אני אתחיל מהתחלה. קוראים לי ריקי ואני בת 19 בצבא הכרתי את אורן חייל משוחרר.
התחלנו לצאת נהיינו חברים. הוא החבר הרציני הראשון, האהבה הראשונה, האינטימיות הראשונה.
אני מטורפת עליו. הוא גורם לי להרגיש הכי טוב שבעולם... 😂
אבל הבעיה היא המריבות שלנו. כמו כל זוג גם אנחנו רבים, ובכל פעם שמתחיל ריב זה נראה שזהו. זה הולך להיגמר, אני הולכת לאבד אותו. :?
ואז הולכים על חבל דק, משלימים והכל חוזר להיות כרגיל "טוב ויפה", ואז עוד פעם אחרי כמה חודשים מגיע עוד פיצוץ.
שלשום התווכחנו. על ממש שטויות, ומאז לא ממש דיברנו וכשכן דיברנו הוא אמר שאין לו מה להגיד הוא פשוט מחכה לבום הגדול שממנו אין חזרה.
אני לא יודעת אם זו הזוגיות שכרגע אני רוצה לעצמי. אני אוהבת ומאוהבת בו עד מעל הראש אבל המריבות האלו פשוט הורסות אותי, אותנו.
כמה כבר אפשר לדבר על הדברים?
כמה כבר אפשר לוותר מעצמי לקשר הזה?
אני מרגישה שהויתורים, ההתפשרויות מגיעות רק מהצד שלי והוא כאילו יושב בכסא שלו ואומר: זה לא בסדר, פה את לא בסדר, למה עשית ככה?
אני לא יודעת אם יש פתרון בשבילנו אבל אם יש אני מוכנה לשמוע...
:roll:
