°*::».היפנטו אותי בבצפר°*::».

פרק 1: לעבור את המיונים.

"אימא תביני אני חייבת למהר לרכבת, כי אני יאחר, אני לא צריכה את זה" צעקתי לאימא שלי כבר עשרות פעם
"טוב מורנו'ש, לכי סעי לך!! ובהצלחה יפה שלי" סוף סוף הקרצייה הזאת נתנה לי לצאת היא תמיד כזאת היסטרית ומציקה, בסדר היא דואגת אבל שתפסיק לקרצץ כולה מיבחן מה היא עושה עיניין.

טוב העניין הוא שאני סוף סוף עוברת מהבצפר המעצבן שלי, תת רמה, מורים מטומטמים,
וגם לא לומדים, וגם עם כן לא מבינים תחומר, ביכלל לא מתחשבים בך כלום, מה בבצפר כזה אני ילמד,
ויקבל בגרות, מעניין מה יהיה איתי בעתיד, אבל דוגרי מה איכפת לי מהעתיד, אני חיה תהווה,
אבל מהעתיד גם אכפת לי, אבל ההוה שלי זה בבצפר המסריח שלי ואני צריכה לעזוב אותו מהר,
אז מצאתי לי פנימייה, כי אימא שלי חופרת לי בשכל ואני לא סובלת אותה כי היא קרצייה!! והחלטתי ללכת לבצפר צבאי, כאילו הוא לא כל כך צבאי, הוא די מדבר על מטוסים וכדו', אבל זה בצפר ממש טוב, יש בו מלא יתרונות, קודם כול נסיעות חינם ברכבת ואוטבוסים לאן שרוצים..אחר כך 100 שקל לחודש חינם כמו דמי כיס, אחרי זה המורים עוזרים לך בבגריות, שיעורים, לימודים ומתחשבים בך, וגם יש לי שם מלא חברים וחברות שלי עברו לשם, וכשאני יגיע לצבא אני כבר יהיה עם תפקיד מסויים, וקיצור העתיד שלי בנוי,
התעודה שלי השנה לא הייתה משהו, לא הלכתי הרבה לשיעורים כי לא רציתי לראות פרצופים מסריחים,
וככה גם ירדתי בלימודים, חפיף אבל בחודש האחרון למדתי קצת ושיפרתי תציונים, עכשיו נשאר לי רק לעבור תמיונים.

אני עולה לכיתה ט', בכול מיקרה בבצפר הזה מקבלים רק מכיתה ט' או י', וזהו.
עם אתה רוצה לעלות לי"א, נידפקת, וואי מה השעה עכשיו, יש לי רכבת עוד רבה שעה, ואני יהיה רק עוד 5 דקות בתחנה אני מקווה שאני יספיק לקנות תכרטיס לחיפה,
אז בואו אני יספר לכם על עצמי, אני גרה בקריות, קוראים לי מורן, אני עולה לכיתה ט', יש לי שיער בינוני חלק עם פסים, עיניים ירוקות, רזה וכדו'.

- סוף סוף הגעתי לתחנה קניתי מהר תכרטיס ועליתי על הרכבת,
פתאום קשרו אותי והתחילו להפנט אותי "את תלמדי, את תלמדי, את תלמדי, ואת לא תספרי לאפחד מה אנחנו עושים לך" פתאום התעוררתי בבהלה..וואי נרדמתי ברכבת, פתאום שמתי לב שעוד דקה הרכבת בדיוק עוצרת בתחנה שלי, יצאתי ואז שאלתי "איפה נמצא בצפר חיל האוויר פה?"
איש אחד הראה לי ואמר "כדי שלא תלכי לשם..את תצאי אחרת"
חשבתי לי, איזה איש מוזר, כמובן שאני יצא אחרת, עם מקצוע והכול,
באתי להכנס לבצפר, פתאום ראיתי ילד עם תלבושת כמו מדים כאלה, הוא נראה בערך כיתה י"א, התקרבתי עליו ושאלתי "זה בצפר חיל האוויר?" הוא אמר לי בחיוך רחב "כן..אני גם חדש כאן אבל לי כבר אמרו..אני עומר מי את?" הוא היה כזה יפה בכללי אני הייתי 1.65 והוא היה 1.73 ככה היו לו עיניים כחולות כמו ים עמוק, היה לו גוף מוצק ובנוי והיה ממש יפה, עניתי לו "מורן" אז הוא אמר לי "מה באת לעשות תמבחנים לא?"
פתאום נישמעה זעקה

זה לא סוף פרק א'..
יבוא המשך, עם תרצו סיפור קצת שונה.