יואוווו
מסכנההההההה =[
תמשיכייי דחוףףףףףףף
בת זונה האמאאא הזאתתתתתת!! היא מתביישת בבת שלהההה?!
כלבההההההההההההההה אם הייתה לי אמא כזאת הייתי בורחת מהבית!!
תמשיכייי יפה שלייייי
יצא לך פרקק בן **** =]]]
בתאלוששששש
המשךך מאמי דחוףףף זה מושלםם
יאאא..... אוףף אמא מעצבנתתת!!!
סיפור מושלם מאמיי..!!1
המשך דחוף דחוףףףףףףףף
מואהה..שלי!
יאאא מאיפה היא ידעהה??
אולי דגנית גילתה תמקום וסיפרה למיכאל ומיכאל אמר לאימא??
חחחח עזבו נכנסתי לזה
המשךך!
WOW
ארררג איזו אמא מפגרתתתתתתתת
בטח מישו ראה אותם שם ואת מה שהם עשו והלך להגיד לאמא שלה.. או משו כזה..
יאאאאאאאאאאאאאאאאאא ניק ניק שימי המשךך דחוףף..
איזה מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
איזה חמודות!!! תודה!!!
עכשיו אני הולכת לראות השיר שלנו----> פרק אחרון!!!
ואם אחורי זה אני לא אלך לשום מקום אני אכתוב!!
QUOTE (ניקול111 @ 10/08/2005) איזה חמודות!!! תודה!!!
עכשיו אני הולכת לראות השיר שלנו----> פרק אחרון!!!
ואם אחורי זה אני לא אלך לשום מקום אני אכתוב!!
אי דונטטטטט בלייייייבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב!!
ניגמרררררררר השירררררררר שלנווווווווווו =[[
אופיייייייייי
כזה מדהיםםםםםםםםםםםםםם!!
אבל יש עוד עונהההההה=]
ניראה לך שאריאל חי?! כי הראו אותו בסוף משקיף עליהם!!
בתאלוווווווש=]
אמאלהההה סעמקק איזה אמאאאאאאאאאאא
בעעעעעעעעעעעעעעעע😢
אופיי מסכנה ניקול היא הייתה מאושרת
והאמא המציקה הזאתי שלה באה
והורסת ה-כ-ל בעעעע
ניקייייייייי תמשיכי מאמי
מוואה ענקיתתתתתתתת
ניקייייייי.. איזה פרקקקק מושלםםםםםםםםםם
דייי אני מתה על זוהררררררררר... איזה מושלםם הואא....
והאמא הזאתת.. שתשתוקק.. מפגרררתת...
המשך מאמי.. מתה עלייךךך..
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 10/08/2005) QUOTE (ניקול111 @ 10/08/2005) איזה חמודות!!! תודה!!!
עכשיו אני הולכת לראות השיר שלנו----> פרק אחרון!!!
ואם אחורי זה אני לא אלך לשום מקום אני אכתוב!!
אי דונטטטטט בלייייייבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב!!
ניגמרררררררר השירררררררר שלנווווווווווו =[[
אופיייייייייי
כזה מדהיםםםםםםםםםםםםםם!!
אבל יש עוד עונהההההה=]
ניראה לך שאריאל חי?! כי הראו אותו בסוף משקיף עליהם!!
בתאלוווווווש=]
אין איך בכיתי! יאאללההה!
והריאל חיי...
אבל בעונה השלישית מחליפים לגמריי שחקנים...תהיה עלילה חדשה עם שחקנים חדשים...
לא היה נינט וזוהר, מיקי ונחי, נעה ודנה...לא יהיה.
הכל חדש...אבל איכשהו לאריאל יש המשכיות.
יאאאא האמא הזאת שלה מחרפנת לי ת'חושים..גרררררררר
המשךךךךךךךךך ומהרררררררר!!!
הכי מהר שאפשררררררררררר
מואהההההההה
לילושש=]]
רררררררררר אמא קרציההההההההההה בעעעע
גאד היא גילתה הכל כאילו?!?!!?!?
