סיפור חייה של אור

פעם הייתה ילדה עניה יפה וטובה,קראו לה אור היא תמיד אהבה לעזור לאחרים, כשהייתה קטנה אמא ואחיה מתו מתאונה,ומאותה תאונה היא נהייתה עיוורת.כל השניים אביה שקראו לו פרנקו תיפל בה,ועזר לה לתפקד עם העיוורון שלה,היא הייתה גרה בעיירה וכל מי שגר שם אהב אותה מאוד.
אביה החליט לקרואו לה אור כי למרות העיוורון שלה היא תמיד הייתה מחייכת וצוחקת ומאז האסון שקרה ביום התאונה היא הדבר היחיד שנשאר לו,והיא הייתה אור חייו היא הייתה הכל בשבילו מאותו רגע.
בעיירה שלה היה אגם שאור תמיד אהבה ללכת אליו היא הייתה אוהבת לשמוע את רעש המים שזורמים מהמפל שזורמים ישר לאגם. היא הייתה יושבת שם שעות ובזמן שהייתה יושבת שם היא הייתה מתקשרת עם המים שתמיד הרגישה שמנסים לומר לה משהו איזה שהוא סוד אך אף פעם לא הצליחה לגלות מה הוא.לאחר שהייתה יושבת באגם היא הייתה הולכת ליואב הוא היה מלמד אותה כל מיני מקצועות והיה מלמד אותה לקראו ולכתוב למרות עיוורונה.הוא היה איש מבוגר שעל פניו היו צלקות ענקיות.הצלקות האלה ניהיו לו כי ביום התאונה הייתה שרפה וכל משפחתה של אור הצליחו להוציא מהשרפה חוץ ממנה ,אז הוא נכנס לתוך המקום שבו היה השרפה והציל אותה אך נשארו לו צלקות בפנים מהשרפה.ליואב היה סוד שאור לא ידעה והוא.....................

המשך יבוא.............