תולי מתי את ממשיכהההההה ?
אני במתחחחחח !!!
אני חשבתי שאני לא יצתרך לחכות להמשכים....למה התחלתי ליקרוא הכל רק אתמול...
ואינה אני פהה מיתחנננתתתת להמשךךךךךךךךךךךךך אני לא יכלתי להפסיק לקרואאא..
וואי נלטי באשמתךךך אני לא זזה מהמחשב כל שעה אני ניכנסת לראות
עם כתבת המך או לא....פליזזזזזזז תמשיכייייייי 😊
פיייייייייייייייייייי 29 תגובות ישששש לייי..
ורק מ-3 בנות יש פעמיייםם!!
איזה כיפייייייייייייייייייייי =)
אני מכינה לכם עכשיו המשכוששש! ואני מקווה שיצא מספיק ארוך~!!
"אה זה כבר לא משנה עכשיו, יאללה למטה!" היא אמרה ונתנה לי מכה בתחת כדי שאני ירד..
אני בטוח שזה היה כן משנה,
אני בטוח שהיה לה מש'ו חשוב להגיד לי,
אבל רק המחשבה שמורושש למטה גרמה לי לשכוח מכל זה,
ירדתי למטה, כשרונה אחריי,
ושניה לפני שכבר הייתי בסלון,
שניה שראיתי מי נמצא בו,
רונה עצמה לי תעיינים,
"הנה זה מגיע!" היא אמרה וכולם השתתקו,
"3"
"2"
"1" היא צעקה בקול רם,
"0" היא צרחה והורידה את ידיה, אחריה באה עוד צרחה,
"הפתעהההההה" נשמע מכול עבר,
שפשתי את עייני, מנסה לראות מי מסביב,
מנסה לראות איכשהו,
הייתי כמה שניות בחושך ופתאום לעבור לאור ~ טיפ טיפה קשה!
העיינים נפקחו והבטתי סביב,
אורטל, יוסי, רונה, עידו, תהילה, ליגל, תומר, בן, הילה, גיל, אגם, אביתר, יובל, שירלי, שובל, אלי,
פשוט כל החברה שלי ישבו ועמדו שם בתוך הסלון.. הייתי ממש מופתע,
הבטתי סביב, מנסה לראות עוד פרצוף,
עוד פרצוף שלא ראיתי בסבב הראשון,
עברתי אחד אחד ולפתע ראיתי,
שם בקצה הסלון,
את אושרי,
'רגע אבל אושרי לא קשור לאפ'חד מהחבר'ה פה! מה הוא עושה פה?!' חשבתי לעצמי,
אבל לאט לאט המחשבה כבר התרחקה,
כי רק את מוריי לא ראיתי,
רק מורי לא עמדה בין כולם,
"טוב אושרי אין זמן להביט בנו מותק!" נשמע פתאום קול, הבטתי לעברו,
הבטתי למי שקטע לי תמחשבות, הילה, זאת היתה הילה,
ואני לרגע חשבתי שמור תופיע,
"מה מה?" שאלתי לא מבין, "לאן אתם ממהרים? למה באתם כולכם?" שאלתי במהירות,
"למה באנו??" פתאום קפץ תומר, ואביתר הגיע בצעקה אחריו,
"אירגנו היום מסיבה, ואתה מצטרף אלינו" הוא אמר ודפק חיוך,
לא הבנתי מה השמחה,
לא עניתי לו חזרה,
הבטתי סביב, גם אגם היתה מאושרת, מחייכת,שמחה,
הבטתי על אושרי,
"ו.. אתה?" אמרתי והשארתי תמבטים שלי תקועים בו,
"אמא שלך הזמינה אותי להכיר תחבר'ה" הוא אמר וחייך,
"הוא אחלה!" אמרה רונה שישבה לידו,
"איפה מצאת אותו?" היא הוסיפה,
'איפה! באמת שאלה טובה' חשבתי לעצמי,
"בבית קברות!" אמרתי בשקט והורדתי את ראשי,
"בב..י..ת ק..ב.ר..ו.ת? למה?" שאלה תהילה,
כול המבטים הופנו אליי, ואחר כך אל אושרי,
"סתם סיפור אישי" אמר אושרי וניסה לסגור את העניין,
אבל החבר'ה לא עזבו אותו,
לאט לאט עוד ועוד ילדים התעניינו באיך נפגשנו? מה אני עישיתי שם? מה הוא עשה שם?
