אהבה ממבט ראשון...

זה סיפור שיש לו כמה פרקים...
אני יפרס תפרק ראשון...אם תואהבו ותגיבו אני ימשיך לפרסם...
ואם לא תואהבו ...למה צריך סתם לפוצץ את הפורום בדברים שלא קוראים? ;]]]]

פרק א'


אממ...אז ככה....היו אהבות לפני ואני בטוחה שיהיו גם אחרי אבל אהבה כמו זאת לא תהיה לי עוד בחיים!אני לא אומרת שזאת היית האהבה... אבל כה היא היית בהחלט מיוחדת. יהיו אנשים שיגידו שאהבות נעורים הם סתם אהבות ...אבל רק תאהבות האלו אנחנו זוכרים עד סוף חיינו! אהבה שלי היית נפלאה...וכשעכשיו שאני נזכרת בה זה עושה לי טוב על הלב....אני נזכרת ברגעים הכי מאושרים של החיים שלי ואני רוצה לחזור אליהם...אך באותו זמן אני מרגישה ריקנות...בגלל שפספסתי את אותה האהבה וגם אולי בגלל שהכול ניגמר...אבל מה שאני כן יודעת שחוויתי את 7 החודשים ההכי מאושרים בחיי עם הבן אדם מיוחד שאני אהבתי אוהבת ויואב כל החיים!

הכרתי אותו יחסית לא מזמן אבל הוא שינה לי את כל החיים .פעם ראשונה שמעתי עליו מחברה שלי,היה לנו שיעור חופשי .ישבנו בספרייה וכמו תמיד כיסכסנו על הבנים ואז הגענו אליו.היא הכירה אותו ואמרה לי שהוא פשוט בן אדם מושלם.היא התחילה לספר כל מה שהיא יודעת עליו ואני הקשבתי לה מבלי להזיז את העיניים ממנה.הייתי מרותקת ושום דבר לא יכל להפריע לי באותו רגע אפילו לא הצלצול המעצבן שנישמע ברקע שאני בכלל לא הבחנתי בו אלא אם שולה הספרנית העגלגלה שלנו לא היית מתחילה לסוגר את המחשבים ולבקש מכולם לצאת מהספרייה כי היא נסגרת .יצאנו החוצה והמשכנו לדבר עליו ואני תוך כדאי ניסיתי לתאר לעצמי את פניו אך לא כל כך הצלחתי להגיע לשלמות שנטע דיברה עליה.
לקחתי את המספר הפלאפון שלו אבל לא היה לי אומץ להתקשר אליו ...כי מה כבר הוא יכול להגיד לסתם אחת מה-1000 בנות שיש לו....סתם אחת לא יפה במיוחד ולא במיוחד מקובלת שמתקשרת לילד הכי יפה ב'' אורט אביב''(שם בית ספר) .יכל רק לנתק, ואם לא אז לסטלבט עלי עם עוד כמה חבר'ה . לא התקשרתי , התביישתי...לא רציתי להיות דחויה! כל יום שעבר רציתי ליראות אותו יותר ויותר.הייתי כל כך סקרנית לראות את היופי המסתורי הזה שכולם דיברו עלי .כולם הכירו אותו וכל מי שהייתי שואלת אותו עליו היה אומר לי רק דברים טובים..כל יום החשק ליראות אותו היה גובר ולא ידעתי מה לעשות...הרגשתי שאם אני לא יראה אותו אני ישתגע. השגתי את האיסיקיו שלו אבל לא היה לי אומץ לשלוח לו הודעה.תמיד הייתי משכנעת את עצמי שאני מספיק טובה בשבילו ושאני שווה אותו אבל בסוף הייתי נכנעת למחשבות על זה שהוא כל כך מושלם ואני סתם עוד אחת.... סתם אחת שבקושי מכירים אותה . הייתי נואשת...שחכתי מהכול:ידידים,חברים,משפחה.... זאת היית תקופה מפחידה מאוד....רציתי להתנתק ממנה...אבל לא יכולתי! הוא היה הדבר היחידי שהיה לי בראש באותו זמן.אפשר להגיד שאם לא הוא לא היו לי חיים אחרים...פשוט חייתי אותו.לא היה עובר יום אחד....שעה ....דקה ... שלא הייתי חושבת עליו.הייתי מרגישה שבשביל ליראות אותו הייתי מוכנה לעשות כל דבר.....רק שתינתן לי ההזדמנות הזאת. רק לשנייה אחת ....להסתכל לו בעיינים. זה הדבר שהכי רציתי באותו זמן.
עבר כמה זמן...מהשיגעון ....מכל המחשבות עליו...מכל החלומות...מכל האשליות...ירד לי ממנו אבל עדיין הרגשתי שאני אוהבת אותו, שאני רוצה אותו, שאני צריכה אותו עכשיו לידי.... ויחד עם זאת עדיין לא שמעתי את קולו ולא ראיתי את עיניו. עבר עוד זמן, איזה משך זמן שכמעת השכיח לי אותו.... עדיין דמותו המטושטשת היית מול עייני בלילות וימים ...עדיין הייתי מוציא את הפלאפון,מדפדפת ברשימה של מספרים ,מוצאת את שמו ומסתכלת עליו שעות.עדיין לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו . בשבילי הוא היה המושלם ורציתי אותו אבל ידעתי שאין מצב בינינו...ידעתי שאין לי שום תיקווה לגרום לילד הכי יפה בתל אביב לשים לב אלי.ידעתי שאני לא כמוהו..ידעתי שזה פשוט לא אפשרי.ידעתי שאין לי סיכוי וכל כך רציתי לוותר אבל משהו בתוכי אמר לי לא !כאילו שאיזה מישהו היה מכוון אותי מלמעלה ואומר לעמוד על שלי....לא נכנעתי עד הסוף...אבל זה לא היה כמו פעם,כבר לא היה תתשוקה להכיר אותו..תתשוקה ליראות את פניו המדהימות ולהכיר את אישיות המלהיבה שכולם דיברו עליה כל כך הרבה.כבר הוא לא היה כל כך מיוחד כמו שחשבתי לפני זה ...הוא היה פשוט ילד שאני לא מכירה ואם יראה אותו ימשיך ללכת רגיל כאילו כלום לא קרה אבל רק חשבתי ככה כי כשהגיע היום שאני וחברותי תכננו ללכת ל''אורט אביב'' אני לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו ועל זה שאני הולכת ליראות אותו סוף סוף....ליראות אותו בפעם הראשונה בחיים שלי....בכל מחשבה שלי עליו היה לי צמרמורת בכל הגוף ובבטן הרגשתי פרפרים....שהגענו ישבנו מול השער. ראיתי כמה ילדים קטנים בכניסה וחשבתי שהם בשכבה של הדר אז שאלתי אותם אם הם מכירים אותו והם אצבעיו לעבר מישהו ואמרו כן הנה הוא.....
(הוא היה בכיתה ז' ואני בכיתה ח' אך היינו באותו גיל...פשוט הוא נישאר כיתה.)

לביינתים זה הכל...
אם תירצו המשך תגיבו ...אני ישים המשך..אם לא אהבתם פשוט דלגו ;]]]
דרך אגב..סיפור אמיתי