את מי היא ראתהההההה?????
המשך יפיופההההההההההההה
מוואאההה
תודה על התגובותתתתתתתתתתתתת
מתה עליכןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן 😁
הנה ההמשך..
מקווה שתאהבו=))
המשכנו לדבר עוד כמה דקות
ואז שמעתי מישהו מאחורי אומר בקול רציני:
"שאנל אנחנו צריכים לדבר.."
הסתובבתי וראיתי את..
את ניר..
"על מה אנחנו צריכים לדבר?"
שאלתי אותו
"טוב אני אשאיר אתכם לבד.."
אמרה דניאל ונכנסה לבית..
ניר התיישב לידי..
ואחרי כמה דקות אמרתי..
"טוב באת לשתוק או לדבר?"
"לדבר לדבר מה את עצבנית?"
"לא עצבנית חח פשוט אתה לא מדבר.."
"חח טוב שמעי.."
"שומעת.."
"נו אל תפסיקי אותי.."
"אוקי סליחה תמשיך.."
"חח תודה..
בקיצר לא יודע על מה דיברת עם דניאל
ואולי היא אמרה לך שנראה לי
שאני מתחיל להתאהב בך..
אף פעם לא הרגשתי ככה לאף אחת..
כל הזמן הייתי מאלה ששל שני וחמישי יש להם
חברה חדשה..
שאני רואה אותך אז הלב שלי מתחיל לפעום מהר מהר,
אני כבר פוחד שתשמעי אותו או
משהו חח והרגלים רועדות לי אני מרגיש
שבקושי אני יכול לדבר..
זה הרגש הזה האהבה..
זה שכולם מדברים עליו כל הזמן לא?"
"אממ נראה לי שכן=)) חח וואי אתה מוזר רצח"
"מה למה??"
"לא יודעת..
היו לך מלא חברות לא?"
"אממ כן בערך.."
"ובאף אחת לא היית מאוהב?"
"לא.."
"אז למה היית חבר שלהן?"
ניר שתק..
והשפיל את ראשו..
אחרי כמה דקות שראיתי שהוא לא
מתכוון לענות לי אמרתי לו:
"בשביל חירמונים וכל זה נכון!?
ידעתי אתה מהילדים האלה שסתם מנצלים בנות..
בטח מלא נפגעו ממך.. ל
מה באת עכשיו לפה וסיפרת לי את כל זה?
לפגוע גם בי..??"
אמרתי לו והלכתי..
נכנסתי לבית לקחתי מפתח
פלאפון כסף ויצאתי מהבית..
התחלתי ללכת בלי לדעת לאן..
הרגליים הובילו אותי...
ואחרי כמה זמן הגעתי לפארק..
השעה הייתה בערך7 וחצי..
עכשיו כל הילדים הקטנים שם..
לא רציתי אותם סביבי
עכשיו אז המשכתי ללכת..
קצת אחרי הפרק ראיתי
ספסל והתיישבתי עליו..
הסתכלתי קדימה ומשם ראיתי את הים..
זה היה מדהים..
באותה השעה בדיוק התחילה
השקיעה..
הסתכלתי על השמש ופתאום מישהו
בא והתיישב לידי..
"השקיעה זה הדבר הכי יפה נכון?!"
אמר לי..
הסתכלתי עליו..הוא נראה טוב..
שיער חום מבולגן כזה ועיניים בצבע חום דבש..
נראה סטייליסט
"כן"
אמרתי וחייכתי
אחרי שנגמרה השקיעה
וכבר היה חושך אמרתי לזה
שעדיין ישב לידי..
"אתה בא לפה הרבה?"
"מתי שאני צריך לחשוב ולהיות קצת לבד.."
"אהה..
ובטח אני מפריע לך לא?! אז אני אלך.."
אמרתי ולא חיכיתי לתשובה שלו..
קמתי מין הספסל והתחלתי לחזור הביתה..
