אני עצובההה😢 אין המשךךךךךךךךךך
אהההההההההההההההההההההההה.....
עכשיו קראתי לפחות עשרה פרקים ואני בהלםםםםםםםםםם!!!!
איך את עושה כזה דבר?!
הם היו כאלה מושלמים ביחד...
וואי כמה בכיתי... בחיים לא בכיתי ככה על סיפור...
יאאאאאאאא אני עדיין בהלם שאין יותר ניקול וזוהר...
אוי אוי אוי... יהיה לי קשה עם זה...
הסיפור הזה כל כך מושלםםםםםםםםםםםםםם!!!
איןןןן את פשוט כישרון... זה הסיפור הכי מושלם שקראתי בחיים שלי...
אם עושים מזה סרט את לוקחת ת'אוסקר...
גאדדדדדדדדד אין לי מילים לתאר יותר עד כמה אני בהלם מהשלמות של הסיפור..
טוב כניראה שחפרתי יותר מידיי.. אבל לא נורא.. חיחי
בקיצור.. המשךךךךךךךךךךך והכי מהר שאת יכולה..!!!!!
אחרת אני חותכת ורידיםםםםם...
מואההההההההה
לילושש=]]
מאמי המ קורההה?.?
מחכההה =[
בייי
כבר כמה ימים אני קוראת את הסיפור שלך בחלקיםםםם
גאדדד הוא מ=ו=ש=ל=ם!!!!!
שימי המשך דחחוףףףףףףףףףףף
בטח הוא לקח אותה לשכונת החיים או משו...
ושתהיה עם איציק הוא נשמע ממש ממש חמוד!!
אהה וניקול מאמי את מחיפה!? חיחיחיח =]]
ניקייייייייייי=[[
הבטחת המשךךך ארוךךךךךךך..
איפה הואאאאאאא?! 😢
חמודות!! עכשיו אני אפרסם...רק חזרתי מביצפר!!!
לילושית חמדתי!!! תודה בובי!!! כבר דאגתי שפרשת!!!
טושי, אני מנצרת עילית מותק ותודה!
ובתאלי...הבטחתי אני מקיימת...חכו בסבלנות..זה יקח זמן, עכשיו אני מתחיהל לכתוב!
אוהבת!
ישששששששששששששש=]]
ניקיייי כותבת המשךךךךךךך
לסיפור הכיייייייייי אבל ה----כ------י
מושלםםם בעולםםםםםםם
ניקייייייייי חולה על הסיפור שלךך ועליךךךךךךךךך
אני רוצה המשךךךךךך ארוךךךךךךךךךך
ועד שלא תכתבי לי היום המשך נוסףףף אני לא יפסיק להגיב לך..=]]]]
יאללה המשכווווווווווווש!!
ארוךךךךךךךך ארוךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מואה ענקיתתת מווווווווואהה מואההההההה מואהההההההההה
בתאלוששששש=]
"אם אני אגלה זו לא תהיה הפתעה...רק תקחי תמונה שלך ושל זוהר ביחד" הוא אמר
"טובבב" אמרתי והוא יצא מהחדר. התלבשתי תוך עשר דקות והיינו במכונית שלו. ראיתי שהוא נוסע לעבר תל אביב.
"לאן?" שאלתי
"הפתעה" הוא אמר
"לא בתל אביב..." התחננתי
"את עוד תודי לי" הוא אמר ואני שתקתי.
המשכנו לנסוע והגענו ל...לא נכון!!
"נווו יאאלההה, תעליי" הוא אמר לי
"אין, לא עולה לשם" אמרתי
"ניקול סמכי עלי...זה יעזור לך" אמר נתנאל
הבטתי עליו והחלטתי לקחת את האוצץ לעלות לשם, למקום עם הכי הרבה זכרונות, המקום שמיממשתי שם את אהבתי לראשונה, המקטם שהיה רק שלי ושלו, מקום קסום מיוחד...שכונת החיים.
"תביא לי יד.." ביקשתי
"בואי..." הוא משך אותי מלעלה.
עלינו וריח הים עם הרוח ליטפו את פניי, רוח הזכרונות ליטפה את גופי, כמו מגעו העדין של זוהר. הרגשתי שהרוח רוצה לוצר לי משהו, אך לא יכולתי להבין. האם היא אומרת לי להמשיך הלאה בחיים? או האם להילחם על הבנאדם שאני אוהבת?? עמדתי עם עינים עצומות וחשבתי...
