אנשים אתם בעד או נגד שההורים...יתערבו לכם בחייכם הפרטיים??..
יחליטו בשבילכם...מה ואיך לעשות??...
ועד איזה גבול אתם נותנים להורים שלכם להתערב לכם??... :roll:
תגיבו!!!...
אני דווקא את אמא שלי משתפת ברוב הדברים כי היא מבינה הכל!!!
ואת אבא שלי פחות אבל היא מספרת לו מה שאני אומרת לה שהיא יכולה...חח :wink:
ככה שההורים שלי מתערבים במה שחשוב וכלך זה...
ואם הם מתערבים אני בטוחה שזה מדאגה...
כמו כן הם לא מתערבים לי יותר מדיי.....
הם יודעים את הגבול בעצמם!!
אני פשוט לא עונה.
אני והורים שלי לא ממש מתקשרים,השיחה הכי ארוכה שלנו זה "למה המנהל התקשר היום?!" אנחנו רבים ופה זה נגמר. אני אנטי עם ההורים שלי ואני מנבה לשנות את הגישה הזאת!
גם אני בעד ובנגד.
לפעמים אם קורים לי מקרים שהם לא משמעותיים שאני לא אמורה לספר עליהם להורים שלי אז אני לא רוצה שהם יתערבו לי. ולפעמים כשאני רוצה לספר משהו ואין לי אומץ אז ההורים שלי שמים לב והם שואלים אותי אם אני רוצה לספר להם משהו אז אני מספרת להם כי הם נותנים לי אומץ. למשל כשאני אבא שלי ואמא שלי הלכנו לבקשר את סבתא שלי בבית חולים אחרי שהיא עברה ניתוח ברגל אז אמא שלי ואני ירדנו למטה כי אמא שלי רצתה לעשן שניה ואסור היה ליד האנשים החולים. אז היא שאלה אותי אם מישהו אצלי עישן אז היא שאלה בספונטניות בצורה כזו של "זה בסדר את יכולה לספר לי" ואז סיפרתי לה והיא הקשיבה לי ולא הייתה לה בעיה. היא רק אמרה לי אם אני רוצה לעשן היא לא תכריח אותי שלא היא אמרה שהיא פשוט ממליצה לי שלא כי אחר כך לא יכולים להפסיק.
נגד לחלוטין!!
שלא יתערבו ולא יעשו טובות........
למה הם בכלל צריכים להגיד לי מה לעשות?! אני בנאדם בוגר ואני יכולה להחליט דברים בעצמי
איזה חיים מסריחים ההורים שלי עושים לי... 😢
אני דווקא את אמא שלי משתפת ברוב הדברים כי היא מבינה הכל!!!
ואת אבא שלי פחות אבל היא מספרת לו מה שאני אומרת לה שהיא יכולה...חח :wink:
ככה שההורים שלי מתערבים במה שחשוב וכלך זה...
ואם הם מתערבים אני בטוחה שזה מדאגה...
כמו כן הם לא מתערבים לי יותר מדיי.....
הם יודעים את הגבול בעצמם!!
[quote]גם אני בעד ובנגד.
לפעמים אם קורים לי מקרים שהם לא משמעותיים שאני לא אמורה לספר עליהם להורים שלי אז אני לא רוצה שהם יתערבו לי. ולפעמים כשאני רוצה לספר משהו ואין לי אומץ אז ההורים שלי שמים לב והם שואלים אותי אם אני רוצה לספר להם משהו אז אני מספרת להם כי הם נותנים לי אומץ. למשל כשאני אבא שלי ואמא שלי הלכנו לבקשר את סבתא שלי בבית חולים אחרי שהיא עברה ניתוח ברגל אז אמא שלי ואני ירדנו למטה כי אמא שלי רצתה לעשן שניה ואסור היה ליד האנשים החולים. אז היא שאלה אותי אם מישהו אצלי עישן אז היא שאלה בספונטניות בצורה כזו של "זה בסדר את יכולה לספר לי" ואז סיפרתי לה והיא הקשיבה לי ולא הייתה לה בעיה. היא רק אמרה לי אם אני רוצה לעשן היא לא תכריח אותי שלא היא אמרה שהיא פשוט ממליצה לי שלא כי אחר כך לא יכולים להפסיק.
יא גל איזה אמא כיפית יש לך!!!1
הלוואי ואמא שלי הייתה אאומרת לי את זה.. :roll:
נגד!
למרות שאין לי ברירה..
כי אני לא מסוגלת להגיד לאבא שלי "זה לא עניינך!"
בכל זאת אני הבת שלו.. זכותו לדעת לפעמים דברים עליי..
חפיףף.. מסתדרת עם זה כמה שנים טובות... :roll:
אתר האהבה הישראלי