טוב, תקשיבו אנשים אני בבעיה... ואני לא יודעת מה יש לי...
אולי אתם תוכלו לעזור לי...
אז ככה...
תראו, אני ילדה מאוד ביישנית, אני לא ניפתחת בקלות ואם אני לא מכירה את הבנאדם ממש טוב אז אין לו על מה לדבר איתי... כאילו עם החברות הכי טובות שלי אני בסדר גמור ואנחנו עושות צחוקים וכיף לנו והכל אבל כשזה מגיע למישהו שאני לא מכירה טוב (בנים בדרך כלל...), לא יודעת... אני פתאום נסגרת ומתביישת...
לא יודעת, זה כאילו שחסר לי בטחון עצמי...
למרות שאני נראת טוב ואני יודעת את זה. הרבה בנים מתחילים איתי ושברתי לב לא פעם אחת...
זה כאילו שהרבה בנים רוצים אותי, אבל אני, מסיבה כלשהי, דוחה אותם ואני לא יודעת למה...
עד אמצע כיתה ט' (אני עולה לי') לא היה לי כמעט בטחון עצמי... לא אהבתי את איך שאני נראת, המצב החברתי שלי לא היה בשמיים, לא היו לי הרבה חברים... וכ שבנים רצו אותי, (כן, גם אז הם רצו אותי), לא נפתחתי אליהם, כאילו חשבתי לעצמי "זאת אני.. מה אתם רוצים ממני? מה אתם מוצאים בי...?" בגלל שביסודי הרבה ילדים ירדו עליי ואף פעם לא יכולתי לענות להם, ובחטיבה גם, בכיתה ז', ח', וחצי מט' לא הלך לי מבחינה חברתית והם גרמו לי לחשוב שאני בנאדם דפוק, לא מעניין ומכוער (הם לא ירדו עליי אבל עדיין) ...ולקראת סוף כיתה ט' המצב התחיל להשתנות...
פתאום זה כאילו שגדלתי, אני מסתכלת על עצמי במראה ואני רואה ילדה יפה... ואני אוהבת את איך שאני נראת... אז כנראה שהביטחון העצמי הנמוך שלי, היום, לא נובע מהמראה החיצוני...
בעבר היה לי בטחון נמוך בגלל שחשבתי שאני לא משו לא מבפנים ולא מבחוץ, עכשיו אני יודעת שמבחוץ אני נראת טוב אבל ההרגשה שלי מבפנים עדיין לא השתנתה... זה כאילו שנשארה לי טראומה, מין צלקת מהיסודי שלעולם לא תבריא ושאני תמיד אשאר סגורה וביישנית כדי שלאף אחד לא יהיה סיכוי בכלל לפגוע בי או להעליב אותי כמו שעשו לי פעם... זה כאילו שאני שומרת על עצמי יותר מדי... כשמתחילים איתי (ולא סתם שזורקים הערות ברחוב כמו "איזה כוסית" וכאלה..) אלא ממש מתחילים איתי ומחזרים אחריי, אני לא נותנת להם, אני נותנת להם רמזים שאני לא מעוניינת, אני דוחה אותם ואז הם פשוט חושבים שאני סתם סנובית קשה להשגה ויורדים מזה...
אני לא יודעת מה לעשות... אני מפחדת שאני אשאר לבד, שאני לא אמצע לי מישהו אף פעם מתוך המחשבה הזאת.. "מה לעזאזל הם מוצאים בי חוץ מהמראה החיצוני שלי?"... זה כאילו שאני לא מבינה או מסרבת להבין , מה באמת אני שווה.....
בבקשה תעזרו לי אנשים... אני באמת כבר לא יודעת איך לצאת מזה ולהשתחרר...
אוהבת אותכם המון, ליהו'ש...
אני מבינה מהמכתב שהבעיה מאוד מציקה לך.
תיראי קודם כל זה שאת מבינה את הבעיה שלך ומוכנה להתמודד איתה זה מאוד חשוב, וזה יעזור לך.
בשלב ראשון את צריכה לשאול את עצמך ממה אני כל כך מפחדת?
אחרי שתביני ממה הפחד שלך בעצם נובע, תוכלי "להשתחרר" מהדברים שהיו ביסודי והדרך להשתחרר היא פעם אחת לעשות את מה שכל כך קשה לך.
מישהו מחזר אחריך והוא מוצא חן בענייך?למה לא לנסות להתקרב אליו? הרי את יודעת שאת ילדה יפה, ואת אוהבת איך שאת ניראת והכל. לא יקרה שום דבר. ואני בטוחה שאת גם ילדה יפה מבפנים.