הממממממממממממממממממממשך
וזוהר,פשוט מושלם,אין מילים:]]
"הייי אמא?! היי אמא?!?! את לא מתביישת חתיכת שקרנית מופקרת שכמותך!!!!!" היא צרחה עלי
"אמא מה עובר עלייך?!!?" התחילו לרדת לי דמעות!!
"במה טעיתי הא?!!?!? איך את מעזה לעשות לי דבר כבר?!?!?!!? מה יגידו עלינו עכשיו?!?!?! עופי מיד לחדר שלך!!!" היא המשיכה לצרוח
"אמא...מה קרה לך?!" בכיתי
"אני אגיד לך מה קרה!!! את מופקרת!!!" היא המשיכה לצרוח ולא הסבירה לי כלום.
"איך את מעזה לדבר אלי ככה?! מה עובר עליך?!" צחרתי עליה
"גידלתי בת מופקרת שהולכת לפותחת רגליים על איזה גג מסריח ומלוכלך ולאיזה פושטק" היא צרחה עליי
"את לא תקראי לו פושטק את שומעת?! ואת לא תגידי לי מה לעשות!! זה החיים שלי ואני כבר לא ילדה קטנה!!" צחרתי עליה תוך כדי בכי
"את לא תדברי אלי ככה חוצפנית קטנה!!" היא התקרבה אלי במהירות והלבישה לי כאפה
תפסתי את הלחי ובמהירות הרמתי את הפנים שלי אליה והסתכלתי על האישה שעומדת לידי. הסתכלתי עליה ולא הרגשתי אליה כלל חיבה. אני יודעת שזה חטא לדבר ככה על אמא שלך, אבל באותה שניה לא הרגשתי שהיא אמא שלי בכלל. כלכך הזדהתי עם אבי, רציתי לברוח מבית, אבל לא עשיתי את זה רק בגלל אבא שלי, שיותר ליברלי בכל העניין הזה ובגלל אחי כמובן, אני לא אעזוב אותו בחיים.
תוך כדי המחשבות האלה עמדתי בשקט בסלון ודמעותיי זלגו כשידי עדיין על הלחי הבוערת מכאב. המשכתי להתבונן באימי ולנסות להבין, איך הצלחתי לחיות בבית הזה כמעט 18 שנה? חמה היא לא כמו כל האימהות האחרות? למה היא כמו אמה (עבד בנקבה) לכסף, איך הן עיוורו כך את עיניה? היא לא הייתה בגילי? היא לא הייתה מאוהבת פעם? למה היא עושה לי את זה והורסת את הרגעים היפים בחיים שלי?
"מה את עומדת בשקט כמו עץ ולא מוציעה מילה מהפה שלך?!" העדיין היה לה טון ומבט מפחיד
פחדתי לא לענות לה...יצאתי מהבית והזמנתי מונית. נסעתי לבסיס של נתנאל. ידעתי שהוא שם היום ולא יוצא לשטחים. פחדתי שאולי לא יכניסו אותי, אבל אני בטוחה שנתנאל יסדר משהו, המפקדש לו אוהב אותו.
הגעתי לבסיס ושילמתי כסף. לא יכולתי להוציא עדיין מילה מהפה. עדיין לא יצאתי מהשוק והלחי כאבה. היא החטיפה לי מכל הלב.
התקרבתי לשאר וישבו של חיילים..
"אווו בחורים תראו...כוסית בכניסה" אחד גבוה ורזה נורא צעק
"איפה כוסית?!" צעק איזה אחד וצץ פתאום
"מה בובה? מה מחפשת?" שאל אותו אחד בגבוה
"מי זה שם?!" שמעתי קול מוכר
"יש איזו כוסית...מה הייתי עושה לה, לא יוצא לראות הרבה בנות פה" הוא דיבר אלי ואני לא עניתי, הייתי במחשבות שלי
"אחי בוא תראה...כדאי לך לראות, עוד לא ראית משהו בסגנון" הוא אמר לו ואז הסתובב עלי ושלח לי נשיקות באוויר, חרמן מגעיל.
