האהבה האסורה שלי

היי..באשקול הקודם כתבתי על המשפחה שלי והגזענות שלהם..עכשיו אני רוצה לשפוך מהלב על האהבה שלי שבעצם ויתרתי עליה בגלל המשפחה אבל לא רק בגלל המשפחה..
אז ככה..הכל קרה בחופש הגדול לפני 4 שנים כשהתחלתי להסתובב עם אתיופים ונכנסתי לשכונה של האתיופים הכרתי שם בחור אתיופי גדול ממני בשנה וחצי..קוראים לו יוסף..הכרנו..התיידדנו..היינו מבלים הרבה עם החברה בשכונה..תמיד יושבים ביחד שותים מעשנים מדברים צוחקים..איןן..זה היה אחת התקופות הכי יפות בחיים שלי...הייתי בת 14 ילדה קטנה ותמימה שלא ידעה בכלל מה היא אהבה..בגיל הזה הייתי נדלקת על בנים ובכלל לא ידעתי מה זה להתאהב..אך עם הזמן לאט לאט נדלקתי על יוסף והידידות בינינו הפכה לאהבה אליו..תמיד הייתי ביישנית..אבל חשבתי על לספר לו..יום אחד בשכונה כרגיל כמו כל יום 9 בערב נפגשים בשכונה עם החברה..יוסף בא לשכונה והיה בדיכאון היה עצוב ועם הראש למטה..אז חברה שלי שאלה אותו מה קרה בצד והוא אמר לה שהוא בדיכאון כי ילדה שהוא אוהב לא רוצה אותו..ילדה שהוא אהב 4 שנים..ידידת ילדות שלו..בקיצר באותו לילה ידעתי שאין לי סיכוי..הייתי ילדה קטנה ולא ידעתי מה לעשות הייתי ביישנית ולא התייעצתי עם אף אחד אפילו לחברות שלי לא סיפרתי כלום על יוסף..ככה עבר לו החופש אני ויוסף המשכנו להיות ידידים..יום אחד יוסף בא לשכונה ואומר לי ששנה הבאה הוא עובר לבצפר שלי..הייתי המומה..מצד אחד כל כך רציתי שיהיה בכיתה שלי אבל מצד שני פחדתי לסבול כשהוא קרוב אליי..ככה עבר לו החופש והתחילו הלימודים הוא לא היה בכיתה שלי אבל היה בשכבה שלי כל יום ראיתי אותו ואפילו היינו ביחד בהקבצה באנגלית..איזה גורל אה?דווקא הוא מהשכונה שלי היה צריך לעבור לבצפר שלי?..ככה עברה לה השנה המשכנו להיות ידידים היינו צוחקים בבצפר נהנים לנו..ככה התחילה האהבה שלי אליו..ועד עכשיו היא נמשכת..רק שמכיתה י' עד עכשיו הוא כבר לא בשכבה שלי הוא בכיתה שלי..קרוב אליי כל כך..אך באותו זמן כל כך רחוק..במשך השנים התרחקנו כי לא יכלתי להיות קרובה למישהו שאני מאוהבת בו ולראות אותו תמיד עם בנות..אתם בטח חושבים למה לא סיפרתי לו מה אני מרגישה נכון? כי אני מפגרת כי הייתי פחדנית..כי הייתי ביישנית.. ותמיד פחדתי מהתגובה שלו..הוא גם מהבנים האלה שדופקים וזורקים מהבנים שכל מה שמעניין אותם זה לזיין ת'בחורה..אז גם בגלל זה לא סיפרתי לו..מה יעזור שאני יספר לו? הרי הוא לא רוצה אותי..אם היה רוצה היה מנסה להתקרב כבר מזמן הוא תמיד ראה בי ידידה ולא יותר..4 שנים אני סובלת מהאהבה הזאת.. תמיד ראה אותו עם מתנשק עם בנות מול העינים שלי..פעם הוא אפילו הכניס חברה שלי להריון והיא הפילה..כמובן היא לא ידעה שאני אוהבת אותו כי לא כל כך היינו קרובות..אבל מאז אני שפוט שונאת אותה..זה רגש שהלב שלי לא יכול לשלוט בו.. עכשיו אני בטוחה שהוא יודע ומרגיש שאני אוהבת אותו כי אני פשוט לא יכולה להמנע מלהסתכל עליו..תמיד אני מסתכלת עליו..ולפעמים אפילו הוא גם דופק בי מבטים וזה כל כך מושךךךךךך..בקיצור אנשים אני ממש אוהבת אותו כבר הרבה זמן וגם אם הוא היה רוצה אותי לא היינו יכולים להיות ביחד בגלל ההורים שלי..הרי אני לא יסתיר אהבה מההורים שלי..הם היו מגלים את זה בסופו של דבר..בקיצור כרגע אני עדיין אוהבת אותו אחרי 4 שנים..אבל עכשיו פחות..התרגלתי לכאב ועכשיו אני יותר חזקה מפעם..האהבה הזאת לימדה אותי המוןןן..אני עדיין מנסה לשכוח אותו אבל קשה כי הוא נמצא בכל מקום..בכיתה שלי בשכונה שלי והכי חשוב בלב שלי..ודרך הגב..היום פגשתי אותו בעיר הוא לא ראה אותי אבל אני ראיתי אותו וכל פעם שאני רואה אותו הניסיון לשכוח אותו נכשל..כל האבה שלי כלפיו חוזרת ברגע שאני רואה אותו 😢..כל כך הייתי רוצה לבוא אליו לחבק אותו חזק ולהגיד לו "יוסף שלי אני אוהבת אותךך"