סטוץ - מי אמר אני ולא קיבל?
בחינה מעמיקה של היתרונות והחסרונות בתחום המין המזדמן. למה כן, למה לא וקודים התנהגותיים בסיסיים
מקור המילה "סטוץ" הוא מיידיש: אס טוט זיך.
פירוש המשפט הוא: קורה, מתרחש.
וזה לא משהו שצריך לעניין אף אחד, אבל חשבתי שיהיה נחמד להרחיב קצת את האופקים...
סטוץ למעשה הוא מפגש מיני לא מחייב בין שני פרטנרים שעיקר המשותף להם הוא משיכה מינית ומידת חרמנות מסוימת...
האקט אינו מחייב, ואינו מעיד על המשך הקשר.
והדבר היחיד שמקשר בין סטוץ לאהבה הוא האהבה לסקס.
למה כן?
דגשים חיוביים מנקודת מבט אישית או: "בשביל כוס חלב לא צריך לקנות פרה שלמה..."
מעולם לא הסתרתי את עובדת היותי תומכת נלהבת של הסקס המזדמן, החד פעמי והלא מחייב.
ולמה שנתנגד לו?
סקס ככלל, הוא דבר חיובי וטוב: הסקס הוא בריא לבריות, עושה נפלאות לגוף ולנפש ומשמח לבב אנוש.
הסקס – טוב ליהודים. (ולנוצרים, ולמוסלמים, ולכל עמי העולם...)
מי קבע שזה טוב רק אם אנחנו מצויים בעיצומה של מערכת יחסים זוגית מחייבת ומתמשכת...?
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה:
אתם לבד, נטולי פרטנר לחיים. לא בא לכם על קשר מחייב ולא מתאים לכם בכלל לאהוב מישהו כרגע.
אבל...
אתם חרמנים פחד!
מה, לא תעשו...?
בוודאי שכן!
מעבר לתכונה המרגיעה, המספקת והאנטי התאפקותית בעליל של אותו סקס מזדמן, הסטוץ טומן בחובו אלמנט מדהים של חופש!
בואו נחשוב על זה בהיגיון:
בסטוץ אין לנו שום מחויבות כלפי הפרטנר שלנו (למעט השילוש הקדוש: כבוד, הסכמה והדדיות, שזה באמת כלל בגדר ייהרג ובל יעבור!), מעבר לסקס אין לנו איתו שום דבר!
אנחנו לא צריכים להתאמץ ולהרשים בביצועים שלא יביישו אקרובט סיני מדופלם (אלא אם כן אנחנו רוצים להיחרט בזיכרונו של הפרטנר לעולם ועד. אבל... אם לא ממש איכפת לנו מהפרטנר ומן הסתם הוא לא ישמש אותנו באופן קבוע, מונוגמי ומחייב בעתיד, אז למה לנו?) הסקס הוא הרבה יותר כיפי כשלא צריך לעבוד קשה מידי, הרבה יותר קל למצוא מישהו חמוד ברחוב, לעשות לו קצת עיניים, להיכנס למיטה ולא לראות אותו יותר לעולם (נכון שנרצה להשתדל להשאיר רושם כזה שניזכר לטובה... אבל מעבר לזה - לא צריך לעשות כלום).
האדם הראשון (ואצל חלקנו גם היחיד) אותו אנו רוצים וצריכים לרצות הוא אנחנו! מובן שכללי הנימוס מחייבים לדאוג גם לצד השני. ונכון שצריך להיות בן אדם ולהתחשב בצרכי האחר, אבל בסטוצים זה לא בעדיפות הראשונה שלנו, וזה בסדר שזה ככה.
יתרון נוסף בסטוצים טמון בזה שגם אם הזמנו את המנה שלנו, אין שום סיבה שלא נמשיך להסתכל בתפריט, ואולי גם נזמין עוד מנה, או שנאכל במקביל במסעדות אחרות (זוכרים? אין מחויבות – כל העולם בכף ידנו!!!).
ובל נשכח את הריגוש שבעניין!
כל סטוץ הוא מין פעם ראשונה שכזו. אנחנו כל כך מתרגשים ונלהבים לקראת הזר והלא מוכר והריגוש הזה ממלא את כל כולנו, ובא לידי ביטוי בעוררות ובהנאה מינית מוגברות.
אנחנו לא יודעים מי הפרטנר הבא שלנו, וכשאנו כבר פוגשים אותו – אנחנו לא יודעים איך הוא במיטה.
ואז מתחילה לה מסכת הימורים, ניחושים, פינטוזים - כך שיוצא שגם אם הסקס היה לא משהו, זה עדיין היה מרגש.
לקיצורו של עניין –
אני יכולה לשבת כאן ולהמשיך ולמנות סיבות לטובת הסטוצים עד השמיים ובחזרה, אבל הנקודה העיקרית שלי היא כזו:
לאף אחד אין מונופול על הסקס – לא לנשואים, לא למחויבים ולא לחופשיים. סקס הוא לא פריבילגיה השמורה לזוגות בלבד, וחרמנות היא סיבה מספקת לקיום יחסי מין. נקודה.
