והנה הפרק להיום....
תגיבו בבקשהה!!!
מדווה שתואהבו =]]!
אך כשפתחתי את העיינים ראיתי מישהו עומד בדלת וזה היה...
יותר נכון זאת היית...שובל. ראיתי אותה והיא כולה לא הבינה מה קורה פה, אך ידעתי כשאני יצא מהחדר שלו היא תתחיל לנזוף בי.''ככה היא...''חשבתי לעצמי.
הזזתי את ויקי הצידה והתחלתי להיתלבש.מרוב שהייתי לחוצה לא יכולתי לסגור את החזיה אך ויקי עזר לי לעשות זאת.
''אני פה למטה ,יש לי דיבור איתך'' אמרה שובל וסגרה את הדלת אחריה.
-'' אני לא מאמינה '' אמרתי ''אני לא מאמינה,מה לא יכולת ליסוגר את הדלת?'' הייתי עצבנית והתחלתי ליצעוק על ויקי...
אבל הוא דווקא היה ממש רגועה לעומתי וכל שניה אמר''איזה גוף יפה יש לך,איזה יפה את''
''דייי ויקי זה לא מצחיק, אם זאת לא היית שובל וזה היה מישהו אחר אהההה? והוא היה מספר לעמית הכל?'' המשכתי ליצעוק כמו משוגעת....
-'' טוב תירגעי'' הוא קם אלי ותפס אותי בראש '' זה לא היה מישהו אחר וזאת היית שובל אז אל תדאגי היא חברה שלך טובה היא לא תוציא מילה'' אמר ונתן לי נשיקה עדינה על השפתיים.
-'' טוב אני צריכה ללכת'' אמרתי והזזתי אותו אחורה. היסתכלתי עליו פעם אחרונה וראיתי כאילו שהוא מרגיש שהוא אשם במשהו, כאילו מבואס קצת.
התקרבתי עליו שמתי את ידיי על כתפיו ואמרתי:'' אתה לא אשם, מיצטערת שצעקתי עליך ככה,אני מיצטערת'' ונישקתי אותו.
-''יופי אני מאוד שמח שאת חושבת ככה, אולי תישארי נילך לחדר של שון ודור נישב איתם רוצה?''
-'' וואלה מאמי הייתי מתה לבוא אבל אני לא יכולה,שובל מחכה לי,היא צריכה לדבר איתי על כל מה שקרה וגם בהזדמנות ניסע ביחד הביתה.
-'' טוב מותק ביי'' אמר ונישכב על המיטה...
-''ביי'' אמרתי ויצאתי מהחדר...
ירדתי מהר במדרגות וביינתים חשבתי מה שובל בכלל עשת פה בפנימיה.מה לה ולילדי פנימיה בכלל....
שיצאתי אל החצר ראיתי את שובל יושבת על הספסל ומדברת בפלאפון. שראת אותי אמרה ביי וניתקה . התיישבתי לידה רציתי לישאול אותה מה נישמע אך קטע את דברי ב:
-''את יודעת... ידעתי שזה מה שיהיה בסוף! אבל למה כשאת עם עמית??? אולי היית ניפרדת ממנו קודם?'' תאמת לא כעסה עלי כמו שחשבתי שתיכעס אבל ראיתי שהיא ריחמה על עמית.
-'' לא יכולתי,לא היתאפקתי מה אני יגיד לך?'' השפלתי את עייני בריצפה והמשכתי''אני לא נימשכת רבע לעמית ממה שאני נימשכת לויקי ואת יודעת את זה טוב מאוד.''
-'' כן את זה אני יודעת אבל...אבל מה עם עמית?'' שאלה
-'' מה איתו? הכל טוב.... הוא לא ידע מכלום... כאילו כלום לא קרה וזהו...'' אמרתי וחייכתי חיוך ממזרי. ידעתי שזה לא יפה ושזה לא בסדר לעשות ככה...אבל גם ידעתי שבגלל עמית אני לא הולכת לפספס את ויקי.
-'' מאיפה את כל כך בטוחה שהוא לא ידע מכלום?''אמרה וראיתי דאגה בעייניה.
-'' למה מה את תספרי לו?'' כעסתי קצת על השאלה הטיפשית הזאת שהיא שאלה...
-'' לא מה פתאום אני? את יודעת שאת יכולה לסמוך עלי... אבל אולי ויקי יספר?
-'' למה שהוא יספר?
-'' לא יודעת כדאי לסכסך ביניכם''
-'' דיי את יודעת איך ויקי, אם הוא היה רוצה אותי היה אומר לי את זה בפרצוף ולא מנסה לסכסך. הוא לא ילד קטן, וחוץ מזה הוא עם לינוי אז בטח לא ירצה שזה יוודא לה גם.
-'' אהההה נכון ''
-''ומה את עשית פה בידיוק,אם אפשר לישאול'' הסתכלתי על שובל שחייכה אלי בחיוך שאומר ''לא סיפרתי לך משהו'' וכמו תמיד אמרה בתמימות:''כלום''.
אבל אני מכירה אותה יותר מידי טוב ושהיא מסתירה משהו זה ישר כתוב לה על המצח.
-'' ספריייי מהר''!!
-'' טוב נו..... אממממממ אני... אני... יש לי משהו עם שון.
-''מהההההההההה'' צעקתי ....''דיי אני לא מאמינה!!! רצני? ממתי????? איך איך הגעת אליו בכלל''.
שון היה אחד החתיכים אצלינו בשכבה. גבוה שער שחור עיינים כחולות,שחום.
-''אמממ סתם מהמסיבה'' אמרה וראיתי אושר מציף את כל פניה..
-'' רגע זה רציני או שזה סטוץ''? שאלתי...
-''אמממ ביינתים אנחנו בשושו....כי את יודעת הוא עם מאי'' אמרה ואז ראיתי אותה מתבאסת...
-''וואייי נכון הוא עם מיא המכוערת הזאת מי'...איכס מה הוא עושה איתה... טוב אני בטוחה שהוא יזרוק אותה תוך יומיים שהוא יודע שיש לו סיכוי איתך'' ניסיתי לעודד אותה.
-''לא ניראה לי.טוב בואי בואי נילך הביתה'' אמרה...'' כי אני צריכה לקחת את אחי ב5 מהגן''
-''בואי ''אמרתי .קמנו מהספסל והתחלנו להיתקדם לכיון היציאה.
הגעתי הביתה ב עשרים ל5 וראיתי את רוי ונועה בסלון רואים טלויזיה.
-''היייי'' צעקתי להם וישר ניכנסתי למיטבח לקחת משהו לישתות. הייתי מתה מצמא.אף אחד לא ענה לי.... טוב תמיד זה ככה שרוי ונועה שקועים בטלויזיה. במקרר היה רק קולה ואשקוליות שזה שתי הדברים שאני הכי שונאת.הצצתי לסלון וראיתי ספרייט על השולחן. לקחתי כוס והלכתי לסלון . מזגתי לי קצת ושתיתי.
-'' איזה סרט זה'' שאלתי...אך עדיין אף אחד לא ענה לי.ניראה לי הם היו כל כך שקועים בסרט שאפילו לא שמו לב שניכנסתי.ויתרתי וניכנסתי לחדר.הוא היה קצת מבולגן אבל הפעם לא היה אכפת לי.... נישכבתי על המיטה והתחלתי לחשוב על איזה כייף היה לי עם ויקי. היסתכלתי בטלפון וראיתי 14 שיחות לא נענו... ו9 הודעת ניכנסות. כן כן זה היה עמית... אבל למי היה אכפת ממנו עכשיו.נירדמתי... חלמתי על ויקי ושקמתי ראיתי שכבר 7 וחצי בבוקר. אוייי איזה שינה טובה דפקתי... חשבתי לעצמי. היתקלחתי במים קרים, כדאי להיתרענן,אכלתי משהו שקטן התלבשתי,התאפרתי ויצאתי לבית ספר. בדרך ראיתי את שובל. דיברנו קצת והיא שאלה אותי אם אני מיתקוונת לספר לעמית מה שקרה אתמול ואני כמובן עניתי בשלילה. הגענו לבית ספר וראינו את כולם יושבים בחוץ בדשא... חיפשתי בעייני את סתיו כדאי לספר לו כל מה שהיה עם ויקי, אך לא מצאתי אותו אם כולם. גם ויק לא היה שם. ניכנסתי לשכבה כדאי לשים את התיק בכיתה שהתקרבתי דלת שמעתי ששתי בנים מנהלים שיחה מאוד מעניינת. התקרבתי עוד יותר וזהיתי את הקולוןת. זה היה ויקי וסתיו.... לא האמנתי למה שאני שומעת.... הרגשתי את עייני מתמלאות דמעות... ניסיתי לא לבכות אך לא היתאפקתי ואז דימעה מלוחה זלגה מתוך עייני...
