שני שירים יפים שקראתי..

שיר הקינה/ דן לרגמן

כינשוף המפזר ליל שחור,
כעין בוכה, בעליית החמה,
אחזור אליך, היפה מכל,
כדי למצוא נחמה.

אמצא אותך אז,
ובקול גדול,
כמו חייל אחרון,
אצעק.

אצעק על מר גורלי,
אמרר על אובדני שלי,
על דבר שלא ישוב לעד.

אבכה אז אני,
ובעמקי נשמתי,
אפחד.

כי אותך איבדתי,
יפתי שלי,
אותך, היחידה.
שנתת את עצמך,
שהקרבת נשמתך,
בשבילי,
בשביל השטן.

מרוכז בתוכי אז הייתי,
עיוור פרט לעולם שלי,
לא מתתי,
לא חייתי,
הייתי חסר פנים.

ואהבתך אלי,
הייתה אז זרוקה,
כחתול משוטט ברחובות.
ועכשיו כשאני,
מבין טעותי,
נעלמת ממני,
לתמיד.

כינשוף המפזר ליל שחור,
כעין בוכה, עם רדת הליל,
אעזוב את מצבתך,
אשכח את דמותך,
כדי שלא אדע עוד מכאוב.



כשאתה איתה/ איילין ר.

האם אתה זוכר את הנשיקה האחרונה,
מגע שפתיך על שפתי, הנשימה העמוקה?
האם אתה זוכר את הנשיקה האחרונה שלנו,
בזמן שאתה מנשק אותה?

האם אתה מריח את הלילה החורפי,
שומע את הרוח הקרירה בין שני גופנו החמים?
האם אתה מריח את הלילה החורפי של פברואר,
שאתה מחבק אותה באור יום נעים?

כשאתה מצחיק אותה, כששניכם מחייכים,
ואתה מביט בעינייה הבהירות,
האם אתה עוד זוכר את עיניי,
עיניי שעוד את פניך רואות?

וכשאתה שוכב לצידה ומחזיק את ידה,
האם אתה עוד שומע את המילים?
כשאתה שוכב לצידה אחרי לילה מושלם,
אתה עוד זוכר את הבטחותנו? הבטחות של ילדים?

טעית, הזמן לא ריפה והמרחק לא שינה כלום
כל הזמן רוצה רק אותך
טעית, כי ליבי עוד פצוע והפצע שורף
כל פעם שאתה איתה.

האם אתה עוד אוהב למרות ששכחת להתקשר
ומיהרת להגיד להתראות?
האם אתה אוהב אותי,
אחרי שדיברנו אך מיהרת עם אחרת להיות?


**נלקח מוואלה ZONE