-------------------------------------------------------------------------------------------
"לילה טוב נירי.."
"לילה טוב בובה.." אמר ונתן לי נשיקה קטנה בפה.. חייכתי אליו והוא החזיר לי חיוך.. שמתי את ראשי על חזהו וככה נרדמנו, מחובקים.......
-------------------------------------------------------------------------------------------------
בדיוק שלוש שנים עברו ממתי שדורון מת.. שלוש שנים שבהן המון דברים השתנו..
התבגרתי! היום, אני מסתכלת על איך שהייתי לפני 3 שנים, והייתי תמימה כל כך..
חשבתי שהחיים מושלמים, לא ידעתי מה זה לאבד מישהו קרוב אלי ...
עכשיו אני מעריכה את החיים הרבה יותר, וכמובן את האנשים האהובים עלי...
למדתי מה זאת אהבה.. אהבה אמיתית וכנה.. הרגש העצום שעבורו ובגללו אנשים פשוט,
פשוט עושים הכל..
הרגש שעושה את כולם מאושרים באמת...
--------------------------------------------------------------------------------------------------
לפני בערך שבוע היה המסיבה של סוף השנה, ובעצם סיום 12 שנות הלימוד...
'הנשף' שכולם חיכו לו.. התארגנו המון זמן לפני.. קנו בגדים,נעליים..
הלכו למספרה, התאפרו.. כולם נראו כל כך יפים..
רון ליגל עומר ועדן סיימו את הבצפר שנה שעברה, עכשיו!? הם בצבא...
רון ועדן... רון האקסית כן!? הם ח-ז-ר-ו.. והפעם לתמיד.. שניהם הבינו שהם לא יכולים זה בלי זו.. דיברו על זה, והחליטו שהכי טוב יהיה לחזור..
רון השנייה... היא ועדן עדיין בקשר, אבל רק של ידידים.. עדן הכיר בינה לבין רון.. ושתיהן עכשיו חברות די טובות..
אמא ואבי... אני ועדן היינו צריכים לקבל שהם ביחד... ואני!? הייתי צריכה לקבל שאבא שלי חזר, ולתמיד... 'השלמנו פערים' כמו שאומרים... אבי משמש כדמות אב גם לעדן..
בהתחלה זה לא מצא חן בעיני עדן..
אבל כמו שאני קיבלתי את העובדה שאמא ואבי ביחד,
ולא יכולתי לעשות כלום כדי למנוע את זה, ככה היה עדן...
אופק ודניאל... עדיין ביחד... הם מסיימים את הבצפר ביחד איתי ועם ניר..
עומר וליגל... עומר בבסיס בצפון, וליגלי בדרום... שניהם בקרבי... דיי קשה להם להישאר ביחד,
כשהם בקושי נפגשים...
אבל האהבה הגדולה ביניהם?! היא הדבר שמחזיק אותם ביחד...
מור.... מורי, הידיד הכי מדהים שקיים... המסיבה שתכננו לו?! יצאה נדירה..
הוא כל כך הופתע ושמח.. לאט לאט הוא נזכר בהכל... והזיכרון חזר אליו בשלמותו...
אנחנו בקשר כזה טוב.. כל יום מדברים לפחות פעם אחת.. ונפגשים מלא..
שי וגליה... הזוג המושלם התחתן... גליה וגל עברו לגור בת"א.. גל עברה לבצפר של מור...
די מזכיר לי אותי.. אמא התחתנה עם דורון, אני והיא עברנו לת"א, עדן ואני אחים..
. ועברתי לבצפר שלו..
רק שהסיפור שלהם!? עוד יותר טוב משלי... הם משפחה מאושרת...
גליה בהריון וצריכה ללדת כל ילד..
שי!? חח שי הוא כמו ילד קטן ומאושר שקנו לו מלא ממתקים וצעצועים..
הוא מאושר שפתאום יש לו בת, אישה.. ותאומים בדרך...
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"הלו..?" עניתי לניר..
"שאנלי את מוכנה?" שאל
"אממ בערך.. איפה אתה?"
"עכשיו הגעתי אלייך, רדי.."
"סבבה 2 דקות ואני למטה.."
"אוקי מאמי.. אוהב אותך.."
"גם אני אוהבת אותך נסיך.." אמרתי וניתקתי.. הלכתי למראה בחדר, סידרתי בפעם האחרונה את
השיער והשמלה...
שמתי ליפ גלוס, לקחתי את התיק הקטן שלי שמתי בוא את הליפגלוס, כסף מפתח ופלאפון..
סגרתי אותו,יצאתי מהחדר וירדתי למטה...