"איך ההרגשה?" שאל נתי
"מממממ...מוכרת.." אמרתי
"אני חושב שזה המקום שאת צריכה להיפרד ממנו כדי להיפרד סופית מזוהר" הוא אמר
"אתה צודק..." עניתי
"קחי את התמונה שלך ושל זוהר ותקראי אותה לשתיים...זרקי את שני החצאים והרוח כבר תיקח אותה למקום הנכון" אמר נתנאל
"אתה צודק...ככה אני אעשה, אולי זה מה שאני צריכה לעשות כדי להשתחרר ולהרגיש טוב. לראות אותי ואת זוהר נפרדים ונסחפים למקומות שונים" אמרתי והוצאתי את התמונה.
"זה קשה..." אמר נתנאל
"אני יודעת.." הסתכלתי על התמונה, לא מסוגלת לעשות את מה שרוצה.
"תעשי את זה.." הוא אמר
"אני לא יכולה..." אמרתי
"עכשיו זו ההזדמנות..." אמר אחי
עצמתי את עיניי וקרעתי את התמונה. פקחתי את עיניי והסתכלתי על תמונה קורעה לשניים. אין יותר זוהר וניקול, עכשיו זה שני אנשים שונים בפניי עצמם.
"אני אוהבת אותך..." נשקתי לתמונתו וזרקתי את שניהן באוויר.
הן התחילו להעופף ברוח ואחרי דקה נעלמו.
"איך ההרגשה?" שאל נתנאל
"אני אתגבר על זה..." התחלתי ללכת לעבר הירידה מגג הבניין הנטוש
"בואי, אני אעזור לך לרדת..." אמר נתנאל
-------------------------------------------------
כעבור חצי שנה:
"נוווו תעמדי כבר!!!" צעק איציק
"חחחח, לינוי תעמדייי" צעקתי עליה
"טוב טוב, ג'יזזזזז" היא אמרה
"חחח סרוטה אחת...." אמרתי לה
"טוב, אז ניקול, איך זה להרגיש בוגרת ביצפר??" היא הצמידה אלי את ידה לצורת מיקרופון
"חחחח לכי מפה, איציק תגיד לה שתעזוב אותייי" אמרתי
"עזבי אותה.." הוא בא וחיבק אותי
"אין, אתם תהיו ביחד הסוף.." אמרה לינוי
"לעעעעע...יש לו חברה..." הסתכלתי על איציק
"נכון..." הוא חייך
"חחחחח...אבל זה שאתה חתיך במדים...לא אומר שאני לא רוצה לעשות אותך" הוצאתי לו לשון
"מה הייתי עושה לך!!" הוא אמר
"חחח אבל יש לך חברה..." אמרתי
"עזבי אותך..את יודעת טוב מאוד מה אני מרגיש כלפיה.." הוא אמר
"אז תיפרד ממנה..." אמרתי
"לא רוצה, בנתיים..." הוא צחק
"איזה זבל!!!" אמרתי
"אבל אם תיהיי חברה שלי, את תיהיי הנסיכה הפרטית שלי..." הוא אמר
"חחחח כן...אני שומעת את זה שנה כבר.." אמרתי
"חחח זה אומר להגיד לך הרבה דברים..את ואני מיועדים אחד לשני" הוא אמר
"חחחחחח..." הבאתי לו נשיקה בלחי
"טוב, תתנתקו, מישהו ראה את דודי?" שאלה לינוי
"כן...הוא שם למעלה, מחכה לך בכסאות" אמרתי
"אחלה, טסתי אליו..." היא הלכה
"אגב, ניק, זוהר ביקש למסור לך מזל טוב על הסיום.." הוא חשש טיפה מתגובתי
"תודה, מסור לו תודה...אגב, שמת לב שכבר שלוש חודשים בערך אני לא מזכירה תשם שלו??" שאלתי
"כן...יפה מאוד!!!" הוא שמח
"כן..." אמרתי
אתם בטוח שואלים מה קורה פה? אז אני אספר לכם. בדיוק עכשיו הייתה מסיבת הסיום שלנו. שחררו את איציק לבוא. אני והוא ידידים ממש טובים...יש לו חברה. תאמת יוצא לי לקנא לפעמים, אולי זו התקדמות.