המשך יבוא....
תגיבנו בובות אם אתן רוצות שאני ימשיך.....
אוהבתכןןןן המון!!!!!!! 😁
לאאאאאאאאאאא
למה עצרת בכזה מתח?????...
תמשיכי דחוףףףףףףףףףףףףףףף
מוואההההה
אמאאא
למה בכזה מתחחחחחחחחח?!?!1
אני רוצה המשךךך
עכשיווווווווווו
ברגעע זהההה
בתאלוששששש 😊
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
הממשךך דחוףף בובהה
בנות יש עוד תגובות?????
בקשה תגיבו זה מאד חשוב לי...
וההמשך מחר.... אוהבתכןןןןןן המוןןןן!!! 😛
המשךךךךךךךך
בבבקשה היוםםםםםםם =[[
ואת מוזמנת לקרוא תסיפור שלי:
אני אתה, אתה אני שנינו ביחד זה לא הגיוני..
בתאלוששש 😊
יאווווווו..... איזה מתחחחחחח.....
סיפור מהמםםםםםםםםםםם
המשך דחוףףףףףף
מואהה...שלי!
יאווווווו..... איזה מתחחחחחח.....
סיפור מהמםםםםםםםםםםם
המשך דחוףףףףףף
מואהה...שלי!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
דחחחחחחחחחחווווווווףףףףףףףףףףףףףףף
בתאלווווווש 😊
נוווווווווווווווווו
תמשיכיייי כבררררררררררר
בתאלווווש
התמכרתי לסיפוררררררררררר
תמשיכי מאמי
מוואההההההההההההה
בנות תודה על התגובות!!!!
הנההה פרק להיוםם!!
אוהבתכןןן 😊
הרגשתי את עייני מתמלאות דמעות...
ניסיתי לא לבכות אך לא היתאפקתי ואז דימעה מלוחה זלגה מתוך עייני...
לא האמנתי למשמע אוזניי.
אחד הבני אדם הכי יקרים לי בעולם הזה עושה לי דבר שלא הייתי חולמת עליו אפילו בחלומות הכי רעים שלי.
הרגשתי שהלב שלי מתחיל לכאוב כל כך והנשמה מנסה לצעוק אך לא מצליחה.
הרגשתי שאני עומדת להיטמותת ובאותו זמן אני מקשיבה לשיחה הכי נוראית שאי פעם שמעתי שהיית עלי ועוד מאחורי גבי.
-''דיי אחי אני לא מאמין!!! איך הצלחתתתת אני בשוק'' אמר סתיו והבנתי שהיה מאוד מופתע.
-''הצלחתי!חחחח מזה משנה איך...יש לי את הקסם האישי שלי''
-''וואייי ועוד על קטי!! אין אני לא מאמין... לא מאמין שככה היא נתנה לך''
-'' תאמין תאמין אחי...אמרתי שחבל לך על הזמן להיתערב איתי, טוב פעם הבא תדע זאת''
-''חחח כה אהה....אני לא מאמין על קטי! ועוד יש לה חבר''
-'' חבר זה לא קיר אחי...שבנות רואות אותי הן שוכחות הכל''
-'' כן אבל חבר שלה זה עמית. עמית בראונשטיין... מכיר אותו?''
-'' חחח מכיר מכיר... אבל אצלי זה לא יופי ,אצלי זה הקסם שלי שאף אחת לא יכולה לעמוד בפניו''
-''חחחח אולי באמת עם השגת את קטי...אז בטח את כל אחת תוכל.''
-''חחח אף פעם לא הייתי בטוח אחרת'' אמר והמשיך '' טוב אתה משיג לי את מה שדיברנו עליו....''
-'' כן כן בטח ...התערבות זאת התערבות ''אמר ויקי...''אבל אתה לא מוציא אף מילה לאף אחד על ההתערבות''
-''ניראה לך גבר... הכל בינינו''
עמדתי שם והרגשתי שאני מתחילה להיחנק....הרגשתי שאין לי אוויר.
הרגשתי שמישהו כל כך יקר לי בגד בי, בגד באמון שלי.
התחלתי להיגעל ממנו...הרגשתי צמרמורת של גועל עוברת לי בכל הגוף.
