אתה אמרת שתמיד תישאר
הבטחת הרים וגבעות
ועכשיו אני לבד
יושבת בחדר ובוכה
הכל התחיל כאשר אתה באת
ואמרת שלום בחיוך מהוסס
לא ידעת מה תהיה תגובתי
אבל התמימות שלך שבתה אותי
עשית הכל על מנת שניפגש בשנית
עקבת והשקפת מרחוק
על כל צעד ומהלך שלי
ואני כמובן נפלתי בקסמך
שהייתה זו פגישתנו הראשונה
עשית הכל כדי שתתחבב עליי
כדי שאני יתאהב בך
בכלל שכחת שאתה לא צריך להתאמץ
בטיפשותך בנית קשר על מצע של שקרים
לא היה אכפת לך מהדברים הקטנים
מהאושר של שנינו, מהשמחה,
מהעובדה שכעת אנו יחד
הרגשתי שאתה אהבת חיי,
ואני אהבת חייך,
אפילו יותר מזה, היינו בטוחים,
באותו רגע עוד לא ידעתי על מצע השקרים
אבל באותו יום עצוב ואפרורי,
הכל התפוצץ לי בפנים
מצע השקרים כבר לא התסתתר
הוא היה שרוע במלוא תפארתו
עכשיו אני יושבת בחדרי
בוכה וכותבת,
על אהבת חיי,
שלא התגשמה...
מה דעתכם? תקטלו חופשי..... :roll:




