אני וחבר שלי נפרדנו, בגלל כל הדברים שעשיתי לו פעם, פגעתי בו הרבה.
וקשה לו לשכוח מזה אז החלטתי לכתוב לו מכתב:
מאמי שלי.
אני בוחרת לכתוב לך את המכתב הזה כי אני מרגישה שאתה חייב לדעת מה עובר עליי, חייב להיות מודע לסערת הרגשות המתחוללת בתוכי. רגשות אהבה, כאב, בלבול, חרטה כל אלו ועוד המון לא חדלות להתרוצץ בגופי. תאמין לי שעד היום אני לא מאמינה שהייתי כל כך טיפשה ופעלתי בחוסר שיקול דעת נכון, בלי לחשוב מה ההשלכות של המעשים שלי, כשבראש שלי היה רק דבר אחד - רציתי לגרום לך לקנא, אם רק הייתי מבינה עד כמה זה ילדותי וטיפשי לא הייתי עושה את זה, אבל אז לא הבנתי, והיום אני מבינה טוב מאוד - למדתי בדרך הקשה ואני מאוד רוצה לקוות שלא הפסדתי אותך בגלל הטעות הטיפשית הזו שלי. אני כל כך מקווה שלא איבדתי אותך כי אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדיך, הפכת לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי, הפכת לחלק בלתי נפרד ממני, לו רק היית יודע עד כמה אני אוהבת אותך ועד כמה אני שונאת את עצמי על זה שפגעתי בך אולי הכל היה אחרת, אבל זה לא משהו שניתן למדוד בכמות, זה משהו שאי אפשר לתאר במילים.
אני לא מבקשת ממך שתסלח לי, כי אני יודעת שאני לעצמי לעולם לא אסלח, אבל אני כן יודעת שאני לא מוכנה לוותר עליך, לא מוכנה לוותר על החיים שלי בשביל רגע אחד של חוסר חשיבה. טעיתי אני מודה ומצטערת,אבל אני פה תמיד כדי להיות מוכנה להקשיב, לעזור ולטפל בפצע הזה שפערתי בתוכך, עד שיחלים. ואני יודעת שתישאר ממנו צלקת, ואף פעם לא נוכל להתעלם ממנה, אך למרות זאת נוכל לצעוד יחד, למרות הכל.
כולנו בני אדם, וכולנו עושים טעויות, אני ממש לא מצדיקה את המעשה שלי אבל אני מזכירה לך שלטעות זה אנושי ולסלוח זה אלוהי, ובגלל הכוח העל-אנושי הזה שאתה משרה עליי אני יודעת שאתה יכול לעבור את זה ביחד איתי, דגש על היחד.
כל החיים שלך ובכל מערכת יחסים שתהיה מעורב בה אתה תיאלץ לקבל את הטוב יחד עם הרע - זה משהו בלתי נמנע, אך בידיך הבחירה אם לברוח מהאהבה שלך כי קשה לך או להישאר למרות הקושי, לבכות, לצרוח, לטפל ולטפח מחדש את האזור הנבול והשורף.
אניאגיד לך את האמת, אני לא מצפה ממך לכלום, אין לי שום זכות כזו, אני רק רוצה שתדע שאני הכי אוהבת אותך בעולם, ושאני לא רואה את עצמי בלעדיך.
שלך לנצח




