קטע שכתבתי..

היה לי משעמם וכתבתי קטע קטן.. רציתי לדעת מה דעתכם ואם מישהו רוצה שימשיך את זה לספור =\\
יצא סתם מעפן.. כתבתי עוד קטע בעבר אבל איבדתי אותו..

"טוק טוק" נשמעה דפיקה בדלת.
בדלת עמדו 2 שוטרים. "מי אתם, ומה אתם עושים פה?" שאלתי בטון גבוה ומפוחד. "שלום, אפשר להיכנס?" שאלו, "בואו בבקשה" עניתי. הם הלכו לכיוון הסלון והתיישבו. "עכשיו אתם מוכנים להסביר לי מה הולך פה?" שאלתי מפוחדת. "חמודה, ההורים שלך.. הם.." קטעתי אותם.. "הם מה?? מה קרה להורים שלי?" צעקתי. "בטיול שלהם, משאית התנגשה בהם, חמודה ההורים שלך. מתו" הם אמרו בעצב. "לאאאאאאאאאאאא אתם עובדים עליי.. לכו מפה.." צעקתי, והדמעות לא איחרו להגיע. נפלתי על הריצפה כמסרבת להאמין. דקל ירד מהצעקות שלי. "מה הולך פה?" הוא שאל.. "דקל הם נהרגו דקל אני רוצה אותם דקל" צעקתי. דקל היה אח שלי. "מה? מי נהרג?" הוא שאל. "ההורים שלך" השוטרים ענו. דקל התחיל לבכות וחיבק אותי. שנינו מתייפחים על הריצפה. פתאום דודה שלי ובעלה נכנסו לבית שלנו בוכים, ודודה שלי רצה לחבק אותי. "דיי חמודה שלי דיי" אמרה לי שהיא בוכה.
"אנחנו באמת מצטערים" אמרו ויצאו מהבית. מרוב שבכיתי התעלפתי. קמתי אחרי 5 שעות במיטה של בן דוד שלי, הרגשתי שמלטפים לי את הפנים. פתחתי את עיניי וראיתי את אלעד מלטף אותי. "איפה אני?" שאלתי... "קרין!! יוו הבהלת אותנו מטורפת" אמר וחיבק אותי. התחלתי לבכות שוב. "אני הולך להביא לך לשתות" אמר אלעד וחזר עם כוס מים ואמא שלו. "חמודה שלי.." היא אמרה "אני יודעת שזה יהיה לך קשה.. אבל החליטו שאת ואחים שלך תעברו לגור אצלנו, פה בבית שאן" אמרה לי דודתי. "מצד אחד אני שמחה, מצד אחד עצובה" אמרתי שאני בוכה.. אהבתי את אחות של אמא שלי. היא הייתה נעימה צעירה וחמודה. היו לה 3 בנים-בני דודים שלי, אלעד, שי ומתן. אהבתי אותם והסתדרתי איתם. אלעד היה בן 15 וחצי- שי ומתן היו תאומים והם היו בני 16 וחצי. לי היו 2 אחים- דקל ורועי. דקל היה בן 16 ורועי בן 17 וחצי.

זהווו.
:]

שבת שלום לכן בנות..
קרינייי 😁