"לא חכייי"
הוא צעק לי..
הסתובבתי..
"מה?"
שאלתי אותו
"תישארי איתי פה.."
"אני לא מפריעה לך??"
"לא בכלל לא.."
"אוקי אז אני אשאר חח"
"חח בואי.."
הלכתי והתיישבתי לידו..
"איך קוראים לך?"
הוא שאל אותי..
"שאנל ולך?"
"אופק.."
"שם יפה"
"תודה מאמי גם שלך"
"טנקס=))"
"אז מה את עושה פה?
לא הרבה באים לכאן.."
"איך אתה יודע?
אתה בא לפה הרבה?"
"בזמן האחרון כמעט כל יום.."
"אהה..
אממ סתם הייתי בבית שלי עם כמה חברות וידידים.."
התחלתי לספר לו הכל..
לא יודעת למה סמכתי עליו,
וגם הכי טוב לספר על הבעיות שלך לאנשים
שלא מכירים אותך לא!?
"אבל אנשים משתנים.."
אמר לי כשסיימתי לספר לו הכל..
"איך אני יכולה לדעת אם הוא השתנה או לא?"
"אממ לסמוך עליו?!"
"לא יודעת..
יכול להיות שהוא השתנה..
ומה אתה?"
"מה אני?"
"מה אתה עושה פה??עוד כל יום.? חח"
"אמרתי לך,
בא להתרחק מהכל ומכולם..
להיות לבד ובעיקר לחשוב.."
"לחשוב על מה?"
"על החיים!על כמה קשים הם יכולים להיות.."
אמר והשפיל את ראשו..
"אם אתה גר פה באזור איך החיים שלך קשים?
תסתכל איזה בתים יש פה.."
"לא הכל בחיים זה כסף..
נכון יש לי כסף ברוך השם..
אבל כסף לא קונה הכל.."
"נכון..
אבל הוא פותר הרבה בעיות.."
"כן אבל בלעדיו אפשר להסתדר..
ולעומת זאת בלי.."
אמר ושוב השפיל את ראשו..
אני יכולה להישבע שראיתי דמעה בעיניו
אך הוא ניגב אותה מהר..
כנראה כדי שאני לא אראה..
"בלי מה?"
"בלי הורים.."
אמר בקול עצוב..
"אופק מאמי מה קרה?"
אמרתי לו וסובבתי את ראשו אלי עם ידי..
הוא הסתכל לי בעיניים ראיתי את עיניו מבריקות
כאילו כל שנייה הוא עומד לבכות..
חיבקתי אותו חזק חזק..
"ההורים שלי מתו לפני חודש וחצי בתאונת דרכים.." אמר לי לאחר שנרגע קצת..
"וואי מאמי אני ממש מצטערת בשבילך.. עם מי אתה עכשיו??"
"סבא וסבתא שלי.. הם מתנהגים אלי ולאחותי הקטנה יפה נותנים לנו כל מה שאנחנו מבקשים,רוצים אבל עדיין זה לא אותו דבר"
"אני מבינה אותך.. כאילו בערך.. ההורים שלי התגרשו כשהייתי ממש קטנה.. אני לא מעניינת את אבא שלי אפילו טלפון ביום הולדת הוא לא מרים כדי להגיד מזל טוב.. יכול להיות שהוא בכלל לא יודע מתי היום הולדת שלי.."
"ואמא שלך?"
"אמא שלי, איתי כמובן.. היא התחתנה לא מזמן עם מישהו.. יש לו ילד שגדול ממני בשנה.. שניהם ממש חמודים"
"אני שמח בשבילך"
"תודה מאמי, ושתדע שאתה יכול לסמוך עלי.."
"תודה"
אמר לי וחייך..
סוף סוף ראיתי חיוך על פניו..
"אל תפסיק לחייך, יש לך חיוך מדהים"
"תודה גם לך!"
"תודה.. יש מצב שאתה מכיר את האח החורג שלי.."