ברור שכשמתחילים איתך נמשכים ליופי החיצוני, אך שיכירו אותך יגלו את היופי הפנימי שלך. אבל את צריכה לתת לאותם אנשים להכיר אותך.
מה שהיה ביסודי לא יחזור. אנשים משתנים. כמו שאת השתנת והפכת לילדה יפה ואהובה גם סביר להניח שהילדים מהיסודי השתנו והתבגרו יותר.
השינוי צריך להתחיל בזה שתקבלי אומץ. את צריכה להעריך את עצמך יותר. כמו שאת מסתכלת במראה ואומרת לעצמך "אני יפה", את צריכה להסתכל במראה ולהגיד "אני יפה גם מבפנים", ושאנשים אחרים יגלו את זה תביני מה מוצאים בך.
בהצלחה!
אור
מסכימה מילה במילה אם התגובה שמעליי.. 😊
אהני חושבת שהביטחון לא קשור למראה...
כי גמאני אני ילדה ביישנית מאוד...ועד אמצע ח' (אני עולה לט') המצב שלי היה גרוע בידיוק כמו אצלך...וגמלי מאוד קש להפתח לאנשים מאוד יותר מידי ואין לי איך לעזור לך...
רק רציתי שתדעי שאת לא לבד...
הבעיה שלה זה לא המראה. הבעיה שהיא לא מעריכה את עצמה מבחינת האישיות שלה בגלל זה היא לא מבינה מה בנים מוצאים בה.
תודה אור מאמי שהגבת ועזרת 😉
אבל זן בדיוק הבעיה שלי...
בסדר, אני יודעת שאני בנאדם טוב, שאני נחמדה, חמודה והכל...
אבל אני מפחדת שאף אחד לא יגלה את זה... חוץ מכמה ידידים והחברות הכי טובות שלי והכי קרובות אליי שכבר מכירות אותי וידעות איך אני...
לא יודעת, כשמתחילים איתי, ומתחיליל לדבר איתי תמיד אין לי מה להגיד בחזרה...
אני לא יודעת מה לענות, אני מפחדת לומר משהו מטומטם...
QUOTE אהני חושבת שהביטחון לא קשור למראה...
כי גמאני אני ילדה ביישנית מאוד...ועד אמצע ח' (אני עולה לט') המצב שלי היה גרוע בידיוק כמו אצלך...וגמלי מאוד קש להפתח לאנשים מאוד יותר מידי ואין לי איך לעזור לך...
רק רציתי שתדעי שאת לא לבד...
חח כן, זה באמת קצת מעודד אותי לדעת שאני לא לבד במצב הזה..
אני בטוחה שיגלו את זה!!! זה משהו שמגלים ישר... את חייבת להאמין בעצמך.
אם תאמיני בעצמך ותכניסי לך לראש את גם תשדרי את זה כלפי חוץ.😊)
את לא צריכה לפחד
אפילו אם תגידי משהוא מטומטם זה לא נורא בפעם האה תגידי משהוא יותר טוב
אבל יבוא אלייך ניסיון ואהייה כבר יותר קל לדבר איתם
זה כמו בכל דבר כשבן אדם מתחיל לכתוב האותיות הראשונות יוצאות לו ממש מחוארות,אבל כמה הוא כןתב אותם יותר הם נהיים יותר ויותר יפים.
חח טוב אני אנסה!
תודה על זה ששיפרתם לי את המצב רוח! 😊
אוהבת אותכםםם!!!! 😊
שמחה שהצלחנו לעזור!!😊)
תעדכני!!
קודם כל יא מהממת שכמוך אתמוכנה להסביר לי למה אין לך ביטחון עצמי?
איזה בחור אידיוט יעזוב אותך לבד??
מהיכרות הקצרה שלי איתך למדתי שאת בן אדם מקסים וזה מה שאת צריכה לדעת..
יופי חיצוני זה יופי חולף.. הפנימיות היא שקובעת למרות שאני בטוחה שאת גם מהממת!!
אז צאי מזה אני מבטיחה שעוד יהיה לך המון מעריצים..
אוהבת המון.. מורן! 😉
אני מסכימה עם אור מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תראי מאמי הבעיה שלך מאוד דיברה אליי כי גם אני הייתי ולצערי עד עכשיו כזאת...
אבל חוסר ביטחון זו הרגשה האמת טיבעית...מקווה שזה יעבור לך ותוכלי להתגסר
לאב יוו מיכליי=] 😉
