חחח תחליטו אתם איך לקרוא לזה..

דמעות, דמעות חונקות את גרוני, מטביעות את ליבי בים מלוח, מלוח יותר מים המלח-שורפות את נישמתי ומכרסמות בליבי.
אומרים שהעיניים זה החלון של הנשמה, ללא מגב, בלי המגע החמים של ידייך הרכות, בלי שתמחי את דמעותיי תוכלי לראות את ליבי הפצוע, שוטט דם..וסכין ארוכה נעוצה עמוק בפנים-פורסת אותו לשני חלקים-אחד שלי ואילו השני לנצח שלך, אחד אשר שומר על גופי חיי והשני אשר בילעדיו נישמתי ללא רוח חיים.
אך גם החלק אשר שומר עלי חי יש בו עוקץ, הוא מזכיר לי אותך בכל פעימה ובכל נשימה שאני נושם-הוא כמעט יוצא מתוך חזי בתקווה להתאחד אם החצי השני שלו אשר טמון עמוק מתחת לעורך הקטיפתי והרך ופועם לצד ליבך.
שפתי צמאות לנשיקות המתוקות והרכות שלך, אפי צמא לריח המשכר של שיערך, ידי מחפשות את מדע ידייך, גופך הן רוצות רק אותך אהובתי.
רגלי לוקחות אותי אלייך כל לילה בחלום אני רץ לעברך, נעצר מטרים ספורים ממך, מרחק נגיעה ממש, כמו בלילות מוכי הירח כאשר נדמה שפאשר לגעת בשמיים כך גם לי נדמה שאת כה קרובה אך האמת המרה היא שאת כבר דיי הרבה זמן כה רחוקה.
אני עומד מולך, לא מעז לקרוא בשמך, שם שאשא כל חיי לטוב ולרע, שם שחקוק בליבי לנצח, הפחד משתק אותי מלעשות את הצעד לקראתך, אני מפחד לפגוע בך כמו שאני עושה תמיד, מפחד עוד יותר להיפגע ממך, ויותר מכל הפחד לאבד אותך שוב, כמו ספינת מסע בלב ים אשר מאבדת את כוכב הצפון, היחיד שיכול להראות לה את הדרך לנמל מבטחים, היחיד שיביא אותה אל יעודה, כך גם את נישמתי, את הכוכב הכי זוהר בשמיים בישבילי כוכב שמדריך אותי בחיי ועוזר לי להתגבר על כל מכשול, אך הפחד שעננים יסתירו אותך ממני משתק את רצוני לצעוד את אותם צעדים.
נפגעתי, נפגעתי חזק, נפגעתי הרבה-נדחפתי לתוך מעגל של כעס תמידי, מעגל של אכזבה וייאוש, על כתפי יושב הסטן, אשר לוחש לי לאוזן בזמן כל שיחה איתך, בזמן כל פגישה איתך, שטן שנוא ולא רצוי אשר לא נותן לי לנשום, מסיכה אשר אני לא יכול להוריד, קרירות בלתי נסבלת, אני שונא להיות ככה אם הבן אדם הכי אהוב עלי על פני האדמות, אני רוצה להראות לך אהבה, לקחת אותך לגבים חדשים, לעשות אותך מאושרת, אך קשה לי להילחם בסטן הזה, אני צריך אותך נישמתי, צריך את עזרתך ותמיכתך, צריך את הקשבתך, מגע גופך, אהבתך האין סופית, רק כך אוכל לנצח את הסטן הזה ולהיות איתך אמיתי, להיות איתך מאושר.
איך אוכל לבטוח בך מחדש לאחר כל אותן תקוות שלא התממשו? כל אותן הבטחות שנשברו לרסיסים? איך אדע שלא יהיו עוד טעויות טיפשיות שמזינות את מעגל הכעס הזה?
אני רוצה להחזיק בך בין זרועותי, אם חיוך מתוק אשר לא יכול להסתיר את אהבתי העצומה אלייך,לדעת שאת האחת בחיי - שלא סתם את מגיע אלי לחלום בכל לילה ולילה, אני רוצה להתעורר מאותם הסיוטים בהם את הולכת לך יד ביד אם אחר, זונחת את אהבתינו, שוברת אותי כמו שבב עץ.
אני מתפלל לאלוקים שיחזיר אותך אלי ילדה, רעננה, אוהבת יותר מתמיד, מוכנה לתת את כולך למען אהבתינו, להקריב את חייך בישבילי ואני בישבילך.
כמו בן אדם אשר עומד לפני בוראו, שניות ספורות לפני שליבו פועם את פעימתו האחרונה כך גם אצלי עוברים חיי לנגד עיני, החיים השניים שלי, שאותם התחלתי ביום שבו התאהבתי בך, עד לפני שהכרתי אותך הייתי קיים, לאחר שהכרנו התחלתי לחיות, אני נזכר בכל החוויות, הטובות והפחות טובות שהיו לנו ואני רוצה להגיד לך שאני לא מצטער על כלום, ההיפך הוא, אני מודה לך על שפתחת את ליבך בפני, שהיית שלי, אפילו אם הגורל נתן לי אותך לזמן קצוב בלבד, את שלימדת אותי מה היא אהבה, איך זה להיות באמת מאושר, ומה זה שמחה עצב וגעגוע. תודה לך שגרמת לליבי להחסיר פעימה על כל שנייה איתך, כל מבט שלך, כל נגיעה ונשיקה.
אני מכור אלייך יותר מלסיגריות שאני מעשן, נושם אותך בכל שאיפה, רואה אותך לנגד עיני דבר ראשון על הבוקר, ומדמיין אותך בכל לילה לפני שאני נרדם.

אני אוהב אותך רעות, אם רק יכולת לדעת ולהבין כמה.
מדוע את לא יכולה להיות שלי ולעשות אותי לבן אדם הכי מאושר על פני האדמות?

חתום בנשיקה
לב