"את מדהימה.." אמר לי עדן שבדיוק חזר מהבסיס..
"תודה יפיוף... ניר בחוץ נכון?"
"כן.. יאללה צאי ייבשת אותו.."
"חח יוצאת יוצאת.. אתה בא כן?!"
"ברור.. מתארגן ובא..מה עם אמא ואבי?"
"אוקי.. ואממ הם עדיין בעבודה, הם יבואו ישר משם.."
"סבבה.. יאללה בהי נסיכה.. תהני.." אמר ונתן לי נשיקה בלחי..
"תודה מאמי.." חייכתי ויצאתי מהבית.. נכנסתי למכונית של ניר וסגרתי אחרי את הדלת...
הוא הסתכל עלי כמה שניות בלי לזוז.. ואז, אז הוא פשוט חייך, חיוך רחב...
"למה אתה מחייך?" שאלתי
"את כל כך יפה.." אמר והעביר את מבטו מעיניי על כל גופי ושוב עלה עם ראשו למעלה.. בחן אותי..
"תודה מאמי.. גם אתה, אתה מדהים..." אמרתי והסתכלתי עליו, הוא לבש את הבגדים שקנינו ביחד..
ג'ינס יפה של דיזל וחולצה מכופתרת שחורה של קרוקר...
"אוהב אותך.." אמר והתקרב אלי, נשק לי נשיקה קטנה על השפתיים, עוד אחת, עוד אחת..
ואז צרפתית מדהימה... הבטן התהפכה לי...
התפללתי ל-ה' שההרגשה הזאת תימשך לנצח, שהאהבה שלי ושל נירי היא לנצח...
"אוךך הליפ גלוס הזה..." אמר וניגב את שפתיו.. "הוא מדביק אותי אלייך.." חייך חיוך קטן..
"זאת הכוונה=]... שתישאר דבוק אלי.."
"בכיף..." אמר, התניע את המכונית ונסענו לבצפר, שם היה הטקס הרשמי.. ואז אפטר פארטי במועדון..
הסתכלתי במראה, ניגבתי את הליפ גלוס שנמרח ושמתי שוב...
אחרי כמה דקות הגענו לבצפר, ניר חנה את האוטו ויצאנו...
הוא שילב את ידו בידי, והחיוך שלו!? החיוך המדהים שלו לא ירד מפניו במשך כל הערב...
נכנסנו לבצפר, יד ביד... והלכנו לבמה, שם יהיה הטקס...התיישבנו ליד דניאל ואופק..
ההורים הגיעו ולאט לאט התמלא המקום..
הקריאו כיתה כיתה, ילד ילד.. כל כיתה עלתה לבמה, כולם שמחו..
זרקו את הכובעים למעלה, הכי חזק שרק יכלו...
המנהלת נשאה נאום.. וככה עוד מלא אנשים שחצי מהם אפילו לא הכרנו...
כשנגמרו כל הנאומים התחיל הטקס.. היו שירים, ריקודים.. וכל מיני קטעי משחק...
הטקס נגמר אחרי שעה בערך... הלכנו כל אחד להורים...
אמא: "היית מדהימה... אני כל כך גאה בך"
אבי:" את הילדה הכי מהממת בעולם..." אמר ונתן לי נשיקה במצח..
אני: "חח תודה=]]" חייכתי חיוך גדול..
עדן:"אחותיי היפה..." קרא לי, הסתובבתי וחיבקתי אותו חזק..
אני:"מתה עלייך.." לחשתי ונתתי לו נשיקה ארוכה בלחי..
עדן:"קרה משהו?"
אני:"כלום לא קרה, אני פשוט אוהבת אותך..."
עדן:"גם אני אותך.." חייך אלי...
רון:"אפפפשר לקבל פה גם חיבוק?!" אמרה בקול הקופצני שלה וקפצה עלי בחיבוקים ונשיקות..
"התגעגעתי ששמנה.." אמרה ונתנה לי עוד נשיקה..
"חח גם אני גיסתי=].." חייכתי אליה
"אווו גיסתך?! כבר נשמע טוב..."
"חחח כן אה.." אמרתי וחיבקתי אותה... הלכנו אני עדן ורון לעומר וליגל, שהרגע הגיעו..
חיבקתי את שניהם והבאתי להם נשיקה..
היינו בערך שעה עם כולם... עדן רון ליגל עומר דניאל אופק אני וניר... כמו בימים הטובים..
שהם עדיין למדו בבצפר, כשהיינו נפגשים כמעט כל יום...
