זה לא אתה,זאת אני.
הבטתי בשעון והמחוגים כאילו נעצרו,לא רצו לנוע יותר אולי התעייפו?
התעייפו כמו שאני התעייפתי,נתקעו כמו שאני נתקעתי
באהבה.
אהבה שפעם הייתה כה מרגשת,מפתיעה,ספונטנית,מיוחדת
ועכשיו היא הפכה לשיגרה
שיגרה מעיקה...
כשתסיים לקרוא את המכתב הזה,בטח תשנא אותי תחשוב שאפ'עם לא אהבתי אותך,אבל זה לא נכון,ממש לא.
אהבתי אותך יותר מאת עצמי,יותר מחיי יותר מהכל
אהבתי,ואני עדיין אוהבת.
אבל אתה מכיר אותי,
קשה לי להיות באותו מקום
קשה לי להיות עם אותם אנשים
קשה לי.....
אני חייבת ריגוש,אקשן,אי תכנון
אתה אוהב ללכת לפי לוח הזמנים שלך,לכל דבר יש את הזמן והמקום הנכון ..
קשה לך לצאת מהמסגרת
קשה לך לחצות את הגבולות
קשה לך..איתי.
חשבתי שאם אני אוהבת אותך בצורה כל כך מטורפת לא תהיה לי בעיה להתרגל להרגלים שלך....
אבל טעיתי.
לא התרגלתי.
אל תחשוב לרגע שזיזלתי באהבה שלנו...
אני יודעת שאתה אוהב,כמו שאני אוהבת אותך
אבל אנחנו לא יכולים להיות ביחד
אני יודעת שזה כואב..ובטח גם יכאב
אבל זה הטוב ביותר לשנינו
בבקשה למען מה שהיה לנו....
תמשיך הלאה.....
אל תלך אחרי החלומות שלך , תילך איתם.
אל תחשוב שאתה אשם בכל מה שקורה עכשיו...בכל הפרידה הזאת...
אתה לא אשם,כי זה מה שאתה,זה האופי שלך
ואפילו לא ניסיתי לשנות אותו
כי:
זה לא אתה זאת אני....
סתם קטע לא עמוק,בלי חרוזים סתם משו שכתבתי בכמה שניות
מקווה שלא איכזבתי,




