הגענו לאחר זמן מה הביתה.... אני מייד הלכתי למיטה וישנתי ...והתחלתי לחלום חלום...........
ועל מה חלמתי? יותר נכון על מי חלמתי..... כן כן חלמתי על מיכל..... עד כמה שהיא יפה.... על השיער הבלונדיני הרייחני שלה.... על העיניים הכחולות המהממות שלה... ועל טוב ליבה.. אני חושב שזאת הילדה שתגרום לי להשתנות? האומנם מה רע לי? אבל עם דבריו של גידי וכתוצאה מהפגישה איתה עייני נפתחו וראיתי את עצמי שאני מפסיד הרבה דברים.... החלטתי שהמצב לא יכול להמשיך כך...
בעצם מה שחלמתי בחלום הזה הוא רק על מיכל ועל העתיד שלי להשתנות....
לאחר כמה שעות התעוררתי.
אני: ואיי כמה ישנתי אני לא מאמין שכבר 8 בערב! אני לא אצליח להרדם בלילה....!
אימא: בוקר טוב איך אתה מרגיש?
אני: מצויין פשוט מצויין
אימא: אני חושבת שלא.... כי המחשב שלך היה סגור כל היום ואפילו לא הדלקת אותו עד עכשיו... מה קרה?
אני: לא יודע... פשוט היו כמה דברים שההיתי צריך לחשוב עליהן..... והלכתי להדליק את המחשב
אימא: לא לא.... לא התכוונתי שתדליק אותו רק שאלתי.... טוב אני הלכתי למטבח... תרגיש טוב..
אני: תודה אימא..
הדלקתי את המחשב, וסידרתי תתיק והפתק שהיא הביאה לי נפל משום מקום....
הריח של הידיים שלה עדיין נשאר על הפתק... והחלטתי להתקשר... ואפילו לא הססתי..... לא התביישתי לא כלום.... התקשרתי אלייה מבלי מחשבה על מה אני הולך לדבר איתה לעזעזל? מה סתם ככה?
מיכל: הלוו
אני: שלום מיכל מה שלומך?
מיכל: הכל טוב מיזה?
אני: זה שמעון.... מהיום..... זוכרת הבאת לי תמספר?
מיכל: ממצב מאמי? איך אתה מרגיש?
אני: הכלללל טובב (וגימגמתי) ורציתי לשאול אם יש לך איסיקיו?
מיכל: מה זה הדבר הזה?
אני: זה תוכנה מסרים מידיים שיש לך שם כל החברים.......... (זיבולי שכל, למה אני מזבל לה באמת? ועצרתי באמצע)
מיכל: אני צוחקת איתך.... יש לי המספר הוא : 70000317
אני: סבבה נדבר באיסי?
מיכל: יותר מאוחר אני אכנס ונדבר.. טוב? אני צריכה לזוז
אני: טוב ביי
מיכל: ביי
וחשבתי לעצמי..... פווווו זה עבר בשלום.... לגמרי שחכתי מהאיתיופים האלה, מה אני אעשה מחר? איך אני אלך לבית ספר? אני ממש מקווה שמיכל תוציא אותי מהסיבוך הזה... ממש מקווה, אני סומך עלייה ולא יודע למה. אבל יש לי ברירה?
העברתי כל הלילה במחשב.... לקראת 3 הלכתי לישון..... לא חלמתי שום חלום.... נרדמתי יחסית מהר.
התעוררתי ב7 וחצי בבוקר (45 דקות לפני תחילת השיעור הראשון)
קמתי.... התארגנתי.... אמרתי בוקר טוב לאימי.... והלכתי עם פחד לבית ספר....
הגעתי שוב לשער הכניסה... הפעם לא באיחור..... (נשאר 10 דקות עד לתחילת השיעור) ואני לא מאמין למה שאני רואה.... שוב האתיופים מחכים לי !!!!!!
מה אני אעשה..........?????
תגיבו ונביא לכם המשך.....
ייאאא אתה כותב מזהה יייפהה תמשיךך לכתובבב
לא נראה לי שאני כותב כל כך יפה עם כמות כזאת של תגובות =[
ויייייי איזה מסכן..
נראה לי החבר הזה שלו שולח אותם...
כדי שהוא ישתנה
בקשר לתגובה מעליי.. מקווה שזה לא זה!!
ולמי שכותב אתה כותב נהדר!!
סוריי שלא הגבתיי כי רק עכשיו קראתי תפרק אבל תפרקים הקודמים קראתי ממזמן!!
ואל תשפוט לפי התגובות פשוט יש פה קצת עצלנים!!
המשךך נשמה זה פשוט מושלם!!
מאמי בדרך כלל אני מהעצלניות אז אני לא מגיבה...
אבל אם אתה חושב ככה נראלי אני יתחיל לשנות תהרגל..חחחח...
אז רק שתדע יש לך סיפור ממש ממש ממש יפה.!!!! אני מאוד אוהבת...
תמשיך בבקשההה.!!!
וואי אני חושבת שפעם ראשונה שאני רואה באתר בן שכותב!!
אמרתי אני יכנס ויקרא..
זה מה שעשיתי ולא טעיתי!!
נשמע אחלה סיפור!!!
אהבתי מאאווד את הרעיון ואת הסגנון כתיבה שלך...
המשך!!!!=)
אוהבת,
דניאלוש 😊
חח ואיי ממש תודה לכן... יכול להיות שהיום אני עוד אכתוב המשך =)
זה מהמםםםםם יאאלה תמשיךך אל תשים לבב לתגובותת אתה כותב יפהה ועם אתה אוהב את זה לא חשוב כמה תגובות היו אתה תכתוב המשכים רק לי עם צריך חעחעחעעע יאאלה תמשיך כפרהה..