אני לא מדברת על זוהר בפניי אנשים...אני רוצה להראות שהכל עבר, לא רוצה ליעיקו עלי וילחצו עלי. אחרי תקופה של חצי שנה אתם מצפים בטח שאני אשכח אותו...גם אני מצפה, אבל זה לא קורה. אפילו טיפת רגש אליו לא נעלמה. אני עדיין מאוהבת בו, ולפעמים כשאני לבד, ואפחד לא רואה ומצי', אני מוציאה את האלבומים והמתנות שלו ופשוט מלטפת אותם, נזכרת איך פעם ליטפתי אותו, אותו, אז זורי שלי.
"אגב...את יודעת שהוא עבר דירה?" אמר איציק
"לאן?!?!" התפלעתי
"הוא גר עכשיו יותר דרומה, ליד באר שבע..." אמר איציק
"מה יש לו לחפש שם?" שאלתי
"לא יכול לומר...זה חשאיות צבאית" חייך איציק
"אוקיי, הוא עבר לבד?" שאלתי
"כן..." הוא ענה
"אמא שלו ואחותו נשארו בת"א?" חקרתי
"אהא..." הוא ענה
"סבבה הבנתי, שיהנה, בהצלחה" חייכתי
"אני אוהב לראות אותך ככה..." הוא חיבק אותי
"איך ככה?" שאלתי
"ככה...בלי להזיל דמעות אחרי כל פעם שמדברים עליו..." הוא ענה
"חחח, זו באמת הייתה תקופה נוראית, אך זה הסתיים, זוהר הוא רק זכרון ישן" שיקרתי
"חחחח סוף סוף...אני נהנה לשמוע אותך אומרת את זה" איציק משך אותי בידו
"לאן???" שאלתי
"לבלות טיפה...את מתגייסת עוד שבוע...צריכים לבלות" הוא אמר
"חכה...תן לי להגיד ביי למשפחה...הם על הכיסאות מחכים לי..." אמרתי
"טוב, רוצי" הוא אמר
"חחח אוקיי..." אמרתי והתחלתי לעלות
"היית מדהימה!!!" אמרה נתלי
"תודה!!" חיכתי
"אני לא מאמין שאחותי עוד שבוע תעלה על מדים.." חיבק אותי נתנאל
"חחח גם אני לא מאמין.." אמר אבי ונישק את בנו
"חחחח אם אתם לא מאמינים? מה איתנו?" צחק אבא ואמא חייכה
"טוב דיי תפסיקו...אני מרגישה זקנה כבר..." צחקתי
"מה אתה הולכת לעשות?? יש לכם אפטר?" שאל נתנאל
"כן...אבל עוד יומיים, עכשיו אני נוסעת עם איציק לאנשהו..." אמרתי
"רק את והוא?" שאל אבי
"כן..מה רע?" שאלתי
"לודע..." הוא הסמיק
"אתה לא תהפוך לדוד בקרוב, את תדאג..." אמרתי
"ניקול!! תפסיקי לדבר שטויות!!" נרתעה אמא
"טובבב..צאו מהסרט...נוסעים לשבת איפושהו...אני רק צריכה לקפוץ הביתה להחיף בגדים.." אמרתי
"חחח טובבב טובבב" אמר אבא
"אחותי, את קולטת שלא תיהיי ביומולדת 21 שלי??" שאל נתנאל
"אני אנסה להשתחרר, אני אבכה" אמרתי
"לא יעזור..." ביאס אבי
"יופי, תבאס אותי עוד יותר...נקמבן איזה משו" אמרתי
"אחלה.." הוסיף נתי
"יאאלה משפחתי..אני ירדתי, אני קופצת הביתה ונוסעת..תהנו במסעדה" אמרתי
"תודה...בייי" הם אמרו במקהלה ואני ירדתי למטה לאיציק
"זזים?" הוא שאל
"כן...רק ניכנס אלי הביתה, אני אחליף בגדים.." חיפשתי את התיק שלי
"סבבה..מה את מחפשת?" הוא שאל
"תתיק" אמרתי
"הינה הוא פה" הוא הושיט לי אותו
"חחח תנקס, היינו פה?" לקחתי ממנו תתיק
"היינו" הוא אמר
--------------------------------------
"נו תלבשי משו כבר..מזה משנה?!" הוא צעק
"משנה...כי אני לא יודעת לאן אתה לוקח אותי.." צעקתי מחדר ההלבשה
"שימי על עצמך משו נוח.." הוא צעק
"טוב.." בחרתי ג'ינס וחולצה. שמתי כפכים ויצאתי
"הללויה..." הוא צחק
"יאאלה..." אמרתי וירדנו לאוטו שלו
הנסיעה הייתה יחסית קצרה. נסענו וזא ראיתי שהוא פונה לעבר הים.
