי לרועי הודעה
אני-רועיקושששששששש
רועי- שאאאאאאאאאאאאנלל מה קורה?? איך היה היום הראשון??
אני-כיףףף חח מוזר אה?! הכיתה שלי ממש נחמדה.. כולם=))
רועי-חח באמת מוזר, שלך יהיה כיף בבצפר.. לך?! שבשבילך בצפר זה עינוי חח ואני שמח בשבילך
אני-חח טנקס.. איך היה לך??
רועי- אממ רגיל ביותר.. יש ילדה חדשה בכיתה
אני-כןן?! ואיך היא?
רועי-חמודה מאודד.. היא די מזכירה לי את מעיין.. וזה די טוב.. ככה אני פחות מתגעגע אליה
אני- חח חמוד... אני שמחה בשבילך.. בהצלחה מאמי=))
רועי- תודה בובית.. אני זזתי נפגשים כולם בפארק ביי יפיופית אוהב אותך ומתגעגעע
אני- איייי בא לי להיות עכשיו בבת ים.. אבל אני אבוא להתנחלות אצלך..
רועי- חח חופשי.. אה וההורים שלי לא מתגרשים בסוףף תגידי לאמא שלך תודה ענקיתתת ושאיןן אני אוהב אותהה
אני- חח אני אמסור לה.. ביי מאמי תהנה ומסור ד"ש לכולם
רועי- יגיע מאמי צ'אוו
יצאתי מהחלון שיחה שלי עם ניר.. רשמתי אווי:
'לא פהה
בעלי דבר איתי מתי נלך..'
לחצתי אישור וכיביתי את המסך של המחשב.. בדיוק עדן הגיע הביתה
"שלוםם" אמר וזרק את התיק שלו על הרצפה
"מה קורה?! איך היה היום הראשון??"
"בסדר=)) אבל הכי חשוב איך היה לך?"
"כיףף הכיתה ממש חמודה.."
"כה אה.. והכרת כבר ילדים?"
"יאפפ בערך.. הכי דיברתי עם נוי.. מכיר אותו?"
"כן.. אחלה ילדד"
"חח יאפפ"
אני ועדן ישבנו לאכול צהריים.. וכשסיימנו היה טלפון.. רצתי לענות וזה היה ניר.. הוא אמר שעוד חצי שעה הוא אצלי נזמין מונית, וניסע לבית החולים.. אמרתי לו שבסדר וניתקתי.. התארגנתי טיפה סידרתי את האיפור את החדר ובכלל את הבית.. לקחתי כסף מפתח ופלאפון.. התקשרתי לאמא ואמרתי לה שהלכתי עם ניר.. הייתי מוכנה כמה דקות לפני, אז ראיתי קצת טלוויזיה.. ואז ניר הגיע.. הזמנו מונית ונסענו לבית החולים..
"בשעה הזו אין אף אחד איתו.. כולם בעבודה.. את יודעת, עדיין לא הייתי פה מאז שהוא התאשפז.."
"כה?! אז אני אחכה לך פה.. תכנס אתה.." אמרתי והתיישבתי על הכיסאות שהיו מול החדר..
"לא לא.. אני רוצה שתבואי איתי"
"בטוח?"
"כן מאמי.."
"אוקיי" קמתי ונתתי לניר יד.. החזקתי אותה חזק ונכנסנו לחדר.. ראינו אותו.. ואז כמו בסרט נזכרתי ביום שהוא הגיע אלינו הביתה.. נזכרתי בעיניים האדומות שלו שעכשיו הבנתי למה הן היו כל כך אדומות..
ניר התיישב בכיסא שהיה ליד המיטה, החזיק את ידו והתחיל לדבר איתו..
"בבקשה תתעור, בבקשה.. אתה לא מביןכ מה אתה חשוב לי!! אתה כמו האח הגדול שאף פעם לא היה ולא יהיה לי.. אתה כמו מודל לחיקוי בשבילי.. כמו הבן אדם המושלם.. תתעורר.. תתעורר" ניר התחיל לבכות ואני הלכתי אליו וחיבקתי אותו חזק חזק.. הסתכלתי על בן דודו של ניר והתפללתי ל-ה'.. שהוא יתעורר.. לא מגיע לו למות, הוא עוד ילד.. ילד שבקושי התחיל את החיים שלו.. אז הוא מעד קצת, אבל זו לא סיבה שהוא ימות.. בבקשה ה' תעיר אותו.. בבקשה..
"שאנלל שאנלל הוא החזיק לי את הידד" צעק ניר מאושר.. לא רציתי לבאס אותו.. אבל יכול להיות שהוא דמיין,ושבעצם הוא לא החזיק את ידו.. חייכתי אליו.. וקיוויתי שהוא באמת החזיק את ידו, וניר לא דמיין.. הסתכלנו שנינו עליו, שוכב על המיטה כל כך שלו.. ופתאוםם הוא פתח את עיניו
"אההההההההה" צעקנו אני וניר.. נבהלנו..
ניר: דודוו יואוו התעורתת אני לא מאמיןן
אני: ניריי אני הולכת ליקרוא לרופאא
יצאתי במהירות מהחדר וקראתי לרופא.. הוא הוציא את ניר מהחדר והתחיל לבדוק את דודו ((בן הדוד של ניר))
"וואי שאנלל אני מאושרר יואוו אני לא מאמיןןן" אמר הרים אותי וסיבב אותי
"חח גם אני לא יפהה שליי.. רואה?! אף פעם אל תאבד את התקווה.."
"חח יאפפ"
אחרי כמה דקות שנראו כמו נצח יצא הרופא
"נווו...?!" שאלנו אני וניר ביחד
"זה נסס.. זה נס" אמר הרופא..
איי רק להיזכר ביום הזה ואני מאושרת..=)) היום המדהים הזה..כמה שניר היה מאושר.. ואני?! אני הייתי מאושרת בשבילו.. דודו התחיל בתוכנית גמילה.. יחד עם דורון.. שהתמצל בפניו מיליון פעם, על זה שמכר לו סמים.. הייתי עם ניר בבית החולים שעתיים בערך.. ואז משפחתו הגיעה.. אז חזרתי לביתי.. כשנכנסתי אמא דורון ועדן ישבו בסלון..
אמא: בואי שאנל.. יש לנו משהו לספר לכם.. אמרה ברצינות..
התיישבתי בסלון ליד עדן.. והסתכלתי עליו..הוא נראה מפוחד בדיוק כמוני..
אמא: תיראו..
וואי יצא ממש ארוך נכון?!
מקווה שאהבתןן
המשך הבא יהיה יום חמישיי
תגיבוו
אני אתגעגע המוןןן המוןן
אוהבת אתכןן
חנושש=))
ואייי פרקקק יפההה..כמו תמידד
וארוךך 😊 יאא..
המשךךך..
אייזה בבאסה..רק ביום חחמישי \=
מהמממממממממם
מחכה להמממשך :]
נראה ליי נוי הזה נדלק עליההההה.....😊
אאאאאאאאאאאאאא..יפההההההה..
אחרי כמה דקות סיימנו לאכול את הטוסטים, שהיו ממש טעים.. כבר ראיתי איך אני מתמכרת אליהם בקלות וכל יום קונה..
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
כמוניייייייייייייייייייי
יאא כל כך הרבההה מתחחח??
איזה שלמותתתת
תמשיכי דחוףףף
אוהבתותךךךך
מושלםםם
לייק אולוואיזז.. 😊
תמשיכי מאמיי
מהה נוי התאהב בהה? ??
נראה ליי 😊
😛 חנו'ש מדהיםם!!!
המשךךךךך
איזהההההההההה פרקקקקקקקקקק מושלםםםםםםםםםםם!!,
מחכההההההה להמשךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךך
דחוףףףףףףףףףף=]]
יש לךך סיפור מהמםם😊
תמשיכייי אותווו=]]
יאאאאא איזה פרק מהמםםםם אהבתייי ובמיוחד את נוי.. חעחעחע
חבל שרק ביום חמישי 😢 אני יתגעגעעע
טלוש
וואייייי קראתי עכשיו כמעט את כל הסיפוררר
והוא מושלם!!!!
מהמם!!!
מדהים!!!
תמשיכייי דחוףףףףף