למה לא? ניסיון נואש למצוא סיבות ששוללות...
אחרי שהעדתי על עצמי קבל עם ועדה כתומכת ואוהדת, קצת קשה לי לעמוד על השלילה שבעניין ובכל זאת אני מוצאת שסטוצים הם לא דבר שמתאים לכל אחד ואחת.
מה לעשות?
יש כאלה שלא בנויים לזה!
עם כל הקלילות והארחי – פרחי שמצטיירים מהדיון בנושא, קשה להתעלם מהעובדה שכשאנחנו עושים את זה, אנחנו מתמסרים לפרטנר שלנו ברמה מסוימת. באיזשהו מקום יש כאן סוג לא מבוטל של נתינה, של איבוד שליטה, של שחרור.
זה משהו שאנחנו לא מורגלים אליו ביום – יום, ובטח ובטח שלא עושים על בסיס קבוע בחיי השגרה.
באקט של יחסי המין יש מן האינטימיות, ולא כל אחד מסוגל לחלוק זאת בקלות עם אחרים, שלא נדבר על זרים...
ובגלל שאנחנו יצורים אנושיים בעלי תבונה ורגש, חלקנו מתקשים לנתק את כל התחושות הללו מהאקט הפיזי נטו, ובלית ברירה מצמידים לסטוץ תווית רגשית והופכים את האפיזודה לדבר בעל משמעות קצת יותר עמוקה משהייתה אמורה להיות.
ועם תיוג הרגש מגיעות גם התקוות הנסתרות שאולי יצא מזה משהו רציני ומהותי יותר,
ועם הציפייה מגיעה גם האכזבה כשזה לא קורה...
אז כן, חלקנו נעשים פגיעים יותר.
וחבל להיכנס לזה, אם בסופו של דבר ניסחף אל תוך מערבולות רגשיות שסתם יכאיבו לנו וישאירו לנו שריטה בלב (וגם אם זה סדקון קטנטון, לא חבל?)
יש בסטוצים גם משהו מאוד מנוון.
ההתרגלות ל"סצינה הסטוציונרית" מקהה במידת מה את הרגש.
אנחנו אלופים בלזהות את הזיון הבא שלנו, ולא שמים לב שאנחנו מאבדים בן זוג פוטנציאלי לחיים.
אנחנו כל כך עסוקים בלאהוב סקס וחופש שאנחנו שוכחים קצת לאהוב באמת...
אז מה בעצם אני אומרת?
סיכום קצר:כל דבר שאנחנו שמסב לנו עונג, אושר והנאה (כל עוד הוא חוקי, לא פוגע באף אחד ונעשה בהסכמה מלאה) הוא טוב לנו.
אבל כמו שסוד הרעל טמון במינון, כך גם במקרה הזה – יותר מדי זה כבר לא כל כך טוב....
ובגלל שהבטחתי, כמה טיפים למשתמש החדש (וגם לותיק שמאמין שתמיד יש מקום לשיפור):
קטעים נבחרים מרב המכר "ספר החוקים של הפיה":- בהגיעך למצב של סטוץ, יש מקום לתיאום עמדות עם הפרטנר המזדמן - הבהרת כוונות הדדית שמטרתה להדגיש את העובדה שאין לנו עניין בשום דבר מעבר לסקס.
- בלי מחוות אינטימיות של אוהבים. אם כבר נשארתם לישון אצל הפרטנר המזדמן (דבר שלדעתי הוא מיותר לחלוטין),אל תצפו לכירבולים,ליטופי אהבה באמצע הלילה,חיבוקי ופינוקים למיניהם. שמרו גינונים אלה למישהו מיוחד באמת.
- לא להרגיש מנוצל! הגענו עד הלום מסיבה מסוימת - מימשנו אותה ודי. בדיוק כשם שהפרטנר השיג את מבוקשו, כך גם אנחנו - העיסקה בוצעה כמתוכנן ואף אחד מהצדדים לא נשאר חייב.
- מוטיב הג`נטלמניות תופס מקום נכבד. נכון, זה היה רק זיון, אבל זה לא אומר שאתה לא יכול להיות בן אדם ולתת לפרטנרית הנחמדה את הכבוד המגיע לה (על כל ההשקעה וזה..).תתקשר למחרת, תגיד לה שנהנית. (שיחה בת דקה וחצי, לא יותר. מה כבר יכול לקרות? במקרה הטוב היא תגיד תודה ותחשוב שאתה מלך, במקרה הטוב מאוד היא תגיד שגם היא נורא נהנתה ותחשוב שאתה מלך...)
- והכי חשוב: שימוש באמצעי מניעה!!!בין אם הפרטנר נראה לכם "נקי" ו"בתולי" או סתם מישהו שממש בא לכם להחליף איתו נוזלי גוף – אמצעי מניעה ישמרו אתכם בריאים ויחסכו מכם דאגות מיותרות
http://forums.nana.co.il/Article/?ArticleID=191935&sid=60
