סתם מסר לאחת שאתם לא מכירים..לא צריכה שתגיבו על זה ..העיקר שהיא תקלוט:
היא לא הבינה,לא רצתה להבין......אבל היא ידעה אני בטוחה שהיא ידעה.
היא רצתה בכל כוחה להפנים שזה לא מה שהיא מרגישה.
אי שם עמוק בתוך תוכה...יש את הרגש הזה, הרגש שהיא מנסה להדחיק
הרגש שהיא אולי לא רוצה לחסוף
,הרגש הזה שאותה מפחיד
כי אולי בגללו יגיע הסוף.
סוף השיחות האלה שמתמשכות שעות
סוף הצחוק המתגלגל
סוף הידידות הזאת
שהיא לא רוצה שתתבטל
היא חושבת עליו בלי הפסקה
ושהוא רחוק היא מתגעגעת
אבל היא שותקת,לא אומרת מילה
למרות שהיא יודעת
היא זקוקה לו .....שיהיה איתה
היא לא יכולה בלעדיו
היא טוענת שהיא לא בטוחה
במה שהיא מרגישה עכשיו:
שהוא פשוט ידיד
כמו אח בשבילה..
אבל לא משנה מה היא תגיד
זאת אהבה
ואם היא תאמר שהיא מרגישה אחרת
סימן שהיא פשוט משקרת
את יכולה להכחיש כמה שאת רוצה=>זכותך
תשקרי לי,=>אבל לא לעצמך.
את מגדירה אהבה בתור אושר
אז קדימה
תתחילי לחשוב ביושר
ותלכי על....




