היא רימתה,היא שיקרה,היא בגדה בכל כך הרבה אנשים
בכל כך מעט זמן.
לא היה אכפת לה מרגשות של אחרים,רק משלה.
רק מעצמה.
קודם היא...אח"כ אולי אתם
קודם בשבילה...ורק אז קצת בשבילכם
היא הייתה גאוותנית ,אגואיסטית,עקשנית.
היא שנאה עצות 'תודה אבל אני יכולה לטעות לגמרי לבד' כך ענתה לכל המנסה להושיט לה עזרה.
היא שברה לבבות,היא שברה חיים היא הרסה כל מה שהיה מסביבה,כל אותם דברים שאי אפשר אח"כ לבנות,להדביק,לסדר מחדש.
היא שנאה את כולם,גם אם לא הכירה אותם...
גם אותך..
היא שנאה את האדם,היא שנאה את החיה,היא שנאה גם את אלוהים ....
היא הייתה רעה מרשעת אכזרית
היא הייתה בודדה.
רק היא וכל הרגשות השלילים האלה שהציפו אותה,בערו בה,בליבה,יותר נכון בחתיכת אבן הזאת שהייתה מוצבת שם,ומחליפה את הלב.
היא לא דיברה הרבה,בטח ש/לא התנצלה,הצטערה על דברים שהיא עשתה.
איך לא היו לה יסורי מצפון?שאלו כולם אחרי ששמעו על כל מה שעשתה בחייה,שמזמן נהפכו לגהנום,בשבילה ובשביל כל הסובבבים אותה.
ואני עניתי להם בפשטות...
שיש אנשים שמצפונם נקי
רק משום שלא השתמשו בו אפ'עם.




