טוב אז אחרי הפסקה קטנה שעשיתי לי החלטתי לחזור ולהמשיך את הסיפור שלי , אני מעתיקה אותו שוב עם כמה שינויים קטנים מקווה שתאהבו ותגיבו!! אוהבת המוניםםםם הילה 😊
נ.ב - יש לי מחר יומהולדתתתתתת !!!!! 😁 😁 😁
"מואהההההההההההההההההה!!!" לירון וקובי התנתקו מנשיקה ענקית. הוא כרך את זרעותיו סביבה , והיא התמוגגה אל התחושה המענגת של ידו הרכה... הבטתי בהם מהצד , עם חצי חיוך. שמחתי לראות אותם ביחד אבל כאב לי קצת. כל כך רציתי גם אני לאהוב... מישהו שיאהב אותי... ניסחפתי לתוך עולם של דימיונות , של חלומות , על אהבת אמת ועל תחושה מדהימה שעד היום לא חוויתי... "שני מה יש לך מאמי?"
לירון הסתכלה בי במבט שואל. "מה? כלום.." "אל תגידי לי כלום.. אני רואה שמשהו מטריד אותך.." "לא סתם , חשבתי קצת.." "על מי? על אליאור?" "אליאור??" התפלאתי למה היא הזכירה אותו פתאום , היא יודעת שניפרדנו מזמן... "כן , ניראה לי שאת קצת מתגעגעת אליו לא?" "אני כבר לא יודעת כלום..." "די מאמי זה טיבעי שתתגעגעי..." "אני לא יודעת אם אני מתגעגעת אליו או אל התחושה של להיות איתו.."
"מה עכשיו כל עצובות הזאת?? צריך לשמוח אני והחיים שלי כבר 3 חודשים ביחד!" קרא קובי בשימחה וניצל את ההזדמנות לתת לה עוד נשיקונת.. היא , מיד ניסחפה לתוך הנשיקה ואני נותרתי שם בצד , שוב רק מביטה... קמתי מהמקום , הלכתי לשירותים. שטפתי קצת פנים ונירגעתי... יצאתי בחוץ אל השמש , השתרעתי על הדשא והשמש חיממה את גופי... "קומייי ישמנהההההה מה את יושנת באמצע החיים??" יעל ורן קפצו עלי.. "איההה זוזו ממני יחולי נפש , קשה לכם לראות בנאדם נח קצת?" "אמממ... כן!!" השיבו יחדיו. "חה חה חה... תעזבו אותי בשקטט תנו להנות מהשמשש!" "מה את לא רוצה להנות איתנו??" שאלה יעל. "אבל אנחנו חמודיםםםם..." הוסיף רן בפרצוף מבוייש... "טוב נו יאללה שיכנעתם אותי תשארו פה.."
"חחח תודה רבה באמת יחוצפנית מזה הדשא של אבא שלך??" "חחח כן מה לא ידעת? אבא שלי גנן..."
"נו לא פלא שהוא גידל כזה פרח יפה..." "הופה הופההה איזה משפטיםםם!!!" יעל חיממה את האווירה. "כן רק חבל שזה בן דוד שלי מדבר..." "יאללה יאללה יחנפן מגעיל לך ממנייי!!!" רן קפץ עלי וניסה לתת לי ביסיםםם!! אני התגלגלתי וקיפצתי לכל עבר רק כדי שהוא לא יצליח לנשוך אותי! "דייי משוגעעעע תעזוב אותיי!!" "חח לא רוצה ולא רוצהה!!" רן לא נכנע. "דיייי יש לי טלפוןןןן!!!!" הוצאתי את הטלפון מהכיס בתור הוכחה ורן נירגע קצת , "הלו?" "הלו שני.?" "כן.." "מה המצב מאמי זה אליאור.. אני יודע שהרבה זמן לא דיברנו אבל אני חושב עלייך הרבה בזמן האחרון ו..." נשמתי עמוק. "ו..?" שאלתי. "ואני מתגעגע אלייך.. אנחנו חייבים לדבר..." "תיראה אליאור.. אני לא יודעת.. אני לא רוצה שזה יהיה כמו פעם..." "לא שני אני מבטיח להשתנות..." "זה בסדר אם אני יבוא היום?" "איך תבוא?"
"לא יודע רכבת או מונית , אני אסתדר..." "אוקיי , איך שאתה רוצה.." ניתקתי את הטלפון וחזרתי לכיתה...
מעניין מה קרה אליאור ניזכר בי פתאום... "נו שני , את עושה היום משהו..?" לירון שאלה אותי והביטה בי מבט ערמומי.. "זאת את!" ידעתי מיד. " מה אני ?" "את הסיבה שאליאור התקשר אלי...!" "אני...?" שאלה וקרצה לי עין.. "אוחחח אני לא יודעת אם להרביץ לך או לנשק אותך.." "לנשק זה עדיף..." ציחקקה לה..
הגעתי הבייתה זרקתי את התיק על הריצפה , נכנסתי מהר להתקלח . החום הזה הרג אותייייי... נישארתי במגבת ופתחתי מעט את החלון נתתי לאויר הקריר ליבש מעט את גופי.. התיישבתי במיטה והסתכלתי על הטלפון.. לא ידעתי אם להתקשר לאליאור או לא.. אני באמת רוצה אותו חזרה? האמת שקצת התגעגעתי אליו.. בסה"כ היה לנו טוב ביחד... אבל הוא לא השקיע מספיק.. אולי עכשיו הכל באמת יהיה שונה? המרחק הזה.. הוא הרס לנו הכל.. אני יודעת שהוא עוד אוהב אותי... אבל המרחק הרג אותו... אוף מה אני יושבת פה כמו ילדה מטומטמת?! שיבוא , נדבר וניראה מה יהיה..!!! חייגתי את המספר שלו במהרה , עוד זכרתי אותו בעל פה למרות שעבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שדיברתי איתו.. "קוקי?" הוא מיד ענה. הופתעתי לשמוע אותו קוראל י שוב בכינוי שלי , זה הרגיש כל כך נכון , כל כך טיבעי... "כן כפרוני.. מה המצב?" "עכשיו שאני שומע אותך הכל מעולה!" "חחח אני שמחה.. אז מה רואים אותך היום..?" "אז זהו שאני רציתי אבל אני לא יודע אם זה מסתדר לי..." החיוך מיד נמחק מפניי , הרגשתי איך הכל חוזר על עצמו , התירוצים ההתחמקויות.. איך אני יכולה להיות חברה של מישהו שאני רק מדברת איתו בטלפון ורואה אותו פעם במיליון שנה... "קוקי את איתי..?" "אממ כן.. זה בסדר אם אתה לא בא היום.. אני בכל מקרה חייבת לזוז.. נדבר כבר יאללה ביי..." ניתקתי את הטלפון מבלי שנתתי לו הזדמנות להשיב.נשכבתי על המיטה ,לא היה לי חשק להתלבש , לא היה לי חשק לעשות כלום.. למה שום דבר לא הולך לי? החודש הראשון שלי עם אליאור היה הכי מדהים בעולם.. ממש מהאגדות.. כל היום הוא היה אומר לי כמה שהוא אוהב אותי , היה מקדיש לי שירים , רוקד איתי באמצע הרחוב , לא היה איכפת לו מאף אחד אחר הוא היה מוכן לעשות הכל רק בשביל להיות איתי... והיום.. היום זה הישג אם הוא בכלל מתקשר.. "חבר לאייסיקיו" גיחחתי לי. הייתה תקופה שזה מה שבאמת הרגשתי.. שאם אין את האייסיקיו אז אין אותנו... למה לעזעזעל אני רוצה להכניס את עצמי שוב למערכת יחסים המעוותת הזאת? אם אפשר בכלל לקרוא לה מערכת יחסים... קמתי מהמיטה בחוסר חשק , הסרתי את המגבת מעלי , גופי היה יבש כולו ושערי היה רטוב מעט... נכנסתי למטבח והכנתי לי משהו קטן לאכול , התווכחתי עם עצמי מה כדאי לאכול חביתה או טוסט? והפעמון בדלת קטע אותי... פתחתי את הדלת לרווחה.והוא נעמד שם מולי עם חיוך רחב על השפתיים ... "חשבת שאני באמת לא אבוא..?" "כן פשוט..." "אמרתי לך שהפעם זה יהיה שונה.. אני למדתי מהטעות שלי , אני לא רוצה לאבד אותך שוב.." "אוקיי..." מילמלתי. הוא המשיך לעמוד שם ולהביט בי במבט כל כך עמוק , כל כך חודר. הרגשתי כאילו הוא קורא אותי , יודע כל מה שעובר לי בראש וקולט אותי עוד לפני שאני פותחת את הפה.. "טוב נו מה אתה עומד שם? בוא תכנס.." "בשימחה.." "הרבה זמן לא היית פה הא?" "בידיוק 4 חודשים.." "חח מישהו סופר?" "חח יש לי טבלת יאוש בבית..." "חחחח תיכף תגיד לי שגם התחלת לשמוע דיכאון.." "מה את רוצה שאני אהיה מאושר.. היה לי את הדבר הכי טוב בעולם בידיים ואני פישלתי..." הבטתי בו , הקשבתי למה שהוא אומר.. אבל זה לא הרגיש אמיתי באמת ... זה לא נשמע מהלב... "אני רוצה עוד הזדמנות... אני עוד אוהב אותך!" המשכתי לשתוק ולהביט בו מנסה לקלוט ולהבין מה הוא רוצה...
