לא שואלת כבר למה.. זה פשוט קורה אני יודעת.. זה אלוהים או הגורל או פשוט דרך החיים..
ל=ב=ד
כל כך לבד בלי שאפחד מבין או שומע.. בלי שאפחד בא ושואל.. בלי חיבוק.. חיבוק- כאילו מה רציתי חיבוק.. רק להרגיש אוהבים אותי שאני לא ל=ב=ד אבל אני כן כל כך לבד עד שזה כואב ..
המוזיקה על הכי גבוה שלא ישמעו אותי בוכה.. ב=ו=כ=ה זה הגורל שלי.. והדמעות יורדות ויורדות אך נשארות בפנים בלב וצורבות כל פעם מחדש.. זולגות על הלחיים מתמססות ספי כמו שאני מתמוססת לידך ולידו..
אני מרגישה כל כך רע!! כל כך לבד! כל כך- כל כך..
--ושוב השיר מתנגן ואני שוב בוכה, כמו אז בפעם הראשונה ששמעתי אותו.. הוא מזכיר לי אותך.. ואותי.. ואת הדמעות והסבל.. את כול מה שקרה--
כבר לילות את לבד לא נרדמת
את החושך כובשת דמותו,
כל מילה בלעדיו כמו אילמת
וגופך מבקש לחוש את גופו
הירח מאיר את האופק
ואת שוב אל החוף מביטה
הגלים מתנפצים כמו דופק
שפועל בגופך שהוא איתך
את בוכה בלילות
לא מפסיקה לקוות
את פותחת דלתות
שבמהרה נסגרות
את שבויה בצילו
ושוב יוצאת לקראתו שיבוא
אין לך למה לחכות
והלילה ארוך כמו נצח
הדמעות מכסות את הכר,
בליבך הכבוי יש רק פתח
שנסגר למשמע קולו המוכר
החדר הופך כ"כ קר
עכשיו זה נגמר
ובכלל לא נשאר מה לומר...
ל=ב=ד
מילה קטנה בעלת משמעות גדולה!!
נתתי לך את הלב שלי ואני עדיין מחכה שתחזיר לי אותו...
אני לא יודעת אם שכחתי או לא שכחתי כי הכל מזכיר לי אותך.. ואותו..
אבל די!! נ=ג=מ=ר! אתה שלה, לא שאי פעם היית שלי.. רק נגיעות קטנות מדי פעם חיוכים מבטים מצידך, ומחשבות אין סוף מצידי..
מ=ב=ו=ל=ב=ל=ת
למה? למה? אני שואלת למרות שאסור למרות שאין תשובה למרות שאין מי שיענה לי! ללב שלי שכל כך כואב.. מבולבל.. לבד.. לא יכולה יותר נמאס לי!!
א=ף א=ח=ד ל=א י=ו=ד=ע מ=ה ע=ו=ב=ר ע=ל=י
אני רק סותמת.. לא אומרת כלום.. מחכה שישאלו בשביל לא לענות.. וגם שיכולתי לא דיברתי על זה.. על המצב שלי על ה=ל=ב=ד שלי!
נ=מ=א=ס שהכל מושלם אצל אחרים.. או בעצם שהכל לא מושלם אצלי!!
ל=א חושבת על למות, לא רוצה! לא מתכוונת בכלל לדבר על זה.. אבל הוא.. הוא כן..
--המזגן על 12, אולי אני מקפיאה את עצמי למוות?--
שוב פעם.. אני מבולבלת- לא מצליחה לחשוב על מה שאני רוצה.. אותו או אותו מבולבלת.. אולי אני לא מחליטה כי אני מפחדת- מפחדת לטעות, או אולי כי זה לא משנה- לא משנה כי הם גם ככה לא שלי בכלל לא! אף אחד מהם.. אפעם! או שאולי אני החלטתי כבר- החלטתי שאני אוהבת את ר' זה מה שהלחטתי אני יודעת.. זה מה שהרגשתי אבל למה עכשיו שוב הכל חוזר אליי?! למה? אני הדחקתי את הרגש אליו לגמרי! אני לא אהבתי אותו! אני הייתי בטוחה! אז למה עכשיו אני ככה? למה? למהה?? שוב השאלה המפגרת הזאת, שוב אני שואלת מחכה לתשובה..