"לא לקחתי בגד ים.." אמרתי
"לא צריך..." הוא ענה
המשכנו לנסוע בשתיקה ועצרנו באיזה חוף מבודד.
"מה זה המקום הנטוש הזה? מה אתה הולך לעשות בי??" עשיתי את עצמי כאילו מבוהלת
"לטרוףףף אותך!!" הוא צעק ונשך לי תצוואר
"חחח לך ממני...מטורףףף.." צחקתי
"יאאלה צאי מהאוטו לפני שאני אונס אותך" הוא צחקק
"כן המפקד..." יצאתי.
הוא הלך לעבר הבגאז' והוציא משן סמיכה וציידנית.
"בואנה...תכננת הכל.." אמרתי
"נו מה נראה לך?" הוא חייך חיוך משגע
"חחחח...תביא תסמיכה" עזרתי לו
התקרבנו למים ופרשנו על החול את הסמיכה. איציק פתח תציידנית והוציא משם כל מידי דברים טעימים. התחלנו לאכול ומידי פעם תפסתי אותו בוהה בי.
"מה אתה מסתכל עלי ככה?" שאלתי
"חחח כי את יפה.." הוא חייך
"חחח תודה.." אמרתי
"את יודעת, לפעמים אני חושב לעצמי. איך הכרנו? את הסתלבטת עלי, אני שלחתי אותך קיבינימט, את שלחת אותי חזרה, שנאת אותי, היית עם זוהר...ועכשיו תראי אותי...יושבים פה ביחד, ירח מלא, חוף ים. אני על מדים את עולה עוד שבוע...כבר אישה מבוגרת. בחיים לא הייתי מדמיין את עצמי ככה איתך.
את מאמינה שאלוהים שולח מלאכים לשמור על אנשים?" הוא שאל
"אהא...עובדה, הוא שלח אחד כזה לשמור עלי..." לא הבנתי מאיפה זה בא לי ונכנסנו לאווירה רומנטית, אני ואיציק? מה הולך פה?
"אני מבטיח לך, לשמור עלייך תמיד...להגן עלי, מלאך יפה שלי...אני כלכך אוהב אותך, את פשוט לא מתארת לעצמך עד כמה....כל הזמן שאני עם מאיה אני מדמיין אותך, כל נשיקה איתה אני מדמיין את הפשתיים שלך, אני נזכר איך יצא לי להרגיש אותן...השפתיים המושלמות האלה..." הוא ליטף את ואת ירד ללטף את צווארי, זה הדליק אותי...
"איציק...אנ.." ניסיתי לשלוט בעצמי
"שששש...אל תגידי כלום...אני מרגיש את זה פה.." הוא שם את ידי על ליבו, הוא שפק בקצב מטורף, כאילו עוד שניה קופץ החוצה.
"איציק...." ניסיתי להגיד לו משהו
"לא...אני יודע מה את הולכת להגיד...תני לי להנות מהרגע..." הוא אמר
"אתה לא יודע..." אמרתי לו ואז עשיתי את זה. עשיתי את המעשה שלא ציפתי שאני אעשה. כלכך הופתעתי מעצצמי, אך הרגשתי כלכך טוב, כאילו העולם שייך רק לי ולאיציק, איציק שלי.
חחחח טוב! זהו להיום...מקווה שאהבתן....תודה על התגובות!! אתן מדהימות!
פרק נורא ואיום! אני לא מרוצה בכלל.. איפה זורי שלי? מה קרה לו מסכנוששש שליי..
אתר האהבה הישראלי