משחק מקדים

מה שקזנובה ידע כבר מזמן




השלב הזה, שאנחנו קוראים לו "המשחק המקדים-המקדים", נועד להכין את הקרקע לקראת השינוי, לכוונן מחדש את נימת הדיאלוג הזוגי ולשתול בבן הזוג את הציפייה למשהו חדש. המוקש: התלהבות יתר. ממש לא מומלץ להתנפל על בן הזוג המבוהל בביריות ובאזיקונים. התהליך צריך להיות הדרגתי, כדי שלא ייתפס כמלאכותי ולא אמין. איך עושים את זה? מקפידים על שלושה כללים:



בלי הכרזות: הצהרת כוונות על התוכנית המתרקמת עלולה להכשילה מראש. בשגרה ובשעמום צפונים גם יתרונות ונוחות, והחלטה על שינוי נתפסת כאיום על השלווה. בשלב זה השאירו את בן הזוג לא מעורב.



בלי למהר: אתם כבר להוטים לראות תוצאות, אבל דרוש זמן לשנות דפוסים. לכו צעד צעד, בלי קיצורי דרך. הצעד הראשון יהיה הרחבת הזמן המוקדש לזוגיות, שתהפוך אתכם משני קווים מקבילים, שחולקים משק בית משותף, ליחידה זוגית שיש בה חברות, בילוי, פינוק, חוויות משותפות ורגעים אינטימיים - לאו דווקא מיניים.



בלי מין: בשלב הזה הסקס עדיין מחוץ לתמונה. מתחילים בבילוי משותף, שבו ישתנו שני עקרונות: העיתוי והתוכן. אז נכון שאם מבלים בכיף וחוזרים בהרגשה טובה הביתה, מתעורר לפעמים החשק להמשיך את הבילוי במיטה. אבל זכרו, אתם עדיין בשלב ההסחה - לא מדברים על מין, אפילו לא במרומז, ולא עושים. כרגע רק מבלים זמן איכות זוגי: יוזמים ארוחת בוקר משותפת, הליכה על שפת הים, הצגה יומית, פגישת צהריים באמצע העבודה, בית קפה שמנגנים בו מוזיקה שאתם אוהבים, הרצאה שמעניינת את שניכם. העיקרון: פסק זמן מהחיים (ולהתחיל בקצר. שעתיים, לא יותר). המטרה: בניית חברות מחדש. למצוא זמן להיפגש, להקשיב זה לזה בלי שיפריעו לכם, להתעניין, לעשות דברים יחד בכיף. הרבה זוגות שנשחקו שכחו את העיקרון הזה.



"שלב הסחת הדעת יימשך כשלושה חודשים", ממליצה ברונר. "אפשר להתחיל בלטלפן לבן הזוג פעם ביום לשאול מה נשמע. לא להיבהל מהתגובה המופתעת, ולהגיד: 'סתם, התחשק לי לקשקש איתך קצת', או: 'אתה לא מאמין איזה דבר מצחיק שמעתי עכשיו'. פשוט לנהל שיחה קצרה". נדמה לכם שגם ככה אתם מדברים כל יום? תבדקו על מה. אם זה "מתי אתה מגיע הביתה", או "אל תשכחי לקנות בדרך..." - הקטינו את מספר הטלפונים לאחד ביום, ואת חלוקת המטלות דחו לאחר כך.



בהמשך שלחו מייל או SMS לבן הזוג, עם משפט קצר חביב ומחמיא. קנו לו משהו קטן וסמלי (קוביית שוקולד ארוזה, ספרון קטן, פרח אחד). הציעו עשייה משותפת (להירשם ביחד לחדר כושר, לחוג ספורט או לקורס בישול, לרחוץ ביחד את המכונית). דברו על תפקיד שנמאס לכם לעשות בבית, ובקשו להתחלף בשבועיים הקרובים (זה יהיה אחראי לסנדוויצ'ים בבוקר, וזו תוריד את הפח). אמרו: "בוא/י נשנה קצת, נגוון". זו הפעם הראשונה שתדברו על מה שקורה, בלי להזכיר את הפרויקט ולו ברמז.



הצעד הבא יהיה חזרה לרומנטיקה ולאינטימיות, וכאן נסו שיטות חיזור שכבר שכחתם: להסתכל בעיניים, להחליק ליטוף על הלחי, להחמיא על התספורת החדשה שלה, על איך הוא נראה טוב בחולצה הזאת, לשבח הישג שלו/ה בעבודה. אבל חשוב להיות כנים ולהימנע ממחמאות סתמיות.



בהמשך אפשר לגעת באקראי מגעים קצרים, מרומזים: נשיקה מרפרפת בצוואר, חיבוק קצר ומחויך עם "איזה כיף להרגיש אותך קרוב", או "אני מתה על הריח שלך" אחרי המקלחת של הבוקר. לטפו את ידם כשצופים בטלוויזיה, לכו לישון אחרי ליטוף והיצמדות, עדיין בלי סקס. ואם בכל זאת מתעורר החשק? לכו על זה. אבל זה לא הכרחי.



אחרי כשבוע עברו למגעים ממושכים יותר. עשו מקלחת משותפת, הציעו או בקשו "פינוק רחצה", כולל סיבון, חפיפה וניגוב. מרחו קרם גוף זה על גופו של זו, או עיסוי בשמן לפני השינה. "ועדיין בלי סקס", מדגישה ברונר, "רק להישאר מחורמנים בכיף. אם הייתה קודם בעיה בתפקוד המיני, זה הזמן לנסות לפתור אותה, כי זוג שמגיע עד הלום הוא כבר במקום אחר. מאחריו מצבור נאה של חוויות נעימות, ידידות קרובה יותר, התקרבות אינטימית. הדרך הזאת תאפשר טיפול זוגי קל".



ומה עוד?

אל תאפשרו תשובה של "כן" או "לא" להצעות שלכם. תנו אפשרות: "בא לי לצאת היום, מה בא לך, פאב או סרט"? שהצד השני יבין שאין מצב של לא לעשות כלום. ואפילו אם הוא יציע להישאר בבית ולצפות בסרט וידאו ביחד, זו התקדמות.

נראה לכם שאתם לא ממש מצליחים להעביר את המסר? קחו ייעוץ מקצועי שיעזור לכם להתמודד. לפעמים אנחנו מפרשים לא נכון את התגובות. השקעתם מאמץ אדיר בארגון פיקניק לאור ירח, ציפיתם שבן הזוג יביט בכם בעיניים מצועפות ויימס לשלולית מאוהבת, וזה לא קרה. במקום להתייאש, לכו להתייעץ. אפילו עם חבר/ה שיכניסו אתכם לפרופורציות.

הורידו ציפיות. השינוי אינו נראה לעין מיד. אבל כן הציבו "דד ליין", זמן התחלה וסיום. הקדישו לשלב הזה את הזמן שאתם חושבים שתהיה לכם סבלנות, ואל תעברו אותו.