מכתב לאהבה...
אחרי כל הספקות והשאלות ואפילו הטענות שהתעוררו אצלי כלפייך,החלטתי לכתוב לך מכתב,מכתב שיבטא הכל,אולי אפילו המכתב הכי אמיתי שכתבתי אי פעם.
זה לא מנומס לפתוח מכתב בשאלות,לכן אפתח בתודה,תודה שאת קיימת כי אם לא את אז מה היה מעודד אותי בשעות הקשות?מה היה נותן לי כוח?תקווה?רצון?א-ה-ב-ה? כמו שציינתי קודם אני רוצה שזה יהיה מכתב אמיתי ...בגלל זה אני גם נאלצת לומר לך עד כמה שזה נשמע מגעיל מצידי:
אני שונאת אותך,שונאת אותך כמו שלא שנאתי אפ'חד בחיים שלי
בגללך יורדות רוב הדמעות שלי בגללך אני לא יושנת כמו שצריך בגללך עצוב לי,רע לי....אני שונאת אותך כי אם לא את הכל היה ממשיך להיות בסדר אבל מאז שנכנסת לחיי הכל השתנה מאז כבר לא אכפת לי מכלום,רק את,כל הזמן את בראש לי.
אני שונאת אותך כי אני לא יכולה לשכוח אותך,לא יכולה בלעדייך.
הרבה אנשים כותבים עלייך שירים,סיפורים קטעים,כן...גם אני חלק מאותם אנשים, אותם אנשים שחושבים..ואני מדגישה רק חושבים שהם יודעים מה את..מי את...
כל אחד טוען אחרת,אבל אפ'חד לא יודע. גם אני שתמיד יודעת הכל ומה שאני לא יודעת אני יעשה הכל כדי לברר
גם אני,לא יודעת מה את ולא יכולה להילחם בך כי את מכירה את כל החולשות שלי,ואני בכלל אבל בכלל לא מכירה אותך.
אני רוצה לשאול אותך שאלה..את זוכרת את כל הפעמים שבכיתי בגללך?כי אני עצמי לא זוכרת מרוב שהיו המון....אהבה,למה את חייבת כל כך להכאיב?למה?כבר לקחת לי הכל...לא נשאר לי שומדבר לעצמי,שומדבר שהוא שלי,הכל לקחת הכל שלך.
ובכלל למה לא חשבת להזהיר אותי לפני שאת ככה מתפרצת לחייים שלי?לפחות לתת לי זמן להתכונן,אבל לא,את פשוט נכנסת בלי לשאול אפ'חד בלי להודיע.
אין לי כבר אוויר..אין לי רגעים של שקט..אין משמעות לכלום..
אולי תיצאי לחופשה?אפילו קצרה...תני לי קצת לחזור לעצמי לתקן את כל השברים להיות שוב אני,ואז תחזרי כי כמה שאני שונאת שאת אצלי אני לא יכולה בלעדייך.
את שולטת עליי על המחשבות שלי,על הרגשות,אפילו על הגוף שלי את גורמת לי לעשות כאלה שטויות שבחיים לא הייתי עושה אם את לא היית לוחשת לי .....
וכמה שאני לא מסכימה איתך,אני מקשיבה לך..תמיד.
מקווה שהבנתם גם בין השורות 😊