ולגמרי שכחו מהמסיבה - וטוב שכך,
חודש עוד לא עבר מאז העלמות והם שמחים כאילו כלום לא קרה,
אושרי לבסוף סיפר להם,
הבטתי בו, הדמעות עמדו לו בעיינים,
עוד שניה הם יצאו לו,
אבל עם קצת מאמץ הוא סיים תסיפור,
כל החבר'ה היו במבטים עצובים,
כל החבר'ה שעד לפני רגע היו שמחים ומאושרים, שעד לרגע רצו ללכת למסיבה,
שבשלושה ימים האלה, שלושה ימים אחרי השבוע שמור נעלמה הם צחקו והתנהגו כרגיל,
פתאום הם עצובים, מהסיפור שלו,
ממיש'ו שהם לא מכירים,
נגעלתי מהם,
לא רציתי לראות אפ'יד,
איך? איך יכול להיות,
הם כאלה רשעים! אחרי מור, אחרי מור הם לא נראו כאלה עצובים,
אחרי מישהי שהם מכירים שנים, לא אכפת להם,
לא ממנה, לא ממני,
אפילו לה, לאותה אחת, לידידה "הכי טובה" עלאק, לאותה אחת החברה "הכי טובה" עלאק,
לא אכפת לה,
זה כבר גרם לי לשנוא אותם, לשנוא את אלה שעד לא מזמן קראתי להם חברים,
כל העצב חזר אליי, הדמעות הפעם לי עמדו בעיינים,
כל כך רציתי לבכות,
כל כך רציתי להשבר שוב לרגע,
כל כך רציתי את מור לידי,
אבל לא נתתי להם לראות את זה, עם להם לא אכפת מהכול, אין צורך שיהיו צבועים לרגע,
עזרתי כוחות, מעט מעט כוחות, כדי לדבר,
לדבר בלי דמעות,
"אני רוצה שתלכו!" אמרתי להם והפסקתי את כל הדיבורים, כולם השתתקו והביטו בי,
"למה?" שאלו פה אחד כולל אושרי,
"ככה!" עניתי, "פשוט תלכו" הוספתי והם התחילו להביט אחד בשני, "נווו" צרחתי עליהם,
לא מבינים, לא שואלים, פשוט אחד אחד קם והתחיל לצאת מהדלת,
רק אושרי, רק אושרי נשאר שם,
"גם אתה!" אמרתי והורדתי את הראש,
"מושיקו?" הוא קרא לפתע, לא עניתי לו,
סבבתי את גבי ועליתי לחדר,
"אושרי אתה בא?" שמעתי את אחד מהילדים צועקים לו, אבל לא שמעתי תתגובה,
הייתי כבר בחדר,
סגרתי את הדלת ונשכבתי על המיטה,
ואז נשברתי,
צעקתי לתור הכרית, בכיתי, הדמעות נפלו עליי, זלגו מתוך עיינים,
הלב כאב, הראש והבטן יחד, כל הגוף כאב, כל הגוף בכה, כל הגוף הרגיש את החיסרון,
"מושיקו?" נשמע לפתע קול,
ויד רכה ומלטפת ליטפה את ראשי,
עם הציפה הדקה, ניגבתי את עייני, והרמתי את הראש,
הבטתי,
(אל תחשבו שזה רק כדי שתחשבו שיש המשךך ארוך - או כדי להגיד לכם שיצא המשך ארוך!!)
אל אותה דמות שהביטה בי,
וראיתי את אושרי, יושב לידי, עם חיוך קטן על הפרצוף,
"מושיקו תקשיב רגע" הוא אמר ולא עניתי לו,
"תנגב רגע תדמעות ותפסיק לבכות!" הוא אמר, או יותר נכון פקד עליי,
ניגבתי את הדמעות וכבר לא יכולתי לא לענות,
"להפסיק לבכות?? זה מה שאתה רוצה שאני יעשה,
אתה רוצה שכמו כולם אני ישכח את מור כאילו לא היתה? כן?? תענהההה לייי..
לשמוח כמו כולם,
כמו כל האלה שהיו פה, שקראו לעצמם עלאקק חברים,
שבוע!! שבוע רק עבר מאז והם שכחו הכול, החברה הכי טובה שלה, החברה הכי טובה שלה כבר לא אכפת לה,
למועדון הם רוצים לצאת, שילכו לעזאזעל" פשוט צרחתי, צעקתי, הוצאתי את כל מה שהיה לי,
כל מה שהתאסף בתוכי בכמה דקות האחרונות,
ואושרי רק הביט בי, "תוציא את הכול, אני כאן בשביל זה" הוא אמר והדמעות שוב יצאו,
שוב נשברתי,
הרגשתי שוב שהוא כמו אמא, כמו חברה, כמו ידידה טובה,שמנחמת, שמרגיעה,
שכאן לצידי,
אחרי כמה דקות של שקט, של דמעות שיצאו ללא קול,
"מושיקו אתה חייב.." התחיל לומר אושרי אבל קטעתי אותו, "דיי נו אתה לא מבין! אני לא יכול!" אמרתי ושוב הרגשתי,
שוב הרגשתי שהוא כמו הפסיכולוגית ההיא, כמו החבר'ה, כמו אגם, כמו אמא, כמו אורלי, כמו כולם!