ה=ס=ק=ת=י שכל מה שקשור אליו הוא רע!! > לא מתאהבת בר' אולי הכל היה שונה.. ואולי לא.. אולי זה בכלל לא יזיז לו.. כאילו שהוא יכול לאהוב אותי.. בעע עליי!! למה עשיתי את זה?! למה התאהבתי בו?! עכשיו רע לי.. אני חוזבת שהוא חושב עליי אבל הוא לא חושב עליי... ואני לבד.. ושאני רואה אותו -- וזה לא קרה מתחילת החופש בערך-- עוברת בי צמרמורת- צמרמורת כזאת שרק אם אתם חושבים אליה אתם מרגישים אותה.. צמרמורת של א=ה=ב=ה
תמיד כשאתה בא
אני טיפה יותר
יודעת שאסור
אבל זה לא עוזר לי
לא עוזר
כשאתה בא
אני שומרת מחזיקה
עד שהכל עובר
אני יודעת למה באת
ומה אסור שייאמר
תמיד כשאתה בא
אני טיפה פחות
מרוקנת מעצמי
אבל שומרת עוד כוחות
כשאתה בא
אני נופלת בגללך
אני רוצה לבכות
אני יודעת למה באת
ומה אסור לי לצפות
אולי אצליח יום אחד לצאת
אולי תראה בי מה שאני באמת
אולי אצליח יום אחד לצאת
אולי תראה בי מה שאני באמת
תמיד כשאתה בא
אני כאילו קצת
יודעת שאסור
אבל כבר לא אכפת לי
לא אכפת
כשאתה בא
אני כאילו מוכנה
לקום להיעלם
אני יודעת למה באת
ומה אסור לי לדמיין
אולי אצליח יום אחד לצאת
אולי תראה בי מה שאני באמת
אולי אצליח יום אחד לצאת
אולי תראה בי מה שאני באמת
אולי אני מתגעגעת לכל התקופה הזאת.. שהיית רואה אותך כל יום..שהיית מתייחס אליי.. אולי אני מתאהבת בך שוב.. כאילו שלא הספיקלי פעם שעברה.. אני כותבת לך מילים ומוחקת אותם.. וכותבת אחרות.. שטותיות שלא קשורות למה שאני מרגישה אלייך..
מה שבטוח שאני לא מתגעגעת אלייך החלטתי, הנתי זה לא אלייך אני מתגעגעת זה אליו.. באמת אוהבת! אז למה אני מבולבת כל כך? למה? למה אני בוכה עכשיו? בלי הפסקה? בלי רעש? למה הדמעות סתם זולגות?
שוב זה קורה לך, את נהיית עצובה
הדמעות בעיניים יורדות בלי הפסקה,
תני סיכוי לעצמך להתאהב שוב מחדש
תשכחי אותו, כי ממך הוא כבר שכח.
בדמעות את לי סיפרת איך אותו את רק אהבת
לך מבטיח נערה, בטוב וגם ברע
שאהיה כאן לידך, תמיד לעזרתך
בליבי יש פינה ששמורה לך ילדה.
את לימדת אותי לחייך גם כשכואב
אז מדוע את עכשיו לא נלחמת עם הלב
אפילו שהלב כואב, כי הוא אותך כבר לא אוהב
אל תלכי אחריו כי זה רק יכאב
בדמעות את לי סיפרת...
לפעמים את שותקת, סגורה עם הכאב
אל תהיה עצובה , מלאך, אף אחד לא שואב שבלב תבכי
נשמה שלי, תביני שהזמן הוא התרופה
לעולם, לא נבין את סודות האהבה
מביט, על הדמעות, לבד, הם יורדות
אני תמיד אהיה לך לידיד, לעת צרה
בליבי תמיד יש פינה, תמיד היא מחכה ושמורה
אני המלאך שישמור עלייך לעולם אל תעזבי, תהיה חזקה....
מתי יהיה לי טוב?
אני צריכה לצאת, ולמצוא את המישהו שייתן לי הלרגיש אני לא לבד.. לא לבד כמו עכשיו..
לבד עד דמעות.. עד כאב.. עד הרצון למות הרצון לא להתאהב..
אולי? אולי הלבד שלי זה בלעדייך?
כבר לא יודעת מה אני מרגישה!! כבר לא יודעת מה קורה לי!
ק=ר=א=ת=י
קראתי מה שכתבתי בבלוג.. לפני דיי הרבה זמן.. האמת שאת החלק הסופי שבו האתהבתי ב-ר' ושכחתי אותך לא כתבתי אבל את ההתחלה כן.. ואולי זה החזיר לי את הרגשות אלייך? ואולי זה םשוט גרם לי לחשוב- לחשוב על אם באמת שכחתי אותך..
אני יודעת.. ה=ר=ג=ש=ת=י, הרגשתי בפנים כאילו הלב שלי חוזר למצבו הקודם, שלם- בלי שום כאב.. באותו הלילה באמת הרגשתי ככה.. שהייתי איתו