"עזוב אותה נו באמ" יצא החייל השלישי וקפא במקום
"נתנאל..." התחלתי לבכות כשראיתי אותווו
"פתחו תשער מהר!! מהר!!!" הוא צעק
"מה אתה מכיר תחומד הזו?" שאלו השניים האחרים במקהלה
"זו אחותי מפגרים!! תפתחו!!!" הוא צעק עליהם
"בסדר בסדר פותחים" הם נבהלו מצעקותיו וממבטו. תמיד כשנתנאל היה נבהל היה לו מבט מפחיד בעיניים
השער נפתח ולי כבר לא היה כוח לעמוד מרוב בכי. התיישבתי כל המדרכה והתחלתי לבכות.
"ניקול, מה קרה?! מה הוא עשה לך?! אני נשבע שאני יורה בו עכשיו עם הנשק הזה" הוא יצא במהירות מהשער וקפץ אלי. חיבק אותי חזק חזק כך שיכולתי לשמוע את פעימות הלב שלו דופקות בקצב מטורף
"זה לא הוא נתי...זה לא הוא" בכיתי
"אז מי!?!??!!" היא הזיז אותי ממנו והסתכל לי בעיניים
"זאת אמא..." אמרתי והוא נשאר קפוא
"אמא?" הוא התרחק ממני
"כןןן...תראה" בכיתי והצבעתי על הלחי שלי שהייתה אדומה ועם שטף דם קטן מהמכה שהיא החטיפה לי
"היא לא נורמלית...היא לא נורמלית. אנחנו יום שישי לוקחים תדברים שלנו ועפים משם" הוא אמר
"נתאנל...אני לא יכולה יותר, נמאס לי, היא השתגעה, אתה בחיים לא ראית אותה ככה...כלכך פחדתי" נצמדתי אליו והוא ליטף לי את הראש
"למה היא עשתה את זה?" הוא מלמל
"היא גילתה מה שהיה ביני לבין זוהר אתמול.." גמגמתי בגלל הבכי
"מה?!!?" הוא קפץ ממני
"מה קרה!?!?" שאלתי
"אפחד לא ידע חוץ ממך, ממני ונתלי ומ..." הוא עצר והכפות הידיים שלו התחילו לקבל צורה של אגרוף
"חוץ מי מי נתנאל?! מי מי?! למי סיפרת?!?!!?!" צרחתי עליו
"ניקול...אם אני אגיד לך מי זה לא עלי את תכעסי..כי זה אחד האנשים שאת הכי סומכת עליהם בעולם הזה" הוא אמר
"מי זה!!??!" צעקתי
"דודו..." הוא ענה
"אני לא מאמינה...איך הוא עשה לי את זה?! איך!? חבר הכי טוב שלך, אחד הידידים הכי טובים שלי, חבר של חברה הכי טוב שלי, כמו משפחה בשבילי...למההה?" בכיתי
"את זה אנחנו נברר!" הוא אמר בטון שנאה
"נתנאל! תבטיח לי שלא תעשה משהו שתתחרט עליו אחרי זה" התחננתי
"הוא לא שווה שבגללו החיים שלי יהרסו...ובעיקר לא שלך" הוא התחיל להתקדם לעבר הבסיס
"לאן אתה?!" הוא שאל
"למ"מ שלי...היא משחררת אותי עכשיו ואני בא איתך הביתה" הוא אמר
"הם לא ישחררו אותך" אמרתי
"הם כן..בואי איתי" הוא משך אותי אחריו
"מה אתם כבר הולכים? אולי תכיר לי את אחותך?" אמר החייל החתיך מבין שניהם
"רוצה כדור בראש?" תפס אותו נתנאל בצוואר
"נתי תעזוב אותו! הוא לא עשה לך כלום!" משכתי אותו
"ואווו נתנאל...חולה נפש, מה עובר עלייך?!" אמר החייל ושפשף את צוורו
"סלח לו בבקשה..." אמרתי והמשכנו ללכת
הגענו למשרד של המ"מ והיא ישבה שם ובחנה כמה תיקים
"הקשב המ"מ" הצדיע לה נתי
היא קמה הצדיעה לו ושיחררה אותו
"המ"מ...אני חיב לצאת הביתה היום...זה עניין דחוף..." הוא אמר
"מה קרה?" היא שאלה
"יש לי בעיות במשפחה...אני לא משאיר את אחותי לבד היום" הוא אמר והיא הסתכלה עלי ובחנה אותי
"אפשר בבקשה לפרט למה?" היא ביקשה
"יש לנו בעיות עם ההורים...אחותי הגיעה בוכה, אני צריךלהגיע הביתה בדחיפות היום" הוא התחנן
"שמע נתנאל..אני לא יודעת.." היא אמרה
"המ"מ..אני בחיים לא ביקשתי יציאה דחופה..וזה לא במטרה להתחמק מיום שירות..זה באמת רציני...לפחות להיום, אני מבטיח מחר להיות בבוקר בבסיס..אני נתחנן" הוא נראה כזה אומלל
"אוקיי בסדר...אני אביא לך עד מחרתיים...אבל מחרתיים בשבע אתה מתייצב בבסיס ואם לא אני מכניסה אותך לכלא" היא אמרה
"כן המ"מ, תודה המ"מ" הוא אמר והצדיע
התחלנו ללכת מהר לעבר היציאה ושם עמד האוטו של נתנאל.
"אני מצטער אחי.." הוא צעק לעבר החייל שהוא כמעט חנק
"אין בעיה אחי...שכחתי" הוא חייך
התיישבנו באוטו ונסענו לעבר הבית. נכנסנו הביתה ואמא ישבה בסלון עם כוס קפה וסיגריה.
"נתנאלי מאמי...למה חזרת מוקדם כלכך?" היא חיכה אליו ואה לחבק אותו
"את אל תתקרבי אלי!!!!!!!!!!!!!!!!" הוא צעק עליה
"נתנאל מה נסר איתך?!" היא צרחה ואני עמדתי בצד ושתקתי
"איך את מעזה להרים עליה יד?!!?!? איך!?!?" הוא צעק
"אז לשם נסעת נכון?! לא מספיק שהוצאת למשפחה שלנו שם רע, עכשיו את גם רוצה שהבן שלי ישנא אותי?!" היא התחילה לתקרב אלי וכבר דמיינתי עוד כאפה ששבאה להתלבש לי על הפרצוף. עצמתי עינים וחיכיתי לזה.
"אם את נוגעת בה, תשכחי שראתי לך אמא במשך 20 שנה" הוא אמר לה כמעט בלחש
"נתי...איך אתה יכול להגיד לי דבר כזה!? אני גידלתי אותך! אני הבאתי אותך לחיים, כל מה שרצית בחיים שלך קיבלת" היא הרימה שוב את הקול
"נכון אמא...אבל יש משהו שלא אני, ולא ניקול לא קיבלנו...את החופש לאהוב ולהיות נאהבים. את החופש לעשות כל מה שבא. תמיד, מה שעשינו קטלת אותנו, כל מי שאהבנו את שנאת. הרסת לאבי את החיים, את האישה היחידה בחיים שלו שהוא אהב הרחקת ממנו. את הנכדים שלך את לא אוהבת כי אמא שלהם לא גדלה עם מזומנים בכיס" הוא אמר לה ואני עמדתי בצד ודמעות זלגו מעיניי
"איך אתה מעז? איך אתה מעז? אני אמא שלך" היא אמרה והלבישה לו כאפה, יותר חלשה משלי אבל הלבישה
נתנאל הסתכל עליה ברחמים ומשך אותי אליו...
"בואי..." הוא אמר ורץ למעלה במדרגות
נכנסו אלי לדר והוא הוציא מתחת למיטה מזוודה קטנה.
"מה אתה עושה?!" שאלתי
"אנחנו עוזבים את הבית היום..." הוא אמר ופתח את הארון שלי.
יאאלה בנות ובנים...חחח אני רוצה תגובות!!
שהאמא הזאת תיששרררף.. בעעעע..
פרקק מהמםםם.. ניקי.. פשוט גרמת לי להיות אדוקה למסך..
המששךך דחוווףף..
אתר האהבה הישראלי