הגעתי שוב לשער הכניסה... הפעם לא באיחור..... (נשאר 10 דקות עד לתחילת השיעור) ואני לא מאמין למה שאני רואה.... שוב האתיופים מחכים לי !!!!!!
מה אני אעשה..........?????
האיתיופים: מה שלומך גבר הכל טוב? אנחנו ממש מצטעים על מה שקרה אתמול... מקווה שתסלח לנו.... פשוט לא ידענו שאתה מכיר את מיכל, הנה התיק שלך עם כל הדברים.. (אני באתי עם התיק הישן שלי במקומו... וכמובן ההיתי בהלםםם)
אני: [ההיתי תחת שתיקה... לא הוצאתי מילה]
האיתיופים: אחי אתה שמעת מה שאמרנו? אנחנו מבקשים ממך סליחה.. זה לא יקרה שוב ואנחנו מקווים שתסלח לנו..
אני: (סוף כל סוף הצלחתי להוציא מילה מהפה.... אבל ההלם לא נגמר) טוב...
איתיופים: בא אנחנו נלווה אותך לכיתה
אני: תודה.. אתם לא לומדים?
איתיופים: אלק ללמוד..... זה לאנשים משועממים... אין שום עתיד בביזבוז זמן הזה שנקרא בית ספר.. אנחנו כבר נסתדר אל תדאג לנו גבר
אני: טוב.... והגענו לכיתה
האיתיופים: יאלה ביי.... תרגיש טוב.. אם נטפלים אלייך רק תקרא לנו ואנחנו נקרע לו תצורה ...
אני: ביי ותודה......!
נכנסתי לכיתה והיה שיעור ספרות.. התיישבתי במקומי בסוף הכיתה... ישבתי כמובן לבד.. הכי טוב לא? לא! זה לא טוב.... למה לעזעזל אני יושב לבד? חשבתי לעצמי. מרב טימטומי שאלתי את זה בכל רם מדיי וכולם שמעו את זה....
רן(ילד מהכיתה): כי אתה יוצא דופןןן לא ברור?
וכל הכיתה צחקה.... והמורה השתיקה את כולם והמשיכה בשיעור... אני כמובן ניהיתי אדום והרגשתי מזה חרא אבל זה הגיע לי... אני חייב להשתנות! אבל איך? טוב יש לי בנתיים שתי אנשים או אפילו יותר שיעזרו לי בכך... לבד אני לא יכול זה בטוח...
הסיוט נגמר (השיעורים) ויצאתי מהכיתה... בדרך בשכבה פגשתי את היפה מכולן.... ומי זאת היתה?
מיכל: היי שמעון מה נשמע?? (והביאה לי נשיקת שלום =) פעם נוספת)
אני: אצלי הכל טוב מה איתך? עכשיו סיימתי ללמוד..... וגם אני צריך לדבר איתך בנוגע לכמה דברים
מיכל: בכייף... יש לי מעט זמן בשביל לדבר.... רק בא נלך למקום יותר נוח לדבר, בשכבה יש יותר מדיי רעש.
אני: סבבה... והלכנו לספסלים שבבית ספר והתיישנו.
מיכל: כולי אוזן..
אני: אה?
מיכל: אני מקשיבה..... זה ביטוי... אף פעם לא שמעת על זה?
אני: עכשיו כן.... קיצר תראי... שמת לב לכך שיש לי שתי תיקים היום?
מיכל: כןן למה זה? לא מספיק לך תיק אחד בשביל כל הספרים?
אני: לא פשוט באתי היום עם התיק הישן שלי בגלל האתיופים והיום משום מה הם החזירו לי אותו וביקשו סליחה... את איך שהוא קשורה לזה אני מניח כא?
מיכל: כן.... הוצאתי עליהם את הכח הנשי שלי... שלא יעיזו לעשות כאלה דברים לילדים חפים מפשע! ועוד לך... אתה לא מסוגל לפגוע בזבוב
אני: מאיפה את יודעת? הרגתי היום איזה 4 זבובים בשיעור אחד..! איזה טוב אה?
מיכל: זה גם ביטוי... קיצר אל תדאג להם יותר... הם לא יציקו לך.... ואם כן.. אני תמיד כאן בשבילך..!
אני: תודההההה לך פשוט אין עזרת לי המון..... איך אני יוכל להודות לך?
מיכל: אממ אני לא מבקשת שתודה לי.. אני עושה את זה מרצוני החופשי.. אה ועוד דבר... אני עושה מסיבה ביום שישי הזה רוצה לבא?
אני: מי בא?
מיכל: כמה מהשכבה... וכמה מהשכונה שלי וכאלה... יהיו בערך 30 איש לא יותר.. יש לי ביית קרקע אבל הוא לא כזה גדול
אני: מגניב.. אני אבוא רק בשבילך
מיכל: חמוד.... אני אכיר לך פול חברה.... אני מניחה שאתה זקוק לזה לא?
אני: איך ידעת?
מיכל: סתם ניחשתי.... טוב יאלה אני חייבת לעוףף אם לא שמת לב אנחנו מדברים כבר יותר משעה!
אני: באמת שלא שמתי לב! גם אני צריך להיות בבית בטח ההורים שלי דואגים..!
מיכל: גם שלי.... ביוש! (והביאה לי נשיקת שלום פעם שלישית בחיים... חח אני סופר =)
אני: ביי! להתראות! והכלתי הבית...
הגעתי הבית כולי בחיוך ענקי.... ונשכבתי על המיטה.....
ההורים שלי היו בחדר השינה ישנים.... חח טוב שכך... אחרת היו דואגים...
הדלקתי תמחשב..... (איך שלא?) ונכנסתי לאיסיקיו...... ואז מיכל שלחה לי הודעה!...............
תגיבו ואני אכתוב המשך =)