"שני..? תתיני לי הזדמנות לתקן את הכל..? "תיראה אליאור אני...." הוא נשא בי מבט מלא תיקווה ועדיין לא הייתה לי החלטה... "אליאור.." הוא רכן אלי וסחף אותי לנשיקה מדהימה , הכל חזר אלי כל הרגשות שחשבתי שכבר נשכחו , הפרפרים בבטן , הצמרמורת הכל... נישקתי אותו ולא יכלתי להפסיק , אותו מגע רך , אותו מגע אוהב.. אני לא יכולה להתרחק , לא רוצה להתנתק.... הוא חייך ואסף אותי אליו , הרכנתי את ראשי על כתפו ועצמתי את עייני... "בליבי , בתוכי שמורה לך אהבה כנה אם תירצי שוב אותי.. אחכה לך באותה פינה ששמורה עבורך בכל כל יום בכל דקה כי בשבילי את היחידה....." חיבקתי אותו חזק ונישקתי אותו . "זה יהיה שונה הפעם?" "כן מאמי אני מבטיח לך שמעכשיו הכל יהיה שונה..." "אני אראה אותך יותר מפעם אחת בחודש?" "חח אל תגזימי היית רואה אותך יותר מפעם אחת בחודש.." "בהתחלה כן אח"כ לא.." "טוב זה היה בעבר עכשיו אני אבוא יותר וגם את תבואי ונעשה הכל כדי להיות ביחד , בסדר קוקי?" "בסדר , אני מניחה.." "אז אני מבין שזה כן...?" ציחקק לו. "זה לא ממש לא.." חייכתי אליו ונישקתי אותו שוב. נשכבנו במיטה והדלקנו את הטלוויזיה הוא כרך את זרועו סביבי וראשי נח על החזה שלו , שמעתי איך הלב שלו פועם בחוזקה כל פעימה מתגברת עם המגע שלי , הליטופים , אפילו הנשימה , מצליחים להגביר את הקצב... הוא נתן לי נשיקה קטנה במצח וחייך.. "מאמי אני חייב לעוף יש לי עכשיו אוטובוס אחרון.." "אוףף כבר??" "כן מאמי אין ברירה..." "טוב כפרוני תדבר איתי שתגיע?" "כן אין בעיה..." ליוויתי אותו לדלת ונתתי לו נשיקה גדולה..
"יאללה ביי אני אדבר איתך שאני אגיע......" סגרתי את הדלת ונישכבתי חזרה על המיטה , על הכרית היה עוד את הריח שלו.. הסנפתי אותו חזק חזק כדי שהריח לא יברח... שלחתי את ידי לטלפון וחייגתי מהר ללירון..
"הלו?" ענתה מתוך שינה. "לירוני?" "כן שני מה המצב?" "הכל דבששש איך את?" "בסדר.." ענתה תוך כדי פיהוק.. "איזה שמנה סה"כ 9 ואת כבר יושנת.?" "אני סחוטה מעייפות הייתי אתמול עם קובי עד 6 בבוקר ערה.." "חח מה יש לך לעשות איתו עד 6 בבוקר?" "רצינו לראות את הזריחה ביחד..." "אוו איזה מתוקים אתם יאללה!!!" "חח תודה מאמי, מה קרה יש לך ככה מצב רוח? יש משהו שאת רוצה לספר לי..?" "חח תחמנית קטנה כאילו את לא יודעת.." "לא יודעת מה?" "שאני ואליאור חזרנו.." "יווווווווו מזל טוב יפה שלייי!!"
"תודה מאמי , אני מקווה שאני לא עושה טעות..." "מה פתאוםםם אליאור יודע שאתם צריכים להיות ביחד , הוא אוהב אותך , הוא לא יוותר עלייך שוב..." "נחייה וניראה..." "טוב אז יאללה תספרי לי פרטיםםם.. התנשקתם?" "חחח ברור.." "נו ואיך היה?" "אגדי... אין איך הוא מנשק.. אני נמסה רק מלראות את השפתיים המושלמות והרכות שלי מתקרבות אלי , הנשיקה כל כך רכה, כל כך אוהבת.. אני לא מסוגלת לעזוב אותו..." "נוו מאמי את מאוהבת בו חבל על הזמן איך את חושבת בכלל שאת עושה טעות.." "מאמי לא כל אהבה היא טובה וכדאית... יש אהבות שפשוט לא צריכות להיות.." "אוייש די את עם השטויות שלך!!" "טי נה נה נה ..." "הודעה!!!!" "זה בטח אליאור.." "מה הוא כותב..?" "קוקי הגעתי הבייתה , חלומות מתוקים יפה שלי... אוהב אותך וחושב עלייך תמיד... אליאור.." "איזה מתוקיייי , נו נו תחזירי לו !!" "חח מה אני אכתוב?!" "מה שאת מרגישה..." "טוב... ניראה מה יצא.." "לילה טוב כפרוני שלי , אנ יתיכף יראה אותך בחלומי... אוהבת אותך... שלח! זהו שלחתי.." "פששש איזה משוררת..." " חח זה משהו כזה בקטנה..."
"מתי את עולה מחר לבה"ס ?" "אממ ב10.." "פשש החיים שלך יפים בגלל זה את לא עייפה ויש לך עודף מרץ.." "חח כן הא? למה מתי את מתחילה?" "ב7 וחצי "חחחחח אוי לירוני מסכנה שלי..." "ראית מזה? תמיד דופקים את השחורים..." "חח אבל את אשכנזיה איזה שחורים בראש שלך?" "חחחח ירעהההה!"
