נפסקו דמעותי שירדו כגשמים
רק כך יכולתי לבטאות את דיכאונותינו.
כל כך ציפינו לקיץ, שיחזור כפי שהיה הקודם.
גילינו הרבה דברים בקיץ ההוא.
גילינו חיים שלמים, שבהם ילדה בגילנו עוד חיה באשליות
ואנחנו.. אנחנו איבדנו אותן.
אבל לא את כולן.
ביום הראשון שבאנו שוב לים חזר לי האור לחיים.
חשבתי שעכשיו אהיה מאושרת
טעיתי. הכל השתנה, אנשים השתנו, רגשות
ואצלי הכל רק התעצם.
הלב הקטן שלי כמעט נשבר לרסיסים.
עדיין אוהבת אותך, עדיין מתרגשת ממבטך.
עדיין הכל.. ואתה, השתנת, לטובה, אני לא אומרת שלא
אבל זאת לא האהבה שלי, לא האהבה הראשונה שלי שהכרתי כל כך טוב
אתה בלתי צפוי כעת. כל פעם מפתיע
אמרת לי שגם לא תיתן שאפסיק לאהוב אותך
אך אינני מכירה אותך עוד.
כיצד אוהב אותך? את החדש, המשונה, אני אוהבת את ההוא, הרע.
אהבה מטופשת.. לכו תבינו את הלב הקטן שנשבר לרסיסים.
ב-ה' מאמי זה כ"כ נכון!
זה כ"כ אמיתי זה (לפחות נשמע) כמו הסיפור שלי!
זה ממש יפה באמת!
חח גמני רוצה לקיץ הקודם ולים..
והכל כ"כ השתנה..
אבל מאמי שום דבר לא יהיה אותו דבר!
אני מציעה לך דבר אחד!
תחפשי הקיץ משהו חדש ושונה
כי אם הוא השתנה אז אולי זה.. מתאים כזה
הוא השתנה תנשי גם את הדברים את הרעיונות תאהבי דברים חדשים
גם זה לא כ"כ רע לגוון
לוב יוו מוואה!
אני גם מצטרפת לתגובה הראשונה
ותמשיכי לכתוב בובה מהמםם
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
