אוקיי... זה מכתב שרציתי לשלוח ושאני רוצה לשלוח לחבר שלי ואני יישלח אבל אני רוצה שתגידו לי עם זה בסדר כאילו עם זה קריא וניתן להבין את זה.. כי לא ממש עברתי על זה המילים נשפכו לי על הדף.. וסורי על זה שזה ארוך אה ועוד משהו לא סיימתי אותו קשה לי קצת עם החלק הבא ואין לי גם את המילים המתאימות אז אני שמה פה בינתיים רק חלק תגידו לי איך זה אוקיי
אני סתם עכשיו יושבת וכותבת.. עם רק הייתי יודעת מה אני רוצה לכתוב על אכזבה או אהבה
אבל תמיד איכשהו אני מגיעה על לכתוב עליי על חיי אני מנסה להמשיך אבל לא מצליחה כי הדרך בפניי חוסמה אולי בהמשך יש תהום ולכן הלב חסם אותה.
אבל את האמת רציתי לספר לך מזמן אני יודעת שכבר עכשיו מאוחר ואמרתי לך מזמן שאני חייה בשקר ואתה מצטרף לאשלייה.
למה? למה לא? יש לי אשלייה מתוקה מתוקה היא יכלה להיות בגדר חלום שבדרך להתגשמותו אבל בדרכו עומד אשם תתפלא?
אתה שם כן אתה אהוב חשבת שלא תהווה לי מכשול.. אבל ליבך שומר הכול לעצמו לא מוכן להתחלק עם אחרים.. למה כל הסודות והחומות ולמה כל השקר הגדול שסיפרתי לך בהתחלה אולי כי בסך הכול רציתי לשחק איתך חשבת שאתה זה עוד בובה מהאוסף שלי שצבר תאוצה.
וואי אני ילדה דפוקה.. הבטחתי לעצמי לא לשקר בחיים לא בטוב ולא ברע אבל השקר הוא כאילו מושרש בתוכי זורם בדמי והוא החמצן שלי..
הסיפור על החבר היה סתם שטות רציתי לראות אם אתה אותי באמת אוהב או שסתם משחק אז אני מצטערת על כך זה לא פגע באף אחד כך לפחות אני מקווה.
לא הכרת אותי טוב אבל נתת לעצמך ליפול במלכודת של האהבה. האהבה שלך עליי הביאה את האהבה שלי כלפייך. כשאני חושבת על פעם על היום הראשון מהדד לי בראש מהדד לי בראש כל המילים שהיו מופנות כלפיי לא פעם ולא פעמיים ניסיתי לשחזר את הקיץ שעבר אבל בלית ברירה נטשתי את הרעיון כי כל זה היה זיוף לעומת הרגע המושלם שחיוותי שם.
האהבה שלנו היא לא כמו בסרטים מושלמת ורק עם ריגושים. האהבה שלנו אמיתית וכנה עם עליות וירידות והמון אהבה..
תתפלא.. מה אני מנסה לומר כל כך הרבה זמן אף אחד לא הבין. אולי הם לא מנסים אל תבטיח לי למרות שזאת סתם מילה שאתה תנסה להבין בשם האהבה.
מהצד כולם חושבים שהחיים שלי מושלמים מה חסר לי הם שואלים לא נותנים לי לענות וכבר עונים "כלום!" "כלום?" אני שואלת ואני מביטה אליהם עם דמעות בעיניים... "כן כלום, מה כבר יכול להיות חסר לך" "כלום" אני עונה והלכת בוכה..
אתה היחיד שמבין שכן חסר לי דברים בחיים ושהם לא כאלו מושלמים אבל אתה לא יודע למה הסיבה הזאת מוגכחת לעומת מה שעברתי עם מה שנקרא "החברים שלי"...
הם מטומטמים הם לא הבינו ולא מבינים שהם לקחו לי ת'דבר הכי חשוב לי בחיים...