"טוב מאמי את צריכה לקום מוקדם ואני לא .. יחיחי ,אז אני אתן לך ללכת לישון , לילה טוב אחותי.." "אין בעיות אני תיכף יראה אותך בחולמי.." לירון ציחקקה. "יווו איזה רעההה יותר אני לא מספרת לך דברים!!" "חחח לא מאמי שלי זה היה בצחוקקקקק!!!" "חחחח יאללה לילה טוב..." "ביייי!!" ניתקתי את הטלפון וחזרתי למיטה , חושבת על אליאור , חושבת על הכל.. הוצאתי את היומן שלי וקראתי כמה חודשים אחורה.. ניזכרתי בכל הדברים הטובים שהיו לי עם אליאור כל החוויות , כל האהבה... והחיוך חזר לפניי...
התעוררתי בבוקר מהצילצול הטלפון שהפריע לשנתי.. "בוקר טוב ליפהפיה הנירדמת שלי מה שלומך...?"
"כפרוניייי מה המצב מאמי?" "עכשיו שאני שומע אותך מצויין..." "חח חמוד.." "אני צריך ממך טובה.."
"כן מאמי מה שתבקש.." "אני צריך שתקומי מהמיטה ותצאי החוצה.." "חח למה בשביל להפחיד ילדים קטנים עם איך שאני ניראת על הבוקר?" "חח לא.. סתם בשביל משהו... את יכולה?" "אממ כן..." הסתכלתי במראה וסידרתי מעט את השיער. "את יפה בכל מצב , תצאי כבר בחוץ!" "חח איך אתה יודע שאני מסדרת את השיער?" "שכחת שאני חי לך בתוך הראש אני יודע תמיד מה את עושה ומה את חושבת.." "חח זה נכון..." "נוו יאללה את יוצאת?" "כן ,כן הינה!!!" פתחתי את הדלת וראיתי את זה , התקופפתי והרמתי את זה אלי, קירבתי את הפרח לאפי והסנפתי אותו , ראיתי את הפתק הקטן שצמוד אליו , פתחתי אותו וקראתי .
"שיהיה לך את היום הכי מדהים בעולם.. אוהב אליאור... נ.ב מצטער אם הפרח נהרס קצת בכל זאת שמתי את זה בלילה..." "יוווו איזה כפרוני אתהה , מתי הספקת להשים את זה?" "אחרי שיצאתי מהבית שלך נתתי לך כמה דקות להתרחק מהדלת ושמתי את זה שם..." "חח יפה יפה... תודה מאמי שלי שגם לך יהיה יום מקסים אוהבת אותך! אבל אני צריכה להתארגן לבה"ס..." "חח כן מאמי גם אני..אז תדברי איתי אח"כ?" "כן מאמי אין בעיה..." "ביי קוקי אוהב אותךךךך!!" "גם אני מואההה!" ניתקתי את הטלפון והתארגנתי לבה"ס .
הצצתי בשעוני , השעה הייתה 9:30 בבוקר , יש לי עוד חצי שעה .. ישבתי ליד השולחן הוצאתי עט ודף וחיפשתי את המילים בכדי לתאר לאליאור מה אני מרגישה עכשיו... קשה לי להתבטאות כמה שאני רוצה להגיד כמה שאני אוהבת אותו וכמה שאני מאושרת אני אל מרגישה שלמה.. הרגש עדיין שם אבל הוא לא כמו פעם.. הכל שונה , אני יודעת שהוא רוצה והוא מנסה אבל אולי בעצם זה לא זה..? אני רוצה אותו אבל לא ממש רוצה , אוףף מי המציא את המילה אהבה??? אולי אני רוצה יותר מדי? אולי זה באמת לא שם? עזבתי את העט והשלכתי את הנייר , יצאתי מבייתי הלכתי לבית הספר והתחלתי ללכת לכיוון הכיתה. "הינהה את!!" הרגשתי משהו מחבק אותי מאחור הסתובבתי אליו , זה היה אלירן . הידיד הכי טוב שלי... "מאמייי מה המצב?." "סבבה מה איתך? מה קרה נעלמת?" "אני נעלמתי??" "כן לא רואים אותך לא כלום.. מה קרה יש לך חבר?" הסמקתי מעט. "יאללה אין אני פשוט קורא אותך!" "חחח חופשייי" "אז מה מי המאושר?" "אממ זה אליאור.." "אליאור? ההוא שיצאת איתו?" "חח כן.." "חזרתם??" "כן!" "יאא מזל טוב מאמי.. אני שמח בשבילךךך" "תודה.." "אבל לא ניראה לי שאת שמחה.. מה קרה?" "לא יודעת אני לא בטוחה.." "לא בטוחה בקשר למה.. את עוד אוהבת אותו?" "אז זהו שאני לא יודעת.." " אין מה לדעת או שאת אוהבת אותו או שלא.."
"מאמי אם את לא בטוחה זה כבר אומר משהו.. אני אומר שלא תסחפי ולא תשתגעי תעשי עם עצמך את החושבים שלך ותחליטי מה את באמת רוצה.. אולי אם תצאו קצת זה יעזור לך להחליט..." "אני פוחדת שזה יהיה כמו פעם.." "אמרת לו שאת רוצה שזה יהיה שונה.." "כן ברור.." "ומה הוא אמר?" "הוא אמר שהכל יהיה שונה מעכשיו ובאמת שהוא מנסה..." "תיראי מאמי כל מה שאני יכול להגיד לך זה שעדיף לך לנסות ולהצטער מאשר להצטע שלא ניסית בכלל..." אלירן הלך והותיר אותי לעמוד שם לבד ולחשוב על כל המצב..
למה לעזעזל אני כל כך כבדה?? אוחחח אפשר לחשוב!!! אני אהיה איתו קצת ניראה מה הולך וזהו ! נימאס לי לפעמים מעצמי! החלטתי שהיום אחרי בה"ס אני אלך לראות אותו ולהיות איתו קצת שיראה שגם אני משקיעה...
עליתי על הרכבת , התיישבתי ליד החלון חייכתי לי כמה זמן לא עליתי על הרכבת הזאת.. כמה זמן לא הייתי איתו... הוצאתי את הדיסקמן ושמעתי קצת שירים , הנוף התחלף לעיני ואני במחשבות שלא מרפות אפילו לרגע... למה אני לא נותנת לעצמי סיכוי להיות מאושרת.? למה אני בנאדם כזה תקוע? הגיע הזמן להשתחרר ואליאור יעזור לי! הרכבת נעצרה וירדתי ממנה , תפסתי אוטובוס והגעתי לביתו , עמדתי מול הדלת . נשמתי עמוק סידרתי מעט את הבגדים והשיער והחלטתי שאני מוכנה... דפקתי בדלת .. צעדים נישמעו מתקרבים אלי ואני מרחתי חיוך כל פניי , הדלת ניפתחה לרווחה כשאחותו הקטנה ניצבה מולי. "היי אודליוש מה המצב מתוקה...?" "אממ בסדר.." "זאת אני שני , חברה של אליאור את לא זוכרת אותי?" "אההה שניייי..." "חח זה בסדר מתוקה עבר הרבה זמן.. אליאור בבית?" "הוא ירד שניה למכולת הוא כבר יחזור , בואי תכנסי.."
