הכול התחיל ביום הראשון של הלימודים של כיתה י'.
הרגשתי מוזר לא שייכת כי זאת הייתה השנה הראשונה שלי בפנימיה צבאית.
התעוררתי בבוקר הראשון ללימודים בפנימיה התארגנו אני ושתי הבנות שהיו איתי בחדר(שירן ודנית) כולם שמחו להיות עם מדים אך אני שעמדתי מול המראה אמרתי לעצמי " מה לי ולזה " ?
שירן שהייתה איתי בחדר אמרה לי : " בל השעה שמונה אנחנו נאחר " .
קמתי והתקדמתי לכיוון הדלת של החדר פתחתי את הדלת וראיתי מישהו עומד עם הגב אליי.
" סליחה בא לך לזוז ? " - אמרתי בזילזול.
פתאום הוא הסתובב.
" בטח שבא לי לזוז " - אמר וחייך.
אני ושירן הלכנו וכול הדרך שירן אומרת לי : " יהיה ביניכם משהו".
"טוב נגמר"- אמרתי לשירן.
הלכנו לחדר אוכל אכלנו צחקנו אז כול אחד הלך לכיתה שלו.
נכנסתי לכיתה והכרנו את התלמידים שיהיו איתנו בכיתה ראיתי אותו.
כל כך התאים לו מדים קראו לו נדב.
הגיעה סיום היום של הלימודים והלכנו שוב לחדר אוכל הפעם לאכול צהריים אך החלטתי שאני לא מרגישה טוב והלכתי לחדר של האחות.
" מה יש לך ? " - שאלה האחות.
"כואבת לי הבטן והראש " - אמרתי.
" טוב אז תלכי לאכול ולנוח בחדר שלך, אני יקרא למישהו שילווה אותך זה לא טוב שתלכי לבד " - אמרה .
" לא זה פסדר תודה אני יסתדר " - אמרתי והלכתי.
הלכתי לכיוון חדר האוכל ופתאום הרגשתי סחרחורת ונפלתי על הריצפה.
פתאום הרגשתי מישהו נוגע לי ביד התעוררתי וראיתי ש..........
המשך יבוא :]
אוהבתותכם בלו'ש
😊




