יצאת מתוך חיי בלי לומר מילה,
איך שהבנתי שזה כבר נגמר...
שהסיפור שלנו נשאר מאחור,
ואותך לא אראה...
דמעה מתוך עייני זולגת,
מנסה לעצור את הכאב,
להפסיק את הסבל...
אבל שום דבר לא עוזר
הבנתי שעכשיו אני צריכה להתרגל למצב החדש,
המצב הכואב והדמעות שלא יגמרו אף פעם...
שמעתי שאתה תבוא...
אך עכשיו אני יודעת שגם ת'הזדמנות הזאת אני הולכת לפספס
הולכת בדרכים שונות,
לא מוכרות...
בתיקווה לראותך...
עוד פעם 1
לא יודעת מה איתך,
אך לי קשה...
ניראה שאין מוצא...
שהחיים שלי מתפוררים לי בין הידיים
עוד יום ואני הולכת באותם דרכים...
אין צל של תיקווה שאותך אראה...
מה כבר ביקשתי,
מה כבר רציתי
התיקווה מתפוררת לאט לאט,
החיים כבר מפסיקים לחייך עלי,
שואלת אני ת'צמי עם בכלל הם חייכו עלי מתישהו...
יש הרבה דברים שבייני וביינך מפרידים...
אך הדבר הכי גדול הם החיים עצמם,
אשר מתקשים להפריד את דרכינו,
אשר מתקשים לא לתת לנו הזדמנות...
להיות בייחד אהובי
הודיהה מאמושש זה מושלם!!!
תמשיכי לכתוב בובה יש לך כישרון משגעע!!
מהמםם
ועצוב.....
תמשיכי לכתובב בובה
חולה עלייך
מוואה ענקיתתת 😛
ת' מתוקות שלי,
שרופה עליכן 😁
