יפה לא יפה?...

זה ארוך אבל לדעתי שווה את זה בבקשה תקראו ותגידו את דעתכם זה חשוב לי מאוד


ילדונת… אם רק היית מבינה… אם רק היית מקשיבה, אז אולי גם את היית בוכה. אין אותו, ולא יהיה. היום זה נלקח… חמודה אני יודע זה לא קל… אני יודע שאת מרגישה כאילו העולם נפל… זה קשה אני מבטיח לך שזה לא קל… אך אולי הזמן יוכל להשכיח את מה שהלב אינו יכול קשה לך עכשיו להביט לשמיים ולהאמין שהוא שם… יש לך ספקות לבורא. אני מצטער ילדונת… מצטער שלא הצלחתי לחסוך ממך את זה. ילדה נשמה אם לב ענק,
שבו יש חור שחור ענק… חור שבו יש המון… המון דמעות וכאב… המון כעס ושנאה. שמישהו יבוא ויסביר לי איך ילדה כזאתי טובה עוברת תקופה כזאתי רעה?!...
פנים של מלאך, עיניים כחולות… שיער חלק שמנגיעה מנגן מנגינות… המבט המתוק, מלטף בעדינות כמו נגיעה של אביב… אך בפנים סערה… סערה שחורה עם הרבה דמעות והרבה שנאה… המון רע בתוך ים של טוב.
והשקט... השקט חונק...ולך הוא אומר: "אחח... ילדתי אם הייתי יכול לעשות משהו כדי לגרום לך לחייך הייתי עושה הכול... והכול רק בשבילך..." את יודעת שזה לא אשמתו...
את יודעת שזה לא החלטה שלו... אך את פשוט רוצה אותו פה... שיהיה איתך פה ויאהב ויגן... הגעגועים אותך הורגים...
ולתסכול אין מעצורים... כמו ילדה קטנה במרדף אחרי הלא קיים... מחכה לו שיחזור ואותך איתו ייקח... ילדונת אם רק הייתי יכול אותו להחיות... אך אין מה לעשות מה שהיה היה ואין פה דרך חזרה... אך תמיד תמיד תדעי שיש לך תמיד מקום חם בליבי שלי... קשה לך עכשיו להביט לשמיים ולהאמין שהוא שם… יש לך ספקות לבורא. אני מצטער ילדונת… מצטער שלא הצלחתי לחסוך ממך את זה. ילדה נשמה אם לב ענק, שבו יש חור שחור ענק… ילדונת אהובה האם הזמן יוכל באמת לרפא והאם באמת זה היננו נכון שהוא שם צופה??... בחיים לא נדע או נבין אך לפחות לזמן זה ננסה שלהאמין כי אסור לזרוק את התקווה... ועכשיו גם מעיני זולגת דמעה מרגיש אני איתך כאחד..והעצב מתפשט בגופי כמחלה... בואי ילדונת בואי אליי וחבקני חזק ככול שתוכלי ותכנסי את אהבתך אליי כי עכשיו אני מרגיש חלש מתמיד ועכשיו אני מרגיש את הגעגועים אוכלים מבפנים...
ולא קל לא קל בכלל... עזרי לי ילדה כי לליבי אין מוצא...
ואולי גם לא תרופה.. אך אולי גם אותו תוכל להציל האהבה... ומרגיש אני פתאום לבד בודד לי בלי אף אחד...
חבקיני ילדה ורפאי את פצעיי בעזרת אור ואהבה...
אך עכשיו מבין אני כי אינך יכולה, השחור עלייך השתלט ועכשיו את זקוקה לזה בעצמך...זקוקה לאהבה ואור שיצילו את ליבך הרך והאוהב מהעצב הבלתי פוסק... קשה לך עכשיו להביט לשמיים ולהאמין שהוא שם… יש לך ספקות לבורא. אני מצטער ילדונת… מצטער שלא הצלחתי לחסוך ממך את זה. ילדה נשמה אם לב ענק, שבו יש חור שחור ענק…
אז בואי ילדה בואי ושימי אליי את ראשך שכבי לנוח כי אולי שתקומי הכול יסתדר והכאב יפסיק להתאכזר... ונרדמו כך שניהם ושקם הזקן ראה למול עיניו אור חזק ומסנוור וכמעט שלא הצליח לפקוח עיניו הסתכל לאיטו וראה למולו את הילדה שוכבת לידו ללא רוח חיים שוכבת חיוורת פנים ודמעה שקופה מונחת על לחייה הקפואה... ורואה הוא מתוך האור שם אותה ואת אביה אוחזים יד ביד לבושים שניהם לבן וחיוך אל פניהם והאושר בוקע מעיניהם... מהלכים להם יחדיו אל תוך האין סוף... לתוך האור... ולאט לאט האור נעלם ואיתו האב והילדה... ולזקן העצוב חזר פתאום השמחה ובמקום לשפוך דמעות אל הבדידות..חזר אליו החיוך... והבין הוא שעכשיו הילדה מאושרת ושאיננו צריך להיות עצוב אלא שמח בשבילה...



אני יודעת שזה ארוך אבל לדעתי זה שווה את זה... מה דעתכם?...השיר הראשון שלי..
כתבתי אותו על דוד שלי (35)שנפטר מסרטן ועל הבת שלו ועל חבר של דוד שלי שתמך בה לכל הדרך...