הנה השיר:
אומרים לי כל הזמן שזאת לא אהבה,
שרק להיות נאהבת אני רוצה,
שפשוט נמאס לי להיות לבד
ולכן אני חושבת שהוא האחד.
אך אם זאת לא אהבה,
למה אני כאן יושבת ובוכה?
למה כל פעם שבו אני נזכרת,
לרוץ אליו אני כ"כ משתוקקת?
לחבק לנשק ולא לעזוב,
להסתכל עליו ולא לפחד לאהוב.
הרבה זמן אני לא מצליחה לכתוב שירים...פעם הייתי כותבת מלא! ואפילו אוהבת את השירים שלי אבל בתקופה האחרונה פשוט לא יוצא לי...אמרו לי שזה בגלל שהרבה יותר קל סתם לחבר מילים למשפטים שמתחרזים מאשר להביע את הרגשות שלי שהם כ"כ עמוקים. נשמע לכם הגיוני? בכל מקרה, פרסמתי פה את השיר כדי שתגידו לי מה דעתכם 😊 אבל תגידו לי את האמת. לא מושלם ומדהים בשביל שאני ישמח אני מבינה שלכל אחד יש טעם שונה 😊 ועוד משו אחרון לסיום החפירה- כדאי לי להעביר את זה מגוף שלישי לגוף שני? זאת אומרת- במקום לכתוב "לרוץ אליו אני כ"כ משתוקקת" לשנות ל- "לרוץ אליך אני כ"כ משתוקקת" זהו סיימתיי חחח מואהה אוהבת המון
ג'ויה




