[fade:ad0c3ae468]בלעדייך[/fade:ad0c3ae468]
בכל אלומת אור בפינת רחוב
בין הצללים
אתה שם
קורא אליי
ואני מנסה לעבור את גשר הערפל בדרך אלייך
להגיע עד אלייך
וכשאני מספיק קרובה
רוצה לגעת בך
מנסה לתפוס את שאינו קיים
ואז דמותך מתפוגגת
ואני כמו תמיד לבדי עומדת
בפינת רחוב
בלעדייך
בכל שביל שבו אצעד בין הערבים
בין הזכרונות
אתה שם
מרחף מולי
ואני רצה בכל הכח כדי לחבק אותך
אבל אתה לא עוצר
הולך לאחור עוד ועוד
וכשאני חשה מספיק קרובה
מושיטה יד לגעת בך
אך דמותך מתפוגגת
ואני כמו תמיד מוצאת את עצמי לבדי
בסוף השביל
בלעדייך
ולכל מקום שאליו אסיט את עייני
תמיד אראה זיכרון שלך
כי עד אשר לא אעקור אותך מליבי
דמותך תהיה תמיד איתי
קרובה מאוד אבל תמיד רחוקה