בסביבות 11 וחצי החלטנו לצאת למועדון.. אני וניר נסענו במכונית שלו,
אופק ודניאל בשל דניאל...
ועדן ליגל עומר ורון חזרו הביתה...
-------------------------------------------------------------------------------------------------
אני ניר דניאל ואופק הגענו ביחד למועדון.. הסתכלתי על עצמי פעם אחרונה במראה..
"את יפה, תפסיקי להסתכל כל שנייה במראה..." אמר ניר והעיף מבט גם הוא במראה..
"אומר לי לא להסתכל ואתה מסתכל?!.. יאללה צא שמן..." אמרתי ושנינו יצאנו מהמכונית ניר נעל,
לקח את ידי בידו והתקדמנו לפתח המועדון, כשדניאל ואופק מאחורינו...
"ווואוווו הולך להיות בןןן זונה.." צעקה לי דניאל כשנכנסנו..
"יאפפ... לאבב יווו.." צעקתי לה וניר משך אותי אחריו לרקוד, היה שיר של סקאזי, מתאים על ההתחלה=]..
ניר הניח את ידו על מותני וקירב אותי אליו..
רקדנו לפי קצב המוזיקה.. כולם סביבנו רקדו,שמחו ונהנו...
היה כיף לראות ככה, את כל השכבה ביחד.. מחייכים ובעיקר מאושרים..
סוף סוף נגמרו 12 שנות הלימוד...
עוד מעט צבא.. בטקס, ראיתי כמה שבכו.. ואני!? התאפקתי כל כך לא לבכות..
מצד אחד שמחתי, נגמרו הבגרויות... אבל מצד שני, הבנתי, שמתחילים החיים האמיתיים..
השיר התחלף לשיר איטי.. הנחתי את ידיי סביב צווארו של ניר והתקרבתי אליו..
הנחתי את ראשי על כתפו והרחתי את ריחו.. הריח המדהים שלו...
ניר התקרב אליו עם ראשו,
"אוהב אותך.." לחש לי ונתן לי נשיקה מצמררת בצוואר..
"חח.." צחקתי.. "גם אני אוהבת אותך, מלא.." אמרתי ונשקתי לשפתיו נשיקה ארוכה..
כשנגמר השיר הלכנו לבר ושתינו..
"אתה לא שותה לי כן!?" הזהרתי אותו..
"ברור שלא.. אני צריך לנהוג..!"
"אחראי אתה..=]" חייכתי אליו ולגמתי עוד לגימה מהקולה...
---------------------------------------------------------------------------------------------------
"לילה טוב בובי.." אמרתי לניר כשהגענו לביתי..
"לילה טוב נסיכה, היה לי כיף איתך היום..."
"גם לי איתך.." אמרתי בחיוך קטנטן.. "תיתן לי צלצול-ניתוק כשאתה מגיע הביתה..." הוספתי ופתחתי
את דלת המכונית..
"כן מאמי.. אוהב אותך.." אמר ברכות ונתן לי נשיקה קטנה..
"אוהבת אותך גם.." אמרתי ויצאתי מהאוטו, ניר חיכה שאכנס הביתה, כשראה שנכנסתי נסע...
נכנסתי הביתה, ועליתי לחדר.. החלפתי לפיג'מה..
הורדתי את האיפור ושמעתי צלצול של הודעה..
*הגעתי הביתה, אוהב אותך.. לילה טוב..* ניר כתב לי
^סבבה נסיך, אוהבת אותך יותר! מוואה^ כתבתי לו בחזרה וכיביתי את הפלאפון..
נשכבתי על המיטה, עצמית את עיניי... הרצתי בראשי את 4 השנים שאני פה, גרה בת"א...
בעצם הרצתי את כל הסיפור, שאני מספרת לכם פה... הסיפור על החיים שלי...
סוף טוב הכל טוב!? מאמינים בזה אני מקווה... זה נכון, באמת שכן!!.. כל סוף הוא סוף טוב, ואם הוא
לא טוב!? זה אומר שזה לא הסוף...
החיים כל כך יפים, וככה צריך לראות אותם.. להיות אופטימים...
לא להיות עצובים אפילו לרגע, לשמוח, לשמוח והרבה...
כי יש הרבה סיבות לחייך..
צריך למצוא אותן, להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה..
בובות שלי...
זה היה הפרק האחרון...=[
אני רוצה להודות לכן על כל התגובות המדהימות שלכן..
אני אוהבת כל אחת ואחת מכן..
אני אתגעגע לתגובות ובמיוחד אליכן...
אוהבת אתכן כל כך..
חנושש=))