"לאיזה כיתה הוא עולה?"
"י'.."
"אה גם אני.. איך קוראים לו?"
"עדן, עדן כהן"
"אה מכיר בשכבה שלי"
"וואלה?!"
"וואלה וואלה.. חח "
"ואתה לא ממש איתו ועם חברים שלו??"
"אני כן.. אבל אחרי מה שקרה התרחקתי מכולם"
"אהה ואני יודעת איך תחזור אליהם!!"
"חח איך?"
"היום כולם הולכים לדניאל.. מכיר אותה?"
"כן=))"
"יופי אז תבוא"
"עזבי היא לא הזמינה אותי"
"כי התרחקת מהם.. יאללה בוא יהיה כיף.. אני בטוחה שכולם ישמחו לראות אותך.."
"אני מקווה חח"
"חח תסמוך עלי הם ישמחו=)) יאללה בוא"
משכתי אותו בידו והתחלנו
ללכת לכיוון הבית של דניאל..
בדרך החלפנו מספרי פלאפון ואיסיקיו..
אחרי כמה דקות הגענו..
מבחוץ שמענו מוזיקה חזקה..
נכנסנו לבית ולתגובה של כולם באמת שלא ציפיתי..
אני מקווה שאהבתם את ההמשך!!
10 תגובות ואני ממשיכהההההההה
יום ראשון אני מפליגה אז אני אנסה
לשים לכם כמה שיותר המשכים
תגיבו=))
יאאאאאאאאאאאאאאאאאא איזה המשךך ארוך.. חבל שנגמר..
חנוששש ימושלמת זה אחד הסיפורים הכי יפים פה.. תמשיכי
אחחחחח אופקקקק...איזה זכרונות!!!!!
אופק מי לוב...!!!!
אליה!!!
חנוש, הסיפור שלך פשוט מ-ה-מ-ם!!!!!!! אני חולה עליו!!
המשך!
יצאאא פצצצצצצצה=]]
המשךךךךךךךךךךך
מדהיםםםםםם!!,
תמשיכי יפהההההההה שלייייייי!! 😁
מהממם כמו תמיד חנו'שששש
תמשיכי מאמי יאללה לפני ההפלגהה חחח
4 תגובות ואני ממשיכהה
ההמשך כבר כמעט מוכן=))
יאאאאאאאא..איזה מהמם!!!!!..
יאאא..איזה מאמי אופקקקקקקק...
גררררררררר..
המשך דחוף
יואווווווווווו..
איזה צמרמורת עברה בייי!! מסכן..
כפרעלייך יא מוכשרת!!
נ'י צ'ה המשך ומידדדדדדד!!
הבנת? יופי. ילדה טובה :]]
מואההההההה,
-ניבו'ש- 😊
QUOTE (_princessa_ @ 20/08/2005) יואווווווווווו..
איזה צמרמורת עברה בייי!! מסכן..
כפרעלייך יא מוכשרת!!
נ'י צ'ה המשך ומידדדדדדד!!
הבנת? יופי. ילדה טובה :]]
מואההההההה,
-ניבו'ש- 😊
😉
אתן לא
יודעותתתתתתתתתתתתתתת
ההמשך היה לי כמעט מוכןן
ממש כמעטט
והוא היה שמור ב-וורד
ואז ברוב "חוכמתי"
מחקתי איכשהו את כל התיקיה שלייייי
עם מלא דברים שהיה בההההה
וגם עם הסיפורררררררר
ואני מנסה לשחזר
את זה עכשיוו
אופייי אני
מטומטמתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
בעעעעעעעע
עליייייייייייייייי
אם אני אצליח לשחזר
אני אמשיך היום
ואם לא אז כנראה יהיה המשך רק מחר
😢 😢 😢
לא נורא בובה...
גם לי זה קרה וזה כלכך מעצבן...!!
קחי תזמן...
אתר האהבה הישראלי