אני גליה וגל הכנו ארוחת בוקר, ג'חנון בורקסים וכאלה..
כשסיימנו להכין התיישבנו כולנו בפינת אוכל והתחלנו לאכול..
כשסיימנו כולנו סידרנו את השולחן ושמנו הכל במקום..
"היה טעיםם.." נתתי לגליה נשיקה בלחי ואני גל ומור הלכנו לחדר של גל..
גל:היום אתם באים איתי בערב..
מור& אני: לאן??
גל: לסוכה, בנינו כולנו=]
אני:פשש גל בנית סוכה?! לא שברת איזו ציפורן בדרך?
גל: חח ת'אמת שברתי.. אבל חפיף..
מור:חחח אהבלה.. חייך והתיישב על הכיסא של המחשב, הדליק את המסך..
"שאנל יש לך הדעה.." אמר לי
"ממי?" שאלתי
"ניר היפיוף שלך.."
"חח ששמן.. זוז.." הקמתי אותו מהכיסא והתיישבתי במקומו.. פתחתי את ההודעה..
ניר היפיוף שלי-
את לא מבינה כמה אני מתגעגע אלייך..
שאנלי-
גם אני אליך..
ניר היפיוף שלי-
בואי ניפגש..
שאנלי-
אני בבת ים..
ניר היפיוף שלי-
אני יודע, אני אבוא אלייך..
שאנלי-
איך?
ניר היפיוף שלי-
מונית..
שאנלי-
סבבה..
ניר היפיוף שלי-
באמת?!.. את רוצה בכלל?
שאנלי-
בטח שרוצה..
ניר היפיוף שלי-
טוב נסיכה :}.. אני אדבר עם עדן.. נבוא שנינו..
שאנלי-
אוקעיי דבר איתי שאת בדרך..
ניר היפיוף שלי-
אוקיי.. זזתי בעיי
שאנלי-
ביי ביי..
סגרתי את חלון השיחה והסתובבתי למור וגל שישבו על המיטה..
גל:מה הוא רצה?
אני:לראות אותי.. אמרתי בחיוך, ומור עיקם טיפה את פרצופו=//
גל:הוא בא לכאן?
אני:כה..
גל:לבד?
אני:עם עדן..
גל:סבבבה=]
אני: אתה לא שמח בשבילי..?
מור:שמח בטח שמח.. אמר בציניות ויצא מהחדר..
"מה יש לו?" נשכבתי על המיטה ליד גל..
"או שאת מטומטמת.. או שאת עיוורת"
"נוו גל.."
"שקוף שהוא אוהב אותך.."
"לא.." אמרתי כמובן מאליו..
"כן..!!"
"מה שתגידי.."
----------------------------------------------------------------------------------
"אוו את מהממת.." אמרה לי גל כשיצאתי מהמקלחת..
לבשתי ג'ינס ארוך בהיר וחולצה ארוכה בצבע ירוד בהיר..
ענדתי עגילים קטנים בצבע כסף, והתאפרתי עדין..
"בטוח?" שאלתי בהיסוס
"ברור.. יאללה כבר ייבשנו את ניר ועדן למטה!"
"רגעע מה עם מור?"
"הוא כבר ירד..!"
"אה אוקי.." אמרתי לקחתי את הפלאפון שהיה על הספרייה ושמתי בכיס האחורי של הג'ינס,
יצאנו מהחדר של גל נפרדנו מגליה ושי שהיו במטבח ויצאנו מהבית..
"ווואהה כמה שאת מתרגשת.. :}" חייכה אלי גל
"אני כזאת שקופה?!"
"חח כן.."
"בעע.."
"חפיף, בטוח גם הוא ככה.."
"לעע.. הוא כבר לא אוהב אותי.." אמרתי ויצאנו מהבניין..
"נירררר עדןןן..." צעקתי ורצתי אליהם.. חיבקתי את שניהם, אחד מכל צד=]..
"התגעגעתי אליכם.." אמרתי להם בחיוך..
עדן& ניר" גם אנחנו..!
בזמן שדיברתי קצת עם עדן וניר,ראיתי את גל ומור מספר צעדים ממנו יושבים על ספסל ומדברים..
-----------------------------------------------------------------------------------------
"רבת עם מור?" שאל אותי ניר בדרך לסוכה, כששנינו היינו מספר צעדים מעדן גל ומור..
"למה?"
"ככה זה נראה.."
"לא ממש רבנו.. לא יודעתת.."
"אתם עדיין ביחד?" שאל בהיסוס
"אף פעם לא היינו ביחד.." השפלתי את ראשי..
"את רצינית!?" הופתע
"רצינית ביותר.."
"אז למה אמרת תמיד שאתם כן?!"
"לא אני אמרתי, מור אמר.."
"ואת לא הכחשת!"
"לא יודעת, אולי בשביל שתקנא.. או שתראה ששכחתי אותך.. רציתי לראות איך תגיב..
אם יהיה אכפת לך בכלל.."
"את לא צריכה לעשות את כל זה בשביל שאני אקנא.. אני עדיין אוהב אותך.!!"
"גם אני אותך.."
"בואי נחזור שאנל.. אני מתגעגע אלייך.." החזיק בידי והתיישבנו על ספסל, די קרוב לסוכה,
עדן מור וגל נכנסנו כבר לסוכה..
"אתה איתי עכשיו, איך אתה מתגעגע?"
"הכי כואב זה להיות עם מישהו ולדעת שהוא לא שלך.."
"יותר כואב להיות עם מישהו ולראות אותו מתנשק עם מישהי אחרת.." הזכרתי את אותה נשיקה
של ניר עם האקסית שלו, הנשיקה שמאז שקרתה עבר מלא זמן, אך לא יכולתי לשכוח אותה..
"חשבתי שסלחת לי, והבנת שאני לא רציתי את הנשיקה הזאת!"
"כן סלחתי, והבנתי שלא רצית את הנשיקה.. אבל זה עדיין לא משכיח ממני את כל הכאב..
כי נירי זאת לא פעם ראשונה.. גם הייתה הנשיקה עם שירן..
אם נחזור ופתאום תצוץ לה עוד אקסית ותחשוב שוואלה בא לה לנשק אותך.. אז למה לא [?!]"
הוצאתי את כל שהיה על ליבי..
וניר?! לא ענה.. רק הסתכל עלי במבט עצוב ופגוע..
אולי אמרתי את כל זה ישירות מידי!? אולי הייתי קצת [הרבה] חסרת טאקט..
אבל הוא צריך לדעת מה אני מרגישה וחושבת.. לא ככה?!
"אני מצטערת.." אמרתי לאחר כמה דקות של שתיקה..
"אין לך על מה.. את צודקת בהכל.. מה אני אשם שאנל, אני אשם שהן באו ונישקו אותי?!"
"לא.." השפלתי את ראשי..
"אז למה את מענישה אותי!?.."
"אני לא מענישה אותך.." הסתכלתי עמוק בעיניו..
"את כן..!, את לא רוצה להיות איתי.. ידידים!? לא נהיה, אני יודע שלא.. בקיצור את זורקת לפח
כל מה שהיה בנינו.."
"אני לא.. אני צריכה את הזמן, ניר תן לזמן לעשות את שלו.."
"הזמן לא יעזור בכלום!! אפילו יהיה יותר גרוע עם הזמן.."
"לא נכון..!"
"כן שאנל.. קיצר עזבי את זה.." אמר וקם מהספסל.. "את באה לסוכה?"
"עוד מעט אני אכנס.."
"אוקיי.." אמר ונכנס לסוכה.. הוצאתי את הפלאפון מהכיס ושלחתי לרועי הודעה:
**רועיקי אני מחוץ לסוכה, ואני צריכה אותך.. תצא..**
לאחר כמה שניות ראיתי את רועי מחוץ לסוכה, כשראה אותי התקרב אלי..
"מה קרה?" שאל בפנים מבוהלות והתיישב לידי..
"ניר.."
"לא נמאס לך לבכות בגללו!?" נגב דמעה שזלגה מעיניי
"נמאס בטח שנמאס..!"
"אז חלאס לבכות.. באת להיות איתנו לא?!, לא התגעגעת אלינו?" שאל בפרצוף מתוק..
"בברור שהתגעגעתי.." חייכתי
"אז בואי שששמנה.." אמר ועשה לי שק קמח לתוך הסוכה..
"ששששלום.." צעקתי כשנכנסנו, כדי שכולם ישמעו.. כולם רצו אלי,
חיבקו אותי ואמרו כמה שהתגעגעו.. גם אני התגעגעתי אליהם-ומאוד..
הם לא כמו הרוב בבצפר החדש שלי, שכל מה שבראש שלהם זה פוזות פוזות פוזות..
הם ילדים אמיתיים,עם ראש טוב :}..
עדן שבזמן שהייתי בחוץ התחבר כבר עם כולם, הציע שנשחק אמת או חובה..
משחק שתמיד אבל תמיד הסוף שלו לא טוב..
ולא טעיתי, גם הפעם הוא נגמר לא טוב, לא טוב בכלל..
יפיופותת תודה על התגובות..
לא ניראה לי שיהיה עוד המשך היום,
כי אני יוצאתת..
אני אנסה להמשיך מחר...
תגיבו..
אוהבת אתכןן המוןן
חנושש=))




