יוווו תקשיבו אני בבעיות כתבתי קטע כאילו שמעביר רעיון והכל...אבל משו פה לא בסדר קראתי אותו איזה 10000 פעם ואני לא מוצאת אבל שקוראים אותו מבינים שצריך לשנות משו או להוסיף
תקראו ונדבר אח"כ:
לא בכיתי.
פגעת בי,באמון שלי בגדת בי,בחלומות שלי שברת אותי,את הלב שלי
ולא בכיתי.
הסתכלת לעיניים שלי נישקת את שפתיי ואני ידעתי שאתה בוגד אבל המשכתי...ניסיתי להאמין שאני סתם מדימנת שזה לא אתה..זאת אני
ולא בכיתי.
ראיתי אותך איתה ועוד חלק נשבר בלב שלי,החלק הכי גדול,הכי משמעותי,הכי רגיש,החלק שלך ואתה שוב,שוב ניסית לפתור הכל בעזרת הבטחות,מילים יפות ולא יודעת למה בפעם המי יודע מה
שוב סלחתי.
ולא בכיתי.
וכשהכי הייתי זקוקה לך למגע שלך לריח שלך,למילים שלך לא היית שם,ואם היית אז המחשבות שלך,הלב שלך,הרגשות שלך
לא היו שם
והתרחקת ממני לאט....לאט וכואב..
ואני ידעתי,ידעתי שזה עוד מאט יגמר
ולא בכיתי.
צעקת עליי השפלת אותי פגעת בי התייחסת אליי כאל מובן מאליו
והחלק שלך שפעם היה שלי כבר לא היה שם.
והדמעות שלך היו כל כך מזויופות וההתנצליות שלך כבר כל כך נימאסו עלי....והרוע שלך כל כך פגע בי...וכאב לי כאב שעד היום קשה לי לתאר כאב של..אהבה.
ולא בכיתי.
וכשהכל נגמר למרות שידעתי שאתה לא אוהב,שאתה לא שווה אותי,שאתה סתם אחד.. עדין המשכתי לאהוב אותך
נזכרתי ברגע שהבטחנו אחד לשני אהבת נצח
ואני מקיימת הבטחות,גם אם אני לא רוצה
בניגוד אלייך שכל מילה שלך היא שקר
והתגעגעתי אלייך ,לא יודעת למה בדיוק בך,אבל אלייך או שאולי..לאהבה שלנו?
והגעגועים כבר הפכו לעוד סוג חדש של כאבים
שמילאו את הלב שלי,שפעם היה שלך.
ולא בכיתי.
החלטתי שמה שהיה בינינו ישאר רק זיכרון ,זיכרון מתוק
אבל אז הבנתי שלא מתוק לי,מר לי,כואב לי,רע לי
הבטתי בתמונה שלנו ביחד ,ראיתי
אותי,ראיתי אותך
והבנתי שפעם הייתי עיוורת
עיוורת אחרייך,ואתה נתנת לי ללכת בעקובתיך למרות שידעת..שאתה מוביל אותי ישר אל ההתמוטטות,אל הכאב.
להגיד לך תודה על שפתחת את עיני?!שלקחת את התמימות שלי?האמונה שלי?
שברתי את אותה תמונה והשברים התעופפו לכל עבר,
כעסתי
ולא בכיתי.
ורק שידעתי שהכל כבר נגמר,ששרדתי הכל כמו גדולה,שלא נתתי לך לראות אותי נשברת
הרשתי לעצמי לבכות
תנו תגובות....גם רעות זה פסדר