רציתי ליצעוק אך לא יכולתי להוציא אפילו מילה מהפה.
רציתי שמישהו יבוא ויעיר אותי מהסיוט הזה...
אך לאט לאט התחלתי להבין שזאת המציאות ושאני צריכה להיתמודד איתה כי רק אני אשמה במה שקרה.
שמעתי צעדים מאחורי גבי וניגבתי מהר את הדמעות.
זאת היית לינוי ,היתקדמה אלי עם חיוך מטופש שתמיד היה מרוח לה על הפנים.
''מה את עושה פה?'' התעניינה...
-''אמממ אני...אניי...'' התחלתי לגמגם ''אני מחפשת מפתחות של הבית
כי ניראה לי ששכתי אותם בבית ולא יהיה אף אחד שאני יחזור מהבית ספר'' אמרתי והכנסתי יד לכיס כדאי שתאמין ועשיתי את עצמי מחפשת שם משהו.
-'' אההה טוב ,תגידי ראית את ויקי אולי?''
-''וואלה לא'' שיקרתי...''אולי הוא בכיתה?''
-'' כן בידיוק באתי לחפש אותו שם'' אמרה ופתחה את הדלת של הכיתה איפה שהם ישבו.
ניכנסתי יחד איתה.
-''קטיייייי...מושלמת שלייייי....היתגעגעתי אליך'' אמר סתיו תוך כדאי שהוא קם מהכיסא וידיו פתוחות כדאי להביא לי חיבוק.
-''סתוייי יפה שליי'' בכוח הוצאתי את הצירוף הזה של שלוש מילים שפעם היו יוצאים מפי רק עם חום ואהבה.
בינתיים לינוי וויקי התחילו להימרח אחד על השני על השולחן ,
ואז הרגשנו שאנחנו מיותרים שם ויצאנו מהכיתה.שיעורי ראשון לא למדנו כי המורה לאזרחות לא באה וארבעת השעיורים שבאו אחרי עברו דווקא דיי מהר.
שעתיים אנגלים ושעתיים חשבון שתמיד ניראו לי כמו נצח ובגלל זה כל כך שנאתי את יום שלישי.לא יכולתי להיתרכז בכלום חוץ מהשיחה ששמעתי היום בבוקר.
כל פעם שהייתי ניזכרת בה היית עולה לי צמרמורת בכל הגוף והלב היה מתחיל לכאוב. הייתי כל כך מאוכזבת מסתיו שהיה כמו מלאך בשבילי כבר מאז שהיינו קטנים.
כל כך סמכתי עליו וככה הוא פגע בי.שהגעתי הביתה היה אחד ורבע.
לא היה אף אחד בבית. אמא היית בעבודה ,אבא נסע לאיזה משהו בירושלים דניאל רוי וקורל בטח עדיין היו בבית ספר.
ניכנסתי להיתקלח...לא יודעת חשבתי ככה איכשהו להיפתר מהמחשבות המעצבנות האלו על סתיו.
כשיצאתי מהמיקלחת היסתכלתי במראה וניגעלתי מעצמי.
למה עשיתי את זה...אני עם עמית והוא אוהב אותי והוא טוב אלי ואם עכשיו יספרו לו על כל זה הוא יפגע. התחלתי לרחם עליו ואז התחלתי לרחם על עצמי.
התחלתי להבין שאני בן אדם מיסכן. שיש לי תבן הכי מושלם בעולם והוא אוהב אותי וכל אחת היית מתה להיות איתו במקומי ...אבל אני לא מעריכה את זה וסתם פוגעת בו ככה.
ניכנסתי לאיסיקיו. ראיתי 9 הודעות ניכנסות ואחת מהם היית מסוני ידיד שלי :
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
''קטי יש היום מסיבה ב''הקרנף העזוב''רק מוזמנים תבואי! אני חוגג 16!!
אם את לא באה אין לך דיבור איתי ...זכרי .אוהבתך''
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
לא היינו ידידים הכי טובים אבל בהחלט היינו יוצאים יחד לאותם מקומום ועובדים ביחד למסיבות.
לא היה נעים לא ללכת....אבל בכלל לא היה לי מצב רוח.
שלחתי הודעה לעמית:'' עמית יפה שלי אני מיתגעגעת ....אני אוהבת אותך''.
ראיתי שהוא היה מחובר אך לא ענה לי...
''מוזר תמיד שהוא על פרח ירוק הוא על המחשב אז למה הוא לא עונה'' חשבתי לעצמי.
אחרי זה קיבלתי הודעה משובל:
שובליי שלי: קטי הולכים היום למסיבה של סוני ''בקרנף''?
אני:וואלה לא יודעת....
שובליי שלי: נו מזה לא יודעת? זה סוני מה את גנובה ....
שובל וסוני היו ידידים הכי טובים. ממש כמו אני וסתיו...שהיינו. אך אני הייתי בטוחה שסוני לא מסוגל לעשות לשובל מה שסתיו עשה לי.
אני: את רוצה שנילך?
שובליי שלי: כה ברור!!! למה לא בא לך???? את חיית מסיבות מה קרה?
אני:טוב יללה בואי נילך...
אהההה תעשי לי טובה בבקשה שלחי הודעה לעמית ותיראי אם הוא עונה לך.
שובליי שלי: שניה מאמי...
אחרי כה 2 דקות קיבלתי הודעה משובל
שובליי שלי:
AmiT^b: מה מותק?
ShOvALi=]:סתם לישאול מה נישמע..?
AmiT^b:אהה הכל מצוין מה איתך?
הוא ענה לה ולי לא..... דיי למה הוא לא מדבר איתי.
היתקשרתי אליו אך בפלאפון לא ענו לי.
היתקשרת הבית אבל אחותו הגדולה משי אמרה שהוא לא בבית.
איפה הוא יכול להיות חשבתי לעצמי.
אוףףףף...למה הוא לא מדבר איתי, למה הוא לא התקשר אלי היום או אפילו לא שלח הודעה באיסי.
ביינתים שובל שלחה לי הודעה
שובליי שלי: טוב בקיצור ב 11 וחצי אני אצלך תהיי מוכנה ...אחי מסיעה אותנו.
הדלתות ניפתחות ב 10 וחצי אבל יש לנו ארוחה אז אנחנו נבוא לשם ככה ב 12. יללה אני עפתי ב11 וחצי תהיי מוכנה.
עד 10 בערב בערך ניסיתי ליתפוס את עמית... באיסיקיו,בטלפון,בפאלפון,באולפנים איפה שהוא מיצטלם עכשיו לבגדי גלישה,באיסיקיו,מירק,מסנג'ר.
בכל מקום אפשרי אבל הוא לא ענה לי.
התייאשתי ואמרתי לעצמי שזהו ניגמר עכשיו הוא יחפש אותי כמו פעם.
ב 11 וחצי הייתי מוכנה וניראתי פצצה.
שמתי שימלה מיני של ארמני בצבע ורוד בהיר שבא כמו סטרפלז, באפלו ורודות. עשיתי פאן, היתאפרתי קצת והייתי מוכנה בול בזמן.
שמעתי מישהו צופר לי למטה היסתכלתי בחלון וראיתי תאוטו המדהים של ינון אח של שובל. לא יודעת מה החברה של האוטו אבל הוא היה בצבע שחור עם גג ניפתח.
הוא שם שירים על כל הווליאום ככה שלא יכולנו לדבר ופשוט נסענו מהר כדאי לא להגיע ב 1 בלילה. המצב רוח עלה ושכחתי מהשיחה ששמעתי היום בבוקר.
חשבתי לעצמי זהו להיתעלם מכל מה שקרה ולהיות עם עמית ולנסות לאהוב אותו. אך כשהגעתי למסיבה הבנתי שכלום לא יחזור להיות כמו קודם. ראיתי את עמית מיתמרח על....
המשךךך יבואאאא...
תגיבוווו בבקשהההההההה!!
מואההההה 😯
אמאאא
=[[
יש לי דמעות בעיניים..
איזה מזדיין הסתיו הזה..
איכסס..=[[
ועמית..הוא בטח נמרח על שובל או משהו כזה..😢
יאא וויקק..איכסס בנים מגעיליייםם..😢
עוד שנייה אני בוכה..איזה פרק עצובי..😢
מסכנה קטי..
בתאלווש😢
ותמשיכי מהרררר
ואווווו עכשיו קראתי את כל הסיפור..
ואיןןןןן.. אהבתי בטרוווווף..
רעיון מהמם לסיפור...
אז המשךךךךךךךך ומהררררררר..
מואהה..לילוש..=]]