וואיייייייייייי
נתלייייייי
איזהה פרקקק מרגששש
מהמםםםם
ארוךךךךך
עצובבבבבבב
יפההההההההה
מהמםםםםםם
איןן לי מיליםםםםםםםם
אהבתיי ביותרררר
כמההה מוכשרתת אתתת
יכולההה להיות?
תעני לייייי
כיי אני לאאא מעקלתתתתתתת
אתת רושמתת כ"כ יפהההה
כ"כ אמיתייייייי
כ"כ מציאותי...{חס וחלילההה}
ישששש לךך כישרוןן עצוםםםם
ענקקקק
גדולללל
שאניי כ"ככ אוהבתתתתתת
תמשיכייי ככהההההה...
כי זהה מושלםםםםםםםםםםםם
מעלףףףףףףףףףף פשוטט...
שימייי המשךךך ומהרררררר...
אוהבת מלא מלא..
מוואההה ענקית...
סתיוו'שששש=]]
יאוווווווו באלי לבכותתתתת
נו שימצא ותה כבר
זה יותר מדי זמןןןןןןןןן
המשך דחוףףףףףףף
QUOTE (הילדה_והאגדה @ 28/08/2005) וואיייייייייייי
נתלייייייי
איזהה פרקקק מרגששש
מהמםםםם
ארוךךךךך
עצובבבבבבב
יפההההההההה
מהמםםםםםם
איןן לי מיליםםםםםםםם
אהבתיי ביותרררר
כמההה מוכשרתת אתתת
יכולההה להיות?
תעני לייייי
כיי אני לאאא מעקלתתתתתתת
אתת רושמתת כ"כ יפהההה
כ"כ אמיתייייייי
כ"כ מציאותי...{חס וחלילההה}
ישששש לךך כישרוןן עצוםםםם
ענקקקק
גדולללל
שאניי כ"ככ אוהבתתתתתת
תמשיכייי ככהההההה...
כי זהה מושלםםםםםםםםםםםם
מעלףףףףףףףףףף פשוטט...
שימייי המשךךך ומהרררררר...
אוהבת מלא מלא..
מוואההה ענקית...
סתיוו'שששש=]]
=]]
ווואאאייי נטליייייייי פליזזזזזזזז פליזזזזזזזז אבל פליזזזזזזזזז המשך!!
את חייבת אחר כך לאסוףף הכל ולעשות מיזה ספר את יכולה לעשות מיזה!!
את פשוט מוכשרתתת ברמותתת מטורפותתתתתת!!!!!!!!
המשךךךךך דחוףףףףףףףףףף 😊
QUOTE (הילדה_והאגדה @ 28/08/2005) וואיייייייייייי
נתלייייייי
איזהה פרקקק מרגששש
מהמםםםם
ארוךךךךך
עצובבבבבבב
יפההההההההה
מהמםםםםםם
איןן לי מיליםםםםםםםם
אהבתיי ביותרררר
כמההה מוכשרתת אתתת
יכולההה להיות?
תעני לייייי
כיי אני לאאא מעקלתתתתתתת
אתת רושמתת כ"כ יפהההה
כ"כ אמיתייייייי
כ"כ מציאותי...{חס וחלילההה}
ישששש לךך כישרוןן עצוםםםם
ענקקקק
גדולללל
שאניי כ"ככ אוהבתתתתתת
תמשיכייי ככהההההה...
כי זהה מושלםםםםםםםםםםםם
מעלףףףףףףףףףף פשוטט...
שימייי המשךךך ומהרררררר...
אוהבת מלא מלא..
מוואההה ענקית...
סתיוו'שששש=]]
פשוט הוצאת לי את המילים מהפהההההההההההההההההההההההההההה
אין זהההההההה
היה כל כך מרגשששששששש
אני עוד שנייה בוכההההה
פהה
אמא זה כזה עצובבבבבבבבבב
אופי😢(((
נתלי
מושלמת שלי
יש בך כישרוןןןןןןןןן
פשוט עצוםםםםםםםם
כל כך מיוחד
כל כך יפה
כל כך נדיררררררר
וכל כך מושלםםםםםםםםםםםםם
אל תפסיקי לכתוב לעולםםםםם
כי כישרון
כזה לא רואים כל יום!!!!!!!!
יאאלההההה
מאמי
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייי
אני מחכההה
להמשךךך
מוואההההה ענקית
לובב יוו
מדהיםםםםםםםםםםם!
שיואווו כמה בן אדם יכול להיות כל כך מוכשר???
אמאאא!
זה כבר מפחידדדד!
תמשיכי זה מושלם!
ומאמי!
למה את כבר לא מגיבה לי לסיפור??
הגבת לי רק לפרק הראשון!
=(
מעציבב..
אני אשמח לראות תגובה שלך!!
יאללה בואי אני מחכה לך!
לאב יו!
-יפיתושש-
זה כזה עצוב אוףף 😢
המתח בסיפור הורג אותיייייייייי
אתר האהבה הישראלי