השבתי בחיוך ונכנסתי לבית , התיישבתי בספה וראינו קצת טלוויזיה. "אני מתה על פבלו נכון הוא הכי חתיך?"
הבטתי בה , לבושה בחולצה של המורדים וצופה בהופעה שלהם.. היא ממש מעריצה אותם! "אממ הוא חתיך אבל אני הכי אוהבת את תומס!" "וואי את רוצה תמונה של תומס? יש לי אני אביא לך!!" "חחח זה בסדר מתוקה תשמרי לך.." "וואי נכון באמת שהוא חתיך! מה את אומרת מי יותר יפה מהבנות?" "אווו שלום שלום מה אני רואה פה??" אליאור ניצב מולי עם חיוך גדול על שפתיו... "היי מאמי מה המצב?" חייכתי חזרה. "אני ושני מדברות , תלך מפה אתה מפריע לנו!!" קראה אודליה הקטנה. "חחחח חוצפנית קטנה זאת חברה שלי לא שלך!" "אז מה יותר כיף לה איתי , נכון שני?" "חח איזה מתוקה" השבתי במבוכה. "טוב יאללה שיגעת אותה מספיק!! בואי שני נלך לחדר..." "אוקייי.. אודליה אני עוד מעט יחזור ונמשיך את השיחה שלנו טוב מאמי?" "ישששש!!" קראה בשימחה. חייכתי אליה ואליאור לקח את ידי.. הלכנו במסדרון עד לחדר שלו , הוא משך אותי אליו ונתן לי נשיקה קטנה.. "איזה כיףף ליייי איזה הפתעה מדהימה!!! מתי הגעת?" "לפני 5 דקות בערך.." "באמת?" "כן מאמי..." "מה קרה החלטת לבוא לפה?" "סתם התגעגעתי.." "חח איזה מזל כי גם אני !" נכנסנו לחדר ישבנו לנו בכיף , דיגדגתי אותו , הוא הציק לי רבנו קצת מכות והתנשקנו המון , זה הרגיש טוב , הרגשתי סוף סוף קצת חופשייה... "וואי מה השעה?" "אממ 9 וחצי.." "שיווו יש לי עוד 10 דקות רכבת..." "וואייי מהררר חייבים שתספיקי אם לא אין עוד נכון?" "לא.." "יאללה מהררר!!" שמתי מה רנעליים הוא הרים לי את התיק רצנו מהר אל תחנת הרכבת , כמעט ופיספסתי אותה!!! עליתי מהר ורצתי לחלון שמתי את ידי מצד אחד והוא מצד שני... הוא שלח לי נשיקה וסימן לי שהוא התקשר.. הרכבת התחילה לנסוע והוא נותר בתחנה....
שמתי את האוזניות על ראשי והמוזיקה החלה להתנגן.. שמעתי את השיר שאני הכי אוהבת בעולם..
it must have been love.. של רוקסט. המילים הידהדו בראשי והתחילו לחלחל פנימה... זה באמת נגמר ביני לבינו? אני מרגישה כזאת ריקנות שאני לא יודעת איך להתחיל לתאר אותה... המגע שלו , המבט.. הכל שונה.. הכל אחר.. על מי אני עובדת? אני כבר לא אוהבת... אולי זה סתם ניסיון להיות מאושרת?
הלב צמא לאהבה אבל הוא לא מתמלא.. הבטתי מחוץ לחלון דמותי נישקפה בחלון , ניסיתי לדמיין את אליאור לצידי , מחבק אותי ומנשק ולא יכולתי... המחשבה הזאת ניראתה לי כל כך לא טיבעית.. כל כך לא מה שאני רוצה... ניסיתי לדמיין את פניו ראיתי אותו עומד מולי עם אותו מבט עמוק וחיוך ביישני , אותו חיוך שכבש אותי.. אבל עכשיו זה סתם עוד חיוך שלא מזיז לי שום דבר בגוף... הוצאתי דף ועט והפעם ידעתי בידיוק מה אני רוצה לרשום....
אתה נוגע בי במגע קר,
כאילו אני אדם זר.
אותו מגע שאהבתי,
אותו מגע שידעתי.
עכשיו הוא שונה ,הוא אחר
כנראה יש דברים שאי אפשר לשחזר...
לראות אותך שוב מעלה בי רגשות,
אני מתקרבת לאט לאט והן נעלמות...
הניצוץ בעיינים כבה , והאהבה נותרה רק כזיכרון
זיכרון מתוק ,זיכרון כואב...
אליאור,תמיד יהיה לך מקום אצלי בלב...!!!
קיפלתי את הדף והכנסתי אותו לתיק ,הרגשתי כאילו אבן גדולה ירדה לי מהלב.. מזה אבן.. סלע!! עכשיו כל מה שנישאר זה לתת את המכתב לאליאור...
ירדתי מהרכבת , לירון וקובי המתינו לי בתחנה... "מה אתם עושים פה?" שאלתי המומה. "סתם באנו לקחת אותך.." "אבל איך ידעתם שאני פה?" "דיברנו עם אמא שלך..." השיבו. "אהה אוקיי..." חייכתי חיוך קטן. "שני?" "מה?" "מה קרה לך? למה את עצובה?" "אני?" ניסיתי להתחמק. "אז לא סבתא שלי.. רואים מפה ועד נתניה כמה שאת עצובה..." "אני בסדר , זה כלום.." "קרה משהו עם אליאור?" לירון ליטפה את ראשי. "הוא עשה לך משהו.? כי אם כן אני יהרוג אותו!!" קובי נעמד לפתע. "לא , לא זה שום דבר כזה... פשוט.." "פשוט?" שאלו יחדיו. "פשוט זה לא זה..." "מזאת אומרת? חשבתי שאת עוד אוהבת אותו.." "כנראה שחשבנו לא נכון , כי אין לי כלום אליו, אני פשוט ריקה..." "מאמי שלי.. אני מצטערת אני יודעת כמה שחשבת שזה זה... לא נורא .. " "כן.. עכשיו אני רק צריכה לדבר איתו..." "שטויות , אל תחשבי על זה! עכשיו בואי נלך נישב איפשהוא נישתה קצת יהיה שמייח..." הציע קובי. "לא יודעת.. ניראה לי שאני פשוט אלך הבייתה.." לירון וקובי החליפו ביניהם מבטים... "בואי הינהה!!!" קובי תפס אותי והניף אותי באוויר , לירון פתחה את הדלת של האוטו , הם דחפו אותי פנימה בלי אפשרות לברוח...
לירון וקובי חטפו אותי והכריחו אותי להנות! שתינו רקדנו והשתללנו , היה כזה כיף השתחררתי קצת והצלחתי לא לחשוב על כלום לכמה שעות....
למחרת , יום שישי , החלטתי שאני חייבת לדבר היום עם אליאור ולספר לו מה שאני מרגישה.. הוצאתי את הפלאפון שלי . מוזר אין שיחות , או הודעות.. כלום. מה הוא לא חיפש אותי.? מוזר.... חייגתי אל אליאור ואחרי כמה צילצולים הוא ענה. "הלו?" "היי מאמי מה המצב.?" "בסדר שני מה איתך?" "הכל מעולה..."
היתה שתיקה מוזרה כזאת בטלפון.. "אליאור אתה פה?" "כן ,כן..." שוב שתיקה... "אממ אני רואה אותך היום מאמי?" "אני לא יודע". השיב בקרירות. "מה אתה לא יודע או שאתה בא או שלא.." "לא יודע נו.."
"ידעתי שזה מה שיקרה..." "מה יקרה?" שאל. "שהכל יהיה כמו פעם אתה לא תבוא אלי יותר בחיים וכל הזמן אני אצטרך לשמוע שהלכת לאחת הידידות שלך במקום להיות איתי.." "נו מה עכשיו אתה עושה סרט?"
"מה הקשר עושה סרט?" "וואי עזבי , בכח לעצבן נכון??" "אליאור מה יש לך מה אתה דפוק??" "כן אני דפוק בסדר? תעזבי אותי בשקט!!" "ווואאייייי בא לי להרוג אותך יקרציה!!!!" "טוב טוב יאללה יאללה אין לי עצבים בשבילך עכשיו יאללה ביי" וניתק. נישארתי המומה וצליל הניתוק עוד זימזם באוזני. מה יש לו מה הוא השתגע?? לא משנה מה עובר עליו אני חייבת לדבר איתו פנים אל פנים...
נכנסתי להתקלח כדי להירגע קצת ממנו, הכנתי לי אמבטיה מרגיעה עם קצף והחלקתי לתוכה , שקעתי בה כשעה ארוכה עד שעורי התקמט והחלטתי שהגיע הזמן לצאת.. יצאתי מהמקלחת והדלקתי את המחשב , פתחתי את הארון ומשכתי משם מכנס וחולצה. התחברתי לאייסיקיו והתיישבתי מול המחשב. פתחתי את הרשימה דיברתי עם כמה ידידים שלא פגשתי המון זמן ופתאום קיבלתי הודעה ממנו... ראיתי את השם שלו מהבהב בתחתית המסך ופתחתי את ההודעה... "היי מה המצב?" מה הוא רציני? אני אמורה להתנהג עכשיו כאילו כלום לא קרה? שוב הודעה ממנו.. הוא שלח סימן שאלה. החלטתי להמשיך את המשחק שלו. "בסדר מה איתך?" "הכל סבבה..." "יופי" השבתי בקרירות. "אתה בא היום?" "לא אני לא בא.." "למה?" "כי אין לי איך.." "שמעת על מונית או אוטובוס?" "נו שני עזבי אין לי כוח עכשיו לבוא עד אלייך זאת נסיעה של שעה.."
"שיהיה... אז מה לאן אתה יוצא?" "סתם בחוץ.." "עם מי?" "עם ידידה שלי" "מי זאת?" "אוריאן.." "זאת שדלוקה עלייך?" "נו אבל היא ילדה קטנה , זה לא יציאה-יציאה זה סתם..." "אני לא רוצה שתצא איתה!"
"מזה את לא רוצה שאני אצא איתה? בגלל שאני לא יוצא איתך עכשיו אז אני אמור להישאר בבית.??" "לא אבל.." "אבל מה?" "אז זהווו אני יוצא איתה וזהו יאללה בייי!!" הוא התנתק מהאייסי , כל כך כעסתי עליו...
קמתי מהמחשב והדלקתי טלוויזיה , זיפזפתי בין התחנות ולא מצאתי מה לראות לבסוף כיביתי את הטלוויזיה והלכתי לישון , התהפכתי מצד לצד... חשבתי עליו , יש לי הרגשה שהוא משקר .. יש לי הרגשה שיש לו מישהי אחרת.... ידעתי שאני חייבת לברר את זה וידעתי שהוא לא יגיד לי את האמת....
למחרת התעוררית מהר מהר שטפתי פנים וישר נכנסתי לאייסיקיו.. ראיתי שאליאור לא מחובר ועלה במוחי רעיון... התנתקתי מהאייסי שלי והתחברתי לשלו. ראיתי את השם שלה מתנוסס בראש הרשימה וידעתי שזאת הדרך היחידה לברר........ "היי מאמי מה המצב?" "מאמי שלייייי מה קורה נישמתי?" היא השיבה מיד. "סבבה מה איתך? נהנת אתמול?" "כןןן מאודדדדד!!!" "אני שמח ,גם אני... איך הייתה הנשיקה?"
"טעימה ביותר..." נחנקתי מול המסך... הוא נישק אותה... "אז מה עכשיו , חברים?" "אממ כן..." שתקתי לרגע. לא ידעתי מה עוד לכתוב לה.. אני לא מאמינה שהוא שיקר לי , שהוא בוגד בי!!! "תגיד דיברת עם שני?" "שני?? למה מה אמרתי לך על שני?" נידהמתי שהיא יודעת מי אני. "לא סתם... כי אמרת לי שדיברתם השבוע ואני יודעת שהיא רוצה אותך.. אז רציתי לדעת איך היא הגיבה שהיא שמעה עלינו..."
"אוריאן....?" "מה מאמי?" "זו שני..."
"מה??" אוריאן היתה המומה. "כן זאת אני שני..." "מה את עושה פה? זה האייסי של אליאור..." "כן אני יודעת.. אני נכנסתי לאייסי שלו בשביל לדבר איתך.. אני חברה של אליאור.." "מה?? אין מצב את משקרת!"
"למה שאני אשקר?" "כי אני יודעת שאת רוצה אותו כבר הרבה זמן ואת פשוט מקנאה שהוא רוצה אותי.."
"ידעתי שזה מה שתחשבי , ועם המזל שלי פרצו לי לאייסי אם לא הייתי שולחת לך היסטורי שלי ושלו... את זוכרת שהוא בא אלי השבוע? אני מאמינה שאת יודעת על זה.." "כן הוא סיפר לי שהוא הלך אלייך השבוע ואת ניסית לנשק אותו..." "מה??? חחחח ממש... זה הוא בא אלי מרצונו והוא נישק אותי והוא רצה לחזור אלי.."
"אני לא מבינה למה שאני אאמין לך ולא לאליאור?" "כי אני אומרת לך את האמת.. טוב תיראי אני איתו גמרתי בכל אופן אבל תחליטי מה את רוצה לעשות איתו.... אם את בוחרת להיות איתו שיהיה לך בהצלחה רק תשמרי על עצמך טוב טוב כי כמו שהוא שיקר לי יש סיכוי שהוא יעשה את זה גם לך.. ואם לא אז בהצחה עם מישהו אחר.." "אני חייבת לעשות בירור עם אליאור.." "אין לי בעיה לעשות שיחה של שלושתינו ביחד , למרות שאני בטוחה שהוא יגיד שאני שקרנית או משהו...." השבתי. ידעתי שהוא יעדיף אותה על פני.. אוריאן זה יעד חדש.. אני כבר הייתי שלו.. כלב!! "אני מתקשרת אליו עכשיו אני רוצה לראות אם הוא יספר לי..." "בסדר אני כאן.." היא השיבה. הרמתי את הטלפון וחייגתי אל אליאור... "הלו?" "היי מה המצב?" "סבבה ממי מה איתך?" "הכל טוב.. נו איך היה אתמול?" "סבבה..." "יופי... היה משהו?" שאלתי מיד. "נו מה ניראה לך?" "לי ניראה שכן..." "נו באמת שני... היא ילדה קטנה ,היא סה"כ ידידה שלי למה את כזאת קנאית?" "אליאור אל תשקר לי אני יודעת שהתנשקת איתה.. ואמרת לה שאתה חבר שלה.. עד מתי חשבת להמשיך עם זה?" "מה?? על מה את מדברת??" "דיברתי עם אוריאן..." הוא שתק. "את סתם מנסה לשגע אותי איך דיברת איתה?" "אני באייסי שלך.." "חח כן בטח.." "לא מאמין לי? תנסה להתחבר ותיראה.. אני מדברת איתה עכשיו.." "נו את יודעת שהיא דלוקה עלי היא בטח ניסתה לחרטט עלייך..." "לא אליאור , לא אמרתי לה שזאת אני , דיברתי בשימך..." "רגע רגע , מזה את פורצת לי לאייסי? תצאי משם!!" "לא פרצתי לך אתה שמת את הסיסמא לא אני.... ואל תנסה להחליף נושא..." "טוב בקיצור אין לי כוח לשטויות שלך , אני צריך ללכת אני אדבר איתך אח"כ ביי!" הוא ניתק את הטלפון. חזרתי למחשב והתיישבתי. "דיברתי איתו..." "נוו?? מה הוא אמר?" "הוא מכחיש את הכל.. הוא התחמק ממני וניתק..." "אני לא יודעת מה להגיד לך..." "תשמעי אני מבינה אותך שאת לא תאמיני לי אבל בתכלס אני רציתי לברר את זה... ואני בכל מקרה רציתי להיפרד ממנו , רק חבל שזה צריך להיות ככה..." "זה אולי קצת מוזר אבל אני מאמינה לך משום מה.." "תודה מאמי , לפחות את לא חושבת שאני שקרנית..." "הוא לא עונה לי" היא פתאום שלחה. "באמת?" שאלתי. "כן..." "הוא בטח מפחד... אל תדאגי הוא יקבל את מה שמגיע לו...."
שלחתי אליו הודעות והוא לא השיב , התקשרתי שוב... הוא אמר שהוא לא בבית ועוד מעט ידבר איתי..
הבטתי בשעון עברה שעה , שעתיים והוא עדיין לא חזר אלי... ידעתי שהוא מתחמק ידעתי שהוא מפחד להתעמת איתי... חזרתי לאייסי ואוריאן עדיין היתה שם.. "היי.. נו יש חדש.?" שלחה מיד. "הוא לא עונה לי.. את דיברת איתו?" "לא מאמי גם לי הוא לא עונה..." "אני מתה לדבר את מי מאיתנו הוא יוציא שקרנית. למרות שאני בטוחה שהוא יבחר בך אני והוא זה סיפור ישן..." "תשמעי אני לא יודעת מה להגיד לך... אני אל יודעת מה היה ביניכם אבל אני והוא זה משהו מיוחד.. מאוד!" "חחח בהתחלה מאמי גם אנחנו היינו משהו מיוחד חשבתי שהוא האהבה הכי גדולה שתהיה לי בחיים אבל כנראה שטעיתי... הוא כבר נתן לך כינוי?" "כן הוא קורא לי קושקוש.." "חח לכל מי שהוא מתחיל איתה הוא נותן לה כינוי.. הוא גורם לך להתאהב בו ".
"הוא אוהב אותי אני יודעת את זה , הוא תמיד אומר לי.." "הוא אמר לי את זה שילשום גם.. כנראה שאני אוהב אותך בשבילו זה סתם עוד 3 מילים...." "הינה הוא התחבר!!!" שלחתי לו הודעה וכך גם היא , לקח לו כמה שניות להגיב והוא התנהג בהכי טיבעיות שבעולם..." "תודה באמת שיצאת מהאייסי שלי.. ניראה לי הרגשת שם יותר מדי בנוח.. מחקת לי שמות??" "תירגע לא נגעתי בכלום.. אבל אני הולכת למחוק איזה שם בעוד כמה שניות..." "טוב.." השיב בקרירות. "מזה טוב?? אתה מוכן להסביר לי למה עשית את זה?" "עשיתי את מה?" "נו באמת אני כבר יודעת הכל למה אתה משקר לי? בשביל מה חזרת אלי בשביל לבגוד בי??" "לא!"
"אז מה ? בשביל מה???" "רציתי לבדוק אם אני עדיין אוהב אותך.." "אוי נו אל תמכור לי את הבולשיט הזה.."
"נו באמת.." "כן , כן אני גם מאמינה לך... חזרת אלי בשביל סקס נכון?" "ניראה לך??" "כן!!" "אני לא מאמין שאמרת לי כזה דבר.." "אז תאמין כי זאת האמת!" "לא נכון.." "אני לא מבינה אז למה לא חתכת את זה? למה לפגוע בי???" "לא רציתי לפגוע בך זה פשוט יצא ככה.. אני לא בידיוק אמרתי לך שאנחנו חברים..."
"מה?? איך אתה מעיז? אתה באת אלי כדי לחזור אלי , אתה ביקשת עוד הזדמנות!!" "לא..." "מה??. אההה עכשיו אני מבינה.. אתה מפחד שאני אשלח לה את השיחה... אל תדאג מאמי הילדה הזאת לא מעניינת אותי בכלל , זה ביני לבינך!" "למה בגדת בי?" "לא בגדתי בך תפסיקי להגיד את זה!! את סתם מנסה לסכסך ביני לבין אוריאן..." "וואי אליאור בא לי להרוג אותך!!! די עם השקריםםםם!!" "תפסיקי את לשקר יקנאית! הקנאה אוכלת אותךךךך..." "איזה ילד קטן אתה... איך הסכמתי לחזור אלייך בכלל? בעצם כל דבר לטובה , אתה עף מהחיים שלי והפעם לתמיד...ביי!!!" "בייי , ותדעי לך שאף פעם לא אהבתי אותך..." "בסדר שיהיה.. העיקר היית בא אלי מלא פעמים וכל הזמן אומר לי שאתה אוהב אותי ואפילו עכשיו אמרת שבגלל זה חזרת..." "פחח מתי באתי אלייך? את באת יותר!" "חח אני באתי אלייך רק שהלכתי לדודים שלי.. אחרת סה"כ פעם אחת באתי וזה היה השבוע..." "כן ואת שמנה ומכוערת ומגעילה!!!" "ווואיייייי אתה כזה ילד קטןןן אלוהיםםםם!! תוציא את הכל , תגיד לי כל מה שאתה חושב קדימה.." "את מגעילה וקנאית ומסריחה ובכלל לא אהבתי אותך ואת סתם מטומטמת..." "נירגעת?" "לא..." "יופי עכשיו תורי.. אתה חושב שאתה כזה שחקן גדול ושכל הבנות מתות עלייך ,אבל אתה סתם ילד חסר חיים שמתחיל עם ילדות קטנות באייסיקיו וממציא לו ידידות חושב שהוא זיין.. ואתה סתם מכוער אני הייתי איתך כי רציתי חבר , אתה כלום בשבילי אתה אוויר..." "מההההההההההההההההההההה בואנהההההההההה.... עלקק את אהבת אותיייי!!!"
"מאמי אם הייתי אוהבת אותך עכשיו הייתי עם דמעות בעיינים ,אבל מה שיפה זה שאתה עצבני ואני יושבת עם חיוך ענק על הפנים... אז תנחש במי שיחקו???" ראיתי אותו ממשיך להקליד ובאמת שלא היה לי עצבים לשמוע אותו... "את זונההההה ומגעילהההההה..." "תמשיך לקלל , זה לא מזיז לי זה רק גורם לי יותר לחייך..." "וואי אני עוד שניה שובר את המחשב.. אם היית לידי הייתי הורג אותך במכות!!!" "חחח שיהיה... טוב אני צריכה לעוף מפה ביי הומו!!" סגרתי את השיחה ומחקתי אותו מהרשימה שלי.. עשיתי לו איגנור ויצאתי מהאייסיקיו . כיביתי את המחשב ונישבכתי במיטה , זה הגיוני שאני באמת לא בוכה???
למחרת בבה"ס הרגשתי שונה כל מבט שהופנה אלי, כל מילה הקפיץ אותי. הרגשתי כאילו כולם יודעים , וכולם מדברים על זה... מרחמים עלי שאני מסכנה , כולם יודעים על הבגידה.... "בוקר טובבבבבב!!"
לירון קפצה עלי עם חיוך ענק על שפתייה... "היי.." "מה קרה לך מזה הפרצוף הזה??" "לא שמעת?" "לא שמעתי מה..?" "עלי ועל אליאור... הרי כולם כבר מדברים על זה לא?" "מדברים על מה? מה יש לך? אתה מוכנה להסביר לי??" "סתם עזבי.." "שני בואי הינה! תגידי לי מה קרה בינך לביןי אליאור.. אמרת לו שאת רוצה להיפרד ממנו??" "לא הספקתי.." סיננתי. "מזאת אומרת לא הספקת? שנייי תשבי מיד ותסבירי את עצמך!" פקדה עלי. התיישבתי על הספסל בקרוב והיא התיישבה אחריי , עינייה התרוצצו לכל עבר ולא נחו עד שהן נעצרו על עיני... "עכשיו תספרי לי הכל מההתחלה..." לחשה ברכות. "הוא בגד בי.." "מה?? אליאור?? מה? מי .? איך את יודעת??" "הייתה לי הרגשה כזאת , הוא בגד בי עם איזה ילדה בת 14 , יצא איתה ואמר לה שהם יהיו חברים מתי שהוא עוד היה איתי..." מה??? בן זונהההההההה!! אני לא מאמינה איזה כלב!"
"הוא כזה מניאק , בשביל מה הוא חזר אלי אז? בשביל מה???" לירון נתנה לי חיבוק גדול והרכינה את ראשי על כתפה.. "ששש די מאמי , אל תחשבי על זה , שימות , שיחנק הוא לא שווה את העצבים שלך...."
"אני יודעת.. חתיכת זבל.. איך הוא מעיז? ועוד עם הכונפה הזאת??" "כנראה הוא עד כדי כך נואש..." "חח כן הא?" גיחחתי. לירון הביטה בי דקות ארוכות אך לא הוציאה מילה... היא ליטפה את פניי וחייכה . "מה..?"
שאלתי בבישנות. "את לא מתחרטת...ששכבת איתו?" היססה. "לא. חד משמעית לא ! זה דבר שרציתי , ואני בחרתי בו.. אני שלמה עם ההחלטה שלי.." "יופי מאמי אני שמחה.." "אני לא מאמינה בחרטות! מה יתן לי אם אני אתחרט זה אומר שאפשר לשנות את המצב?" "צודקת.." היא נתנה לי עוד חיבוק. "אני מקווה שלא בכית בגללו!" "ניראה לך?? נשבעת לך שאפילו דימעה לא הזלתי.." "טוב מאוד מאמי ככה צריך..." "אז מה ככה מה חוץ?" "ניסיתי לשנות נושא..." "הכל מעולה.." "סבבה.. איך עם קובי..?" "כל טוב אנחנו עוד מעט חצי שנה ביחד!!" "באמת?!" "כן!" "איזה יופייי איזה מהר הזמן עובר אלוהים..." "תאמיני לי שכל יום אני אוהבת אותו יותר.." "חח איזה מתוקה.. אני בטוחה שגם הוא אותך.." לירון חייכה בסיפוק. "למה לעזעזעל אני אף פעם לא יכולה למצוא לי מישהו נורמלי? כאילו מה אני מגנט לבנים מתוסבכים ומטומטמים.???" "חחחח מאמי שלי , האהבה שלך היא עוד תגיע..." "חחח מתי בגיל הזהב.??" "חחח זה הכי השנים היפות לא?" "לא יסטומה זה גיל הנעורים.." "חח אופסיי...""""אוףף נשבר לי בסוף אני אהיה לסבית!!!" "חחח משוגעת.." "חח בעצם בנות זה יותר כאב ראש ניראה לי.." "חחח שאני אנסה אני אגיד לך.." "חח תהני!"
"וואייי כבר 8:35... המורה תהרוג אותנוווו!!!" "חח בואי נכנס מהר לכיתההה!!" קמנו מהספסל ורצנו במהרה לכיתה בתקווה שהמורה תוותר לנו ותיתן לנו להכינס בלי יותר מדי בעיות כי ממש אין לי ראש לזה...
היום נמשך ללא שום דבר מעניין , לירון הייתה עם קובי , דנית עם רוני , רעות עם גיל .. ואני.. אני יושבת לי איתם. "מה יוצאים היום?" שאל גיל. "כןן בכיף לאן יוצאים?" "לא יודע נלך לאיזה מסעדה כולנו ככה , יהיה כיף.." "סבבה.. אז מי בא?" כולם הינהנו בראשם להסכמה ואני שתקתי. "מה איתך שני את באה?" "לא יודעת , לא ניראה לי.." "מה למה???" קפצו כולם. "סתם אין לי ממש חשק..." "נוו אל תהיי מגעילה כולם הולכיםםם..." "בסדר תלכו מאמי , מזה אין לי חשק.." דנית ורעות החליפו ביניהן מבטים.. "טוב מאמי , אבל אם תשני את דעתך תתקשרי אלינו..." "בסדר מאמי אין בעיה.." חייכתי אליה ויצאתי מהכיתה.
נכנסתי הבייתה נזרקתי על המיטה , הדלקתי את הטלוויזיה , עלה ערוץ 24.. "אני רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף.." מהעצבים כיביתי את הטלוויזיה. "אוחחח מה עכשיו השיר הלא קשור הזה??" הסתובבתי במיטה לכיוון השני וראיתי את התמונה שלנו , אותי ואותו מחובקים עם חיוך ענק על השפתיים , אחח איזה תקופה יפה זאת הייתה... ההתחלה , רק בהתחלה היה לי טוב איתו.. אח"כ זה היה כל כך סתמי.. אלוהים לא הייתי רואה אותו בכלל.. פאק אפילו ליומהולדת שלי הוא לא בא!! אני נסעתי אליו... מה אני צריכה אותו? למה זה בכלל מציק לי? מה אני עד כדי כך נואשת לאהבה? לא! אני לא אשב ועיסגור את עצמי , אני עוד תעירה והחיים קצרים. הוא לא שווה את זה!! קמתי מהמיטה והרמתי את הטלפון תוך כמה שניות תיקתקתי את המספר של לירון. "היי מאמי מה קורה??" "הכל טוב מה איתך?" "בסדר אני חושבת... תשמעי אני חייבת לעשות היום משהו אין מצב שאני נישארת בבית היום.." "יופי אני בידיוק באתי להתקשר אלייך בכל מקרה אני שמחה שאני לא צריכה לשכנע אותך יותר מדי יש שבוע הבא יומהולדת לרעות , זוכרת?" "כן נו..?" "אז גיל עושה לה מסיבת הפתעה.. היום!!" "מה היום? למה??" "לא יודעת חח כנראה שהיא באמת תופתע אין לי מושג... קיצר הוא עושה את זה באיזור פתוח כזה נעשה על האש וזה יהיה סבבה..." "חח סבבה נשמע שירים קצת , נישתה נתפרק... אני שם!!"
הילההההההההה =]
מזל טווווב!! קודם כל.. 😉
יאללה בוביתתתתת תמשיכייייייייייייי 😊
הילהההההההההה התגעגעתייייייי חחחחחחחח
מזל טובבבבב נשמתי
עד 120
שימי המשךךך כפרה
מוואה ענקיתתת 😛
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מזל טוב מאמי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אזה ארוך אמאא!! 😯 חחחחח נאי איזה שעה ישבתי פה וקראתי הכללל!! חחח סיפור מהמםם דרך אגב [ד"א-->לקח לי שנים להבין מזה אומרר!! חחח]
יאללה מאמוש שימיי המשך שיהיה ארוךך ארוךך כייף לקרוא ככה 😁
אוהבבתתתת
~שירנווווווווווווווש~
המצב רוח שלי לא היה בשמיים אבל גם לא הייתי ממש בדיכאון ... רעות לא חשדה בכלום וכולנו התארגנו בחשאי , גיל בחר לעשות לה את היומהולדת בחוץ באיזשהיא חורשה , ההורים שלה שיתפו פעולה והיא לא הבינה לאן לוקחים אותה.. איך שהוא הם הצליחו לגרום לה להשים כיסוי על העיניים והביאו אותה אלינו.. הצטופפנו בשקט בשקט והצבנו זיקוקים לכל אורך הדרך , הדלקנו אותם והורידו את הכיסוי מעינייה , היא כל כך שמחה היא בכתה מרוב התרגשות.. גיל ישר קפץ עליה ונישק אותה. איזה מתוק הוא רואים כמה שהוא אוהב אותה שהוא טרח לעשות את כל זה בשבילה... "רעותיי מזל טוב מאמייי!!" ראיתי מישהו לא מוכר מתקרב לרעות ומנשק אותה. הבטתי בו בקפידה הוא היה גבוהה שחום עיניים ירוקות.. בידיוק כמו שאני אוהבת. מוזר שאני לא מכירה אותו!! "חח שני מה קורה את מהופנטת??" "חחח קצת.. מי זה תגידי לי??"
"מי מייקל?" "מייקל??" התפלאתי. "חח כן מייקל הוא ידיד טוב שלי הוא מלוס אנג'לס.." "וואלה.. ו....?" "והוא פנוי זה בסדר..!!" "סבבה..." חייכתי בבישנות. "להכיר ביניכם?" "אממ למה לא..?" "סבבה!!!" רעות אחזה בידי והתקדמנו לעבר כולם. "איפה מייקל??" הוא הלך הוא אמר שהוא יחזור יותר מאוחר..." "מה הוא הלך?" שאלתי בעצבות. "כן אל תדאגי הוא עוד מעט יחזור ככה הוא!" "אני מקווה..." "או הו ממש נידלקת עליו הא?" "חח כן הוא חמוד לא?" "מאוד חמוד!!" "סבבה..." "יאללה מה אנחנו מקשקשות פה? המסיבה לא יכולה להתחיל בלעדינו!!!" היא משכה אותו אל אמצע המעגל והגבירו את המוזיקה רקדנו , שתיתי קצת צחקתי והשתוללתי... חטפתי את הבקובוק ושתיתי כמעט עד תומו צריבה חמה עברה בגרוני והסטלה לא איחרה לבוא.. הייתי מאושרת הראש בעניינים. עם חיוך גדול על הפנים חגגתי עם חברות שלי ושכחתי מכל העולם.. "יאללה בואו נישב קצת אין לי כוח לזוז..!!" התחננה לירון. "בסדר יאללה בואו נישב.." נכנענו לבקשתה. הצטופפנו סביב מדורה קטנה שהדלקנו , "וואי איך בא לי עכשיו איזה נרגילה משהו.." "חח אל תדאגו " "אמר גיל. "התקשרתי למייקל הוא בדרך והוא מביא נרגילה.." "סבבה.." קראו כולם בשימחה ואני חייכתי לי מחכה לראות אותו שוב.. "רעותיי נו איך זה להיות בת 18??" "כיףףףף! אבל אני עוד לא בת 18.." "אהה וואלה.. חח עוד שבוע!" "אז מה נעשה לה עוד שבוע?" שאלתי. "חח לא יודעת נעשה משהו בקטנה כזה.." "אוחח גיל אתה והרעיונות שלך עכשיו אין מה לעשות ביומהולדת שלה!!" "חח מה אתם דואגים?? נסדר משהו.." חייך ונישק את רעות. "המסיבה יכולה להתחיל מייקל הגיע..!!" צעק מייקל והתיישב מולי. "חחח דפוק , מה קורה אחי?" "סבבה מה איתך?" "הכל טוב נו הבאת את הנרגילה?" "כן הינה היא בתיק בוא נרכיב אותה.." גיל ומייקל התעסקו בנרגילה והרכיבו אותו , הסתכלתי עליו תוך כדי והוא הרים את ראשו ומבטינו ניפגשו , חייכתי אליו והוא התיישב לידי... "היי מה המצב?" שאל. "הכל מעולה מה איתך?" "סבבה... את חברה של רעות??" "כן.." "איך זה שאני לא מכיר אותך?" "חח לא יודעת איך זה שאני לא מכירה אותך..?" "חח וואלה.. בת כמה את?" "17 וחצי.." "אהה קטנטונת.." "קטנטונת למה?" "כי אני יותר גדול ממך.." "למה בן כמה אתה??" "21 עוד מעט.." "אהה סבבה..." "וואייי איזה קוררר..." הצטמררתי. "כן באמת קר , את רוצה את המעיל שלי?" "לא מה איתך?" "זה בסדר תקחי..." הוא פשט מהר את מעילו והניח אותו עלי. "תודה" חייכתי. "אני אלך להביא עוד כמה קרשים למדורה.. "אין בעיות.." מייקל וקובי הלכו להביא קרשים למדורה ואנחנו המשכנו לשבת יחדיו.. "יאללה אתם באים נעוף מפה?" שאלה לירון. "אממ.." התלבטתי. "יאללה נו 5 בבוקר אני שפוכה.." "טוב בואו נזוז.." אמרתי בלית ברירה. פשטתי את המעיל מעליי והנחתי אותו על הכסא.. "תגידו למייקל תודה בשמי..." ועליתי לאוטו....
מ=ה=מ=םםםםם
שימי המשךךך מאמי
מוואה ענקיתתת 😛
איזה מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
ומזל טוב כפרעע!!!
המשך נשמתיי
יפור מ=ע=ל=ף
קודםםםםםםםםםם כלללללללללללללללללללל -> מזל"ט למחר!! ואני יגיד לך גם מחר =]]
ועכשיווווו...
התגעגעתי לסיפוררררררררררר ואני רוצה המשךךךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףףף!!!!! 😊)
-ניבו'ש- 😊
מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב
שימי המשך
היום יומולדת,
היום יומולדת,
היום יומולדת להילה (אני לא טועה נכון?).
מזלללללללל טובבבבב מאמי!!
שיהיה לך המונמון מזל"ט ושתמיד תהיי מאושרתתת והכי הכי שבעולם ותמשיכי לכתוב לנו סיפורים מדהימיםםם!! =))
אוהבתותךךך מלאאא ותמשיכייי,
-ניבו'ש- 😊
מזל טוב מאמיי!!
וואי איך התגעגעתי לסיפור הזה..חחח
תמשיכיי